👑 כתר תורה · crown-torah

🕯️ אמונה ומחשבה

להכין כלים לקבל

שיעור של הרב יהודה טאוב

איך קמה קבוצת קדושת ציון מתוך שיחה של אברכים ביום ירושלים, ומה חזונה: להתכונן כבר היום לשאלות של מדינה על פי ההלכה ושל בניין המקדש

קדושת ציון ✦ גלות וגאולה ✦ מדינה על פי ההלכה ✦ בית המקדש ✦ הרב קלישר ✦ ארץ ישראל

▶ לצפייה בשיעור

— נוסח הכבוד · מתוך: הבעיה איננה בנותן —

ולכן, זו התפילה שבה מסיים הרב: שיתעוררו יהודים להכין כלים לקבל את המתנה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת, ונזכה במהרה לראות את הגאולה השלמה, מתוך שמחה ואחדות.
לקריאה במקומו
4מעלות
8נושאים
0נחתמו

מעלה א׳ בכתר התורה

🌱 איך זה התחיל

שבעה עשר אברכים ביום ירושלים

הכל התחיל בקבוצה קטנה של אברכים שהרגישו שיום ירושלים עובר בציבור שלהם כיום רגיל לגמרי.

הרב מספר איך קם ארגון קדושת ציון ולאן הוא שואף. הכל התחיל ביום ירושלים, לפני כמה שנים, בבית כנסת בשכונה חרדית בירושלים. שבעה עשר אברכים נפגשו שם ודיברו על כך שבציבור שלהם עובר היום הזה כיום רגיל לחלוטין. אחד מהם סיפר שלא מצא בית כנסת אחד שבו מדלגים על תחנון.

הם שאלו את עצמם: אולי הגיע הזמן להתעורר? קרו כל כך הרבה ניסים. אולי בעבר לא ידענו איך להתייחס אליהם, אבל היום כבר אפשר לדעת. ואולי הגיע הזמן לשינוי.

הם קבעו להיפגש שוב, ושוב, ודיברו. אבל מה עושים בפועל? בסוף החליטו להוציא עלון על החזרה לארץ ישראל ועל תהליכי הגאולה, שייכתבו בו מאמרים תורניים והשקפתיים בשבח הארץ ובהכרה בכך שקורים כאן ניסים, ושעם ישראל חזר לארצו והנבואות מתקיימות.

ולמה דווקא מתוך הציבור החרדי? כי שינוי בציבור יכול לבוא רק מתוכו. כל עוד הדברים נאמרים מבחוץ, הם לא מחלחלים. צריך שהקול יישמע מבפנים.

עלון שעבר מיד ליד

העלון הראשון נשלח לקבוצה קטנה, והודפס, הועבר מיד ליד ועורר שמחה, עד שהפך לפעילות רחבה.

בתחילה לא היה אפילו כסף להדפיס את העלון הראשון. אחד המייסדים הציע: נתחיל בקטן. נשלח אותו בדואר אלקטרוני לחברים, ונראה מה יקרה. הקבוצה שאליה נשלח מנתה אז כשלושים אנשים בלבד. כתבו כמה מאמרים, ערכו, ושלחו.

למחרת בבוקר התברר שאחד הנמענים הדפיס את העלון בעצמו, בעותק אחד, והביא אותו לכולל בעיר העתיקה. העותק הזה עבר בין ידי האברכים, וכולם התפעלו ושמחו לקרוא: סוף סוף מישהו מתייחס לנושאים האלה, ואומר בגלוי שאנחנו חיים בתוך ניסים.

באותו ערב התברר שהעלון הגיע גם לבחורי ישיבה, והם נהנו ממנו מאוד. אחד מהם אף נתן מכספו כדי שאפשר יהיה להדפיס ולהפיץ. העלונים הודפסו והופצו בריכוזים החרדיים, וזו הייתה, כלשון הרב, התחלה של דבר חדש.

מאז הדבר הולך וגדל. העלון יוצא באופן קבוע, והפעילות התרחבה לכנסים, לטיולים ולפעולות שונות. והרב מציין שהיום רואים הרבה אהבה בציבור החרדי לנושא הזה. החזון הוא לומר בגלוי: אנחנו נמצאים בתקופה של גאולה, הנבואות מתקיימות, והגיע הזמן להתכונן לקראת מדינה על פי ההלכה.

לחצו על החותם לאחר הלימוד

מעלה ב׳ בכתר התורה

📖 מדינה על פי ההלכה

תודעת גלות ותודעת גאולה

מי שחי בתודעת גלות אינו יוזם, וגם מי שחי בתודעת גאולה מלאה אינו מרגיש צורך ליזום; היוזמה באה ממצב ביניים.

