שבעה עשר אברכים ביום ירושלים
הכל התחיל בקבוצה קטנה של אברכים שהרגישו שיום ירושלים עובר בציבור שלהם כיום רגיל לגמרי.
הרב מספר איך קם ארגון קדושת ציון ולאן הוא שואף. הכל התחיל ביום ירושלים, לפני כמה שנים, בבית כנסת בשכונה חרדית בירושלים. שבעה עשר אברכים נפגשו שם ודיברו על כך שבציבור שלהם עובר היום הזה כיום רגיל לחלוטין. אחד מהם סיפר שלא מצא בית כנסת אחד שבו מדלגים על תחנון.
הם שאלו את עצמם: אולי הגיע הזמן להתעורר? קרו כל כך הרבה ניסים. אולי בעבר לא ידענו איך להתייחס אליהם, אבל היום כבר אפשר לדעת. ואולי הגיע הזמן לשינוי.
הם קבעו להיפגש שוב, ושוב, ודיברו. אבל מה עושים בפועל? בסוף החליטו להוציא עלון על החזרה לארץ ישראל ועל תהליכי הגאולה, שייכתבו בו מאמרים תורניים והשקפתיים בשבח הארץ ובהכרה בכך שקורים כאן ניסים, ושעם ישראל חזר לארצו והנבואות מתקיימות.
ולמה דווקא מתוך הציבור החרדי? כי שינוי בציבור יכול לבוא רק מתוכו. כל עוד הדברים נאמרים מבחוץ, הם לא מחלחלים. צריך שהקול יישמע מבפנים.