🌺 מסגרת פרחים · floral-frame

📜

על דברי תורה, והודיית אליעזר

שיעור של הרב יהודה טאוב

ברכות התורה (שיעור 19): נוסח "על דברי תורה" ונוסח "לעסוק בדברי תורה"; ואליעזר עבד אברהם שהודה ללא בושה, ושיחתו נעשתה תורה

ברכות התורהבית יוסףאבודרהםחיי שרהאליעזר עבד אברהםהודיהביטול
▶ לצפייה בשיעור

3 פרקים · 7 כרטיסים · כל פרח שנפתח הוא פרק שקראת

פרק 1 מתוך 3

📜 נוסח ברכת התורה

1📜

שני נוסחים

🌸בברכה הראשונה של ברכות התורה יש נוסח "על דברי תורה" ונוסח "לעסוק בדברי תורה".

השיעור הוא חלק מסדרה על ברכות התורה, וזהו השיעור התשעה עשר בה. הוא עוסק בנוסח הברכה הראשונה.

בשולחן ערוך, ברמב"ם ובראש הנוסח הוא: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על דברי תורה". וכך נוהגים הספרדים לברך. בכף החיים מובא בשם האר"י ז"ל שכך היה מברך, וגם הפרי חדש כותב שכך ראוי לברך.

אולם המשנה ברורה מביא שהטור והב"ח כתבו את נוסח האשכנזים, ונראה שזה כולל גם את נוסח ספרד של החסידים: "לעסוק בדברי תורה". ומה פירוש "לעסוק בדברי תורה"? על כך דובר בשיעורים קודמים בסדרה. עכשיו ננסה לעמוד על הנוסח "על דברי תורה".

2⚖️

שיטת האבודרהם ותשובת הבית יוסף

🌸האבודרהם מסביר ש"על דברי תורה" כולל לימוד ומעשה, והבית יוסף דוחה את הסברה.

הבית יוסף, בסימן מז, מביא בשם רבנו יונה שהנוסח המדויק הוא "על דברי תורה". ורבי דוד אבודרהם כתב שנכון יותר לומר "על דברי תורה", משום שהוא כולל גם את עסק הלימוד וגם את עשיית המצוות. "דברי תורה" הוא דבר כללי. וכך כתב גם רבנו ירוחם. כלומר, "לעסוק בדברי תורה" מתייחס רק ללימוד, ואילו "על דברי תורה" כולל גם את הקיום.

אבל הבית יוסף עצמו דחה את הסברה הזאת. אם כן, אמר, אדרבה, עדיף לברך "לעסוק". שהרי אנחנו מברכים לפני שהולכים ללמוד ולקרוא בתורה, ולא לפני שאנו באים לעסוק במצוות. ועוד, חז"ל תיקנו לכל מצווה ומצווה ברכה מיוחדת לקיומה, ומה עניין לברך כאן על עשיית המצוות?

ובכל זאת מסיים הבית יוסף שמכל מקום נוסח הרמב"ם הוא "על דברי תורה". אם כן מצאנו הסבר מסוים לנוסח, אבל השאלה נשארת פתוחה, כי במקורה הברכה נראית ממוקדת בלימוד התורה.

3❓

שאלות להמשך

🌸עוד צריך לבאר מדוע נתקנה הברכה בלשון "על", ומדוע נאמר "דברי תורה".

השיעור השאיר כמה שאלות לפעם הבאה. יש ברכות שתיקנו בלשון "על": על נטילת ידיים, על המילה. ויש ברכות שתיקנו בלשון אחרת: להתעטף בציצית, להניח תפילין. אם כן, למה לא תיקנו כאן "וצוונו ללמוד תורה", בדומה למי שמברכים "לעסוק"? מה עניין לשון "על" כאן?

ועוד שאלה: גם אם מברכים בלשון "על", מדוע "על דברי תורה"? אפשר היה לומר "על תלמוד תורה", "על לימוד תורה" או "על קריאת התורה". מה מוסיפה הלשון "דברי תורה"?

הרב אמר שבעזרת ה' ישתדל לבאר זאת בפעם הבאה. ובינתיים פנה לנקודה בפרשת השבוע שלדבריו אי אפשר להתעלם ממנה, נקודה שנוגעת בעניין ההודיה. אבל השאלות על נוסח הברכה נשארות פתוחות, כי הן נוגעות בעומק משמעותה, וראוי להתעכב עליהן.

פרק 2 מתוך 3

🙇 אליעזר משתחווה ומודה

4🙇

שלוש פעמים

🌸בפרשת השידוך של יצחק מתואר שלוש פעמים כיצד אליעזר משתחווה ומודה לה'.

בפרשת חיי שרה מסופר על אליעזר עבד אברהם, שהלך למצוא אשה ליצחק. ושלוש פעמים מוזכר שם שהוא השתחווה, הודה לה' ובירך אותו, מיד כשקרה הדבר, בלי לחכות.

בפעם הראשונה, מיד אחרי שרבקה ענתה לו שהיא בת בתואל, והוא וידא שהיא המיועדת: "וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'". הרב הסביר שזו השתחוויה ממש, בפישוט ידיים ורגליים על הארץ. ומיד: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי, אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי". הודיה שלמה וארוכה, תוך כדי ההשתחוויה.