כדוגמה לשאלת "מדינת הלכה" מביא הרב חוברת שהוציאה המשטרה, כשרצתה לגייס שוטרים דתיים וחרדים. שוטר עומד מול דילמות הלכתיות רבות: מתי מותר ומתי אסור, איזה עבריין צריך לעצור בשבת, מתי לרחם ומתי לא. ולכן נכתבה חוברת הלכתית שמנסה לענות על השאלות האלה.

איך מתייחסים לזה הציבורים השונים? בשיטת סאטמר, אין על מה לדבר: כל עוד לא בא המשיח, אין שום אפשרות לעסוק בכך. בציבור החרדי הרחב, ברובו, אין זה איסור, אלא שהציבור נמצא ב"תודעת גלות". אין חזון ואין ציפייה.

פעם אמר אחד המבקרים באחד הכנסים של הארגון רעיון מעניין. אדם שחי בתודעת גלות אינו מחפש ליזום דברים חדשים. הוא שומר על הקיים, אבל לא יוצר. ואדם שחי בתודעת גאולה מלאה גם הוא אינו יוצר, כי טוב לו כבר עכשיו. דווקא מי שמרגיש שאינו בגלות ואינו בגאולה, אלא באמצע הדרך, רוצה ליזום ולעשות דברים חדשים.

אם תדבר עם מי שחי בתודעת גלות על מדינה על פי ההלכה, הוא יאמר לך: זה לא יקרה, עד שיבוא המשיח. ואי אפשר להתקדם כך.

ספרים שנגנזו, ולימוד שמתחדש

בראשית המדינה עסקו גדולי הציבור הדתי בשאלות של מדינה על פי ההלכה, ובשנים האחרונות חוזר הלימוד הזה.

בציבור הדתי, בראשית ימי המדינה, דיברו על מדינה על פי ההלכה הרבה מאוד. הרב גורן עסק בכך רבות. והרב הרצוג כתב חיבור שלם על הדרך להקים מדינה על פי ההלכה. כשראה שהדבר לא עומד להתממש, לא הוציא את דבריו לאור, והם יצאו רק אחרי פטירתו.

עם השנים נחלש העיסוק בכך גם בציבור הדתי. אבל בשנים האחרונות, אומר הרב, יש שינוי גדול, ונפתחים מקומות ומסגרות ללימוד הלכות מדינה.

ובציבור הדתי אומרים לא פעם: התורה איננה תיבת נח, אלא מגדלור. היא לא נועדה רק כדי לשמור עליה בבית הכנסת ובבית המדרש, אלא כדי להאיר את העולם כולו ולהשפיע על כל תחומי החיים.

קדושת ציון סוברת שחובה להתחיל כבר היום ללמוד הלכות מדינה ולהתכונן. מי שלא יתכונן, לא יידע מה לעשות ביום שבו המציאות תדרוש תשובה. כבר הפסדנו בעבר, הם אומרים, מפני שלא היינו מוכנים. אין סיבה להפסיד שוב.

תורה חיה

השאלה היא גם איך מתייחסים לשאלות הלכתיות חדשות: להימנע מהכרעה, או לראות בתורה תורה חיה שעונה על כל מציאות.

השאלה אינה רק על מדינה, אלא על פסיקה בכל נושא חדש. דוגמה טובה היא התכלת: מה עושים כשמתחדשת שאלה שלא הייתה לפני כן?

יש גישה שמרנית, לפי הכלל "חדש אסור מן התורה", שאינה מוכנה כלל להתייחס לנושא. יש גישה שאינה אוסרת ואינה מתירה, אלא נמנעת מלהכריע, ולא רוצה לכתוב לא כן ולא לא. ולדברי הרב, זו אולי הגישה הנפוצה: רבנים רבים, כשמגיע אליהם נושא חדש כזה, מעדיפים שלא להכריע בו.

בציבור הדתי יש בנושא הזה גישות שונות. ואילו קדושת ציון אומרת בדיוק להפך: התורה היא דבר חי. היא צריכה להתחדש ולתת תשובות לכל מציאות חדשה. לא לברוח מן השאלות, אלא לחפש את התשובות, כי בכך התורה חיה עם הזמן.

ומה צפוי בעתיד? יש שסוברים שרק המשיח יעשה הכל, ועד שיבוא אין להתייחס לכך. יש שסוברים שתימצא בהדרגה דרך של שילוב. ויש שסוברים שבקרוב תקום מדינה על פי ההלכה, שתדע להכריע במקרים כאלה. זה החלום של קדושת ציון.

לחצו על החותם לאחר הלימוד

מעלה ג׳ בכתר התורה

🏛️ להתכונן לבית המקדש

הרב קלישר ושאלת הקרבנות

כבר לפני דורות שאל הרב קלישר אם אפשר להקריב קרבנות עוד לפני ביאת המשיח, וכתב על כך ספר.

השאלה הזאת נוגעת גם לבית המקדש. הרב חוזר לתרגיל הדמיוני שבו פתח בחלק הקודם: יום אחד אולי תיפתח אפשרות לבנות את המקדש. אף אחד אינו יודע איך ומתי, אבל אם יבוא יום כזה, מי שיתחיל לחשוב אז, יגלה שכבר מאוחר מדי.

מי שעסק בכך כבר לפני דורות היה הרב צבי הירש קלישר, בספרו "דרישת ציון". הוא לא רק חלם על הקרבת קרבנות, אלא רצה להקריב אותם בפועל. הוא שאל: מה הבעיה? נשלם לשלטון הטורקי, ונקריב קרבנות בהר הבית. הוא כתב על כך לגדולי דורו, ובהם רבי עקיבא איגר, ודן בשאלה אם הדבר מותר.

בסוף אמרו לו שאין סיכוי מעשי: השלטון לא יסכים בשום פנים ואופן. אבל הוא כתב ספר והוציא אותו לאור, והביא בו את האפשרויות להקריב קרבנות עוד לפני שבא המשיח.

מאז עברו שנים רבות. והשאלה היא: האם מישהו מתכונן? מי שילמד מראש את ההלכות, ייתכן שיוכל ביום מן הימים לומר: הנה, יש לי תוכנית מוכנה. ומי שלא התכונן, עלול להישאר בלי תשובה, ולתת לאחרים להחליט מה יעמוד במקום.

על גג בית המקדש

לפי המדרש, מלך המשיח עומד על גג בית המקדש, כלומר המקדש כבר בנוי כשהוא בא, ובכל זאת יש מי שאינם מאמינים.

הרב מביא סמך לכך מדברי חז"ל בפסיקתא, מדרש שאף נעשה לשיר מוכר: "בְּשָׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, עוֹמֵד עַל גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ... וְאוֹמֵר לָהֶם: עֲנָוִים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם. וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים, רְאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזָּרַח עֲלֵיכֶם".

הרב מבקש לשים לב לפרטים. כשמלך המשיח בא, הוא עומד על גג בית המקדש. כלומר, המקדש כבר בנוי. מישהו בנה אותו לפני שבא המשיח. ולפי דרכו, אפשר לומר שאלה הם מי שהתכוננו לכך מראש.

ועוד: המשיח אומר "ואם אין אתם מאמינים". בית המקדש בנוי, מלך המשיח עומד על גגו, ועדיין יש מי שאינם מאמינים. מדוע? אולי משום שיהיו מי שיאמרו שזה אינו המקדש האמיתי, כי לא נבנה בדרך שציפו לה. ולכן המשיח אומר להם: "ראו באורי שזרח עליכם".

זו דרשה של הרב, והוא מציג אותה כדי להמחיש רעיון אחד: הגאולה עשויה לבוא בדרך שלא ציפינו לה, ומי שלא יתכונן, עלול שלא לזהות אותה.

לחצו על החותם לאחר הלימוד

מעלה ד׳ בכתר התורה

🏺 הכלים לקבל

הבעיה איננה בנותן

ייתכן שהקדוש ברוך הוא מוכן לתת כבר היום, והבעיה היא שאין לנו עדיין כלים לקבל את המתנה.

בסיום מסכם הרב את חזון הארגון. ככל שעובר הזמן, רבים מצטרפים ומבינים שאנחנו נמצאים בתקופה חדשה. אי אפשר לומר עוד "איני יודע". בעבר אולי לא ידענו, אבל היום קרו כל כך הרבה דברים שאי אפשר להתעלם מהם. צריך לחשוב איך אנחנו רואים את העתיד, מי יכריע בכל שאלה, ולהתחיל לכתוב ולעורר.

הרב מביע תקווה שבקרוב יימצא הדרך לשלב, ויתברר איך מקיימים מדינה על פי ההלכה, ואיך ההלכה מכריעה בשאלות הגדולות.

ואז הוא מעלה מחשבה עמוקה. יש מי שמחכים שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את המתנה. אבל אולי הקדוש ברוך הוא מחכה שאנחנו נדע איך לקבל אותה. אם נדע לקבל, אולי כבר היום נקבל. הבעיה איננה שהקדוש ברוך הוא אינו נותן; הבעיה היא שאין לנו כלים לקבל.

כאשר נכין את הכלים, ייתכן שמיד נקבל. ולכן, זו התפילה שבה מסיים הרב: שיתעוררו יהודים להכין כלים לקבל את המתנה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת, ונזכה במהרה לראות את הגאולה השלמה, מתוך שמחה ואחדות.

לחצו על החותם לאחר הלימוד
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה