אלומה 1
🏔️ לכו לחברון
חברון היא לשון חיבור: מקום שבו מתאחדים גם מי שלא הצליחו להסכים בשום מקום אחר.
השיעור נאמר לקראת שבת חברון, השבת שבה קוראים את פרשת חיי שרה ואת סיפור קניית מערת המכפלה. ובשבת כזאת, כך פתח הרב, כולם צריכים "להתחבר" לחברון. כי השם חברון עצמו הוא לשון חיבור.
לשם כך סיפר הרב סיפור על הרב קוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצא הרב קוק לחוץ לארץ, ובגלל המלחמה נתקע שם ולא יכול היה לחזור. אחרי המלחמה ביקשו בירושלים למנות רב לעיר, אבל לא הצליחו. היו חילוקי דעות גדולים: אלה רצו רב אחד, ואלה רצו רב אחר, ולא הגיעו להסכמה.
אז אמר להם אחד מגדולי הדור – הרב לא זכר בדיוק מי – לכו לחברון. בירושלים, כך אמר, קשה להשיג שלום, ולא בכדי מתפללים "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם". ירושלים צריכה הרבה שלום. אבל בחברון כולם מתחברים. שם, בחברון, התקבצו כל ישראל והמליכו את דוד המלך.
הלכו לחברון, ושם, בעיר חברון, הגיעו להסכמה שהרב קוק יהיה הרבה של ירושלים. שלחו לו מכתב, וכך נעשה. חברון היא מקום של חיבור. ובשיעור הזה נראה כמה דברים היא מחברת: אישה ובעלה, אדם ואדמתו, העולם הזה והעולם הבא.