בפעם השנייה, כשסיפר לבני הבית את כל מהלך הדברים, לא חסך מלספר שהשתחווה ובירך: "וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת". ואף הוסיף מילים של הודיה שלא אמר קודם.

ובפעם השלישית, כשנתנו לו את הסכמתם: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה'". שוב השתחווה, מול כל האנשים שם.

5🌍

בלי בושה

🌸אליעזר הודה בגלוי מול אנשים זרים, אף שהיה מקום להתבייש.

הרב הדגיש: התורה מבליטה זאת לא לחינם, כדי שנפתח את העיניים ונלמד. אליעזר היה תלמידו של אברהם אבינו בזה, שעל כל דבר הודה מיד, בלי להתבייש.

והיה באמת מקום להתבייש. חז"ל אומרים שאברהם נקרא "העברי" משום שכל העולם כולו היה מעבר אחד, והוא מעבר אחר. אליעזר נמצא בבית של אנשים שאינם מכירים דברים כאלה. והוא משתחווה לה' בפניהם, מזכיר את ה' בכל רגע, מודה לו ומברך אותו. אפשר היה לחשוש שיחשבו עליו מה שיחשבו.

אבל אליעזר לא התבייש ולא חסך. אדרבה, הוא סיפר להם בעצמו שהודה והשתחווה. ההודיה שלו לא הייתה עניין פרטי שמסתירים, אלא עדות גלויה על חסדי ה'.

ויש כאן לימוד גם לנו: לא להתבייש בהודיה, ולהודות לה' מיד, בכל מקום ומול כל אדם, על כל צעד שבו הוא מוביל אותנו.

פרק 3 מתוך 3

✨ שיחה שנעשתה תורה

6✨

"יפה שיחתן של עבדי אבות"

🌸התורה חוזרת על כל דברי אליעזר, כי מעשיו ודיבוריו היו כה טהורים עד שנעשו גופי תורה.

הרב סיפר שבשיעור בשבת שאלו אותו: מדוע התורה מאריכה כל כך בסיפור של אליעזר, ובעיקר בחלק השני, שבו היא חוזרת על כל מה שסיפר לבני הבית? התורה הייתה יכולה לומר בקיצור שסיפר להם את כל הקורות. ובכל זאת היא חוזרת כמעט על כל מילה.

רש"י כבר מרגיש בכך ואומר: יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים. אבל הרב ביקש לבאר את העומק שבדברי רש"י.

הוא הביא שאלה מעניינת: כמה פעמים מוזכר שמו של אליעזר בכל פרשת השידוך? אנשים מנחשים פעם, פעמיים, שלוש. אבל האמת היא שהשם "אליעזר" אינו מוזכר שם אפילו פעם אחת. כל הזמן כתוב "העבד", "עבד אברהם", "ויאמר העבד", "עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי". הוא ביטל את עצמו ביטול גמור.

ולא לחינם, אמר הרב, זכה כאן לצאת מכלל ארור ולהיכנס לכלל ברוך, כפי שחז"ל דרשו מדברי לבן "בּוֹא בְּרוּךְ ה'". כי הוא עשה את שליחותו בשלמות, אף שהייתה לו נגיעה אישית גדולה: חז"ל מספרים שהייתה לו בת, והוא קיווה שיצחק יישא אותה.

7🕍

להיות גופי תורה

🌸מי שעושה מעשיו לשם שמים ומודה על כל דבר, דבריו עושים רושם בשמים.

ובכל זאת, אליעזר עשה את שליחותו בנאמנות מוחלטת. הוא ביטל את עצמו לגמרי לרצון אברהם, שהוא רצון ה'. ומעל הכול, ההודיה שלו: על כל דבר, מיד, בלי בושה.

לכן, הסביר הרב, כל פעולה וכל מילה של אליעזר נעשו לתורה. הם נעשו גופי תורה, חלק מן התורה הקדושה, מרוב שהיו מעשים כל כך קדושים וטהורים, לשם שמים, בלי שום נגיעות ובלי כוונות זרות. ויופייה של ההודיה, שחזרה שם כמה פעמים, היה חביב כל כך לפני ה', עד שהפך לגופי תורה.

זה העומק של "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים": אין כאן חזרה מיותרת, כי השיחה עצמה נעשתה תורה. לכן התורה חוזרת עליה.

וכמה נלמד מזה: לעשות את מעשינו לשם שמים, ובעיקר להודות על כל דבר, ומיד. כך גם מעשינו ודיבורינו יעשו רושם גדול בשמים. ובזכות זה נזכה לגאולה השלמה, ושם נשיר שיר חדש, נהלל ונשתחווה לה' בבית מקדשנו.

💗 המשפט שבלב השיעור

ויש כאן לימוד גם לנו: לא להתבייש בהודיה, ולהודות לה' מיד, בכל מקום ומול כל אדם, על כל צעד שבו הוא מוביל אותנו.

🌍 מתוך: בלי בושה

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה