💃 ריקוד מרים (בנות) · miriam-dance

🌗 אמונה ומחשבה

חצי חלום

שיעור של הרב יהודה טאוב

איך מתייחסים לגאולה שהתקיימה רק בחלקה? השאלות הגדולות של דורנו, ושלוש הדרכים שבהן השיבו עליהן גדולי ישראל

גאולהגלותקיבוץ גלויותארץ ישראלמחשבת ישראלדעות
▶ לצפייה בשיעור

🎶 שירה מתוך השיעור · דרך האמצע: ישועה, אך לא גאולה

ודאי שה' עוזר לעם ישראל, ודאי שקרו ניסים.
לצעד המלא ←

5 מחולות · 15 צעדים · 61 פסקאות

מחול א׳

⚖️ להבין את שני הצדדים

צעד 1

מחלוקת שמבינים את שני צדיה

הצלחה אמיתית בלימוד מחלוקת היא להבין את הדעה השנייה, ולא רק להכיר את שלך.

השיעור עוסק בנושא שיש בו דעות שונות, והרב מקדים ואומר: לא אביא כאן דעה אחת. אביא את הדעות לכאן ולכאן, ואת הטעמים של כל אחת מהן.

הוא מביא דוגמה מן המשנה הראשונה במסכת ברכות. נאמר בקריאת שמע "ובשכבך ובקומך". בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטה ויקרא, כלומר בתנוחת שכיבה. ובית הלל אומרים: "בשכבך" פירושו בזמן שבני אדם שוכבים. וכל לומד יודע את שתי הדעות ומבין אותן, אף שההלכה נפסקה כאחת מהן.

וזו, לדברי הרב, הצורה האמיתית של מחלוקת: מי שלומד טוב יודע לא רק את הדעה שלו, אלא מבין גם את הדעה של השני. הוא מבין שאין כאן סתם ויכוח בין שניים, אלא שאלה מהותית, שיש לה שני צדדים שאינם פשוטים כלל.

כך מבקש הרב לגשת גם לסוגיה שבשיעור. לכל אחד יכול להיות פסק משלו, אבל קודם כל צריך להבין למה כל צד אומר את מה שהוא אומר. רק אז אפשר לדון ברצינות, ובכבוד לכל הצדדים.

מחול ב׳

🌙 החלום של הדורות

צעד 2

החלום של הדורות

במשך דורות חלמו יהודים על גאולה שלמה, שבה כל ישראל שבים לארצם וחיים על פי התורה.

הסוגיה היא גלות וגאולה. במשך דורות רבים חלמו יהודים וציפו ליום שבו עם ישראל כולו ישוב ויתקבץ כאיש אחד אל ארצו השלמה, ויכונן את חייו על פי תורת ה' התמימה. ישוב משעבוד מלכויות, וכל משפחות האדמה יתברכו בו, והעולם כולו יגיע לתיקונו, ככתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הרב מדגיש שכך חיו כולם. לא רק חלק מן העם, אלא כל היהודים, בלי יוצא מן הכלל, חיו בתוך החלום הזה וראו את הגאולה כתמונה שלמה אחת: משיח, קיבוץ גלויות, שקט ושלווה, ניסים ונפלאות.

והוא מוסיף: אילו חיינו לפני מאה או מאה וחמישים שנה, כמעט כולנו היינו סבורים כך. זו הייתה האמונה הפשוטה של כל הדורות, והיא נשענת על דברי הנביאים וחז"ל.

כדי להמחיש עד כמה החלום הזה היה חי ומוחשי, מביא הרב סיפור קטן ונפלא על בית כנסת אחד בחוץ לארץ.

צעד 3

בית הכנסת בלי רצפה

יהודים חיו את הגאולה כמציאות קרובה וממשית, עד כדי כך שדרשה עליה הביאה לשיפוץ בית הכנסת.

מעשה ברב אחד שהגיע לבית כנסת יפה ומפואר, אבל בלי רצפה. לפני כמאה שנה היו אנשים רבים חיים על אדמה, ורק העשירים היו בונים רצפה. הרב ראה זאת ואמר: בבית של אדם, ניחא. אבל בית הכנסת צריך להיות מפואר, "לרומם את בית אלוקינו".

בשבת דרש לפני הקהל: יהודים יקרים, צר לי להודיע לכם שכאשר יבוא המשיח, אתם תישארו כאן. כולם נבהלו. מה קרה? הסביר להם: הגמרא במסכת מגילה אומרת שעתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל. כשיבוא המשיח ויתקע בשופר גדול, כל היהודים יבואו לבית הכנסת, ובית הכנסת יתרומם ויעוף לארץ ישראל. אבל אצלכם אין רצפה. בית הכנסת יתרומם, ואתם תישארו למטה על האדמה!

ביום ראשון כבר עשו מגבית, ודאגו לרצפה לבית הכנסת.

הסיפור יפה, אבל הוא מלמד דבר עמוק: כך ראו יהודים את הגאולה. הם ציפו לה כמציאות ממשית, ותיארו אותה באופן מוחשי לגמרי.

צעד 4

מה התכוונו חז"ל?

החזון איש פירש שבתי הכנסת יבואו לארץ ישראל כקהילות שלמות שעולות עם שמותיהן.

לימים, אומר הרב, נעשינו חכמים לאחר מעשה. מה באמת התכוונו חז"ל? כבר כתב החזון איש, לפי מה שהובא בשיעור, שאין הכוונה שבית הכנסת יעוף ממקומו באוויר. הכוונה היא שהקהילות עצמן יבואו לארץ ישראל.

והרב ממחיש: יש היום חסידויות שנקראות בשמות של עיירות באירופה, וישיבות שנקראות בשמות של ערים שם. פעם, הוא מספר, ישבה אצלו אורחת שהגיעה ממזרח אירופה. כשהזכירו בשיחה שם של חסידות, היא הופתעה: זו הרי עיירה שגרתי לידה! עבורה זה היה שם של מקום. עבורנו זה שם של קהילה שחיה בארץ ישראל.

כך התקיימו דברי חז"ל: הקהילות, בשמותיהן ובמסורותיהן, עברו לארץ ישראל.

אבל כאן מתחילה השאלה הגדולה. כי ההתקיימות לא באה בדיוק כמו בחלום. ויום אחד, כביכול, התעוררו אנשים וגילו שחלק מן החלום התקיים, וחלק לא. "היינו כחולמים". ומה עושים עם זה?

מחול ג׳

❓ השאלות שלא נשאלו

צעד 5

חצי חלום

השאלה הראשונה: האם גאולה חלקית היא חצי מן השלם, או דבר אחר לגמרי?

הרב מתאר את המצב: בתי הכנסת לא עפו. קיבוץ הגלויות לא הושלם – חלק עלו וחלק לא. האם יצאנו משעבוד מלכויות? קשה להגדיר. כמעט כל דבר שנבחן מתוך החלום של הגאולה, נמצא שהוא התקיים בערך בחציו.

ועכשיו השאלה: כשדבר שלם שציפית לו התקיים רק בחלקו, יש שתי אפשרויות להתייחס אליו. הרב מביא לכך דימוי מן ההלכה: אדם שאיבד כלי עם תוכן, ומצא רק את הכלי בלי התוכן, או את התוכן בלי הכלי. האם זה מה שאבד לו, או דבר אחר שהגיע ממקום אחר?

וכך גם כאן. אפשרות אחת: זה חצי חלום, חצי מן הגאולה, התחלה של הדבר שציפינו לו. אפשרות שנייה: זה בכלל לא קשור לחלום. זו יצירה חדשה, דבר אחר שהגיע ממקום אחר, ואין לו שייכות לגאולה שעליה דיברו הנביאים.

השאלה הזאת אינה פשוטה, והיא הראשונה מבין כמה שאלות שהדור הזה עומד מולן.

צעד 6

מי ממלא את תפקיד המשיח?

השאלה השנייה: איך מתייחסים לכך שדברים שנועדו למשיח נעשים בידי מי שאינם שומרי תורה?

השאלה השנייה קשורה לראשונה. הרב מתאר אותה כך: ציבור שומרי התורה עמד מול תופעה מפליאה מאוד. תנועה של אנשים שאינם שומרי מצוות, ושרבים מהם אף התרחקו מן האמונה, לקחה על עצמה תפקידים שנועדו, לפי מה שציפו, למשיח – ועשתה אותם. אבל עשתה אותם בלי האידיאלים של מלך המשיח, ובלי אמונה בבורא עולם.

איך מתייחסים למצב כזה? הרב מדגיש: אבותינו לא שיערו מצב כזה. אין ספר שנכתב עליו מראש, לא דנו בו בשום מקום. זו שאלה חדשה שלא עמדה לפני הדורות הקודמים.

ומשום כך אי אפשר לפתור אותה רק על ידי שליפת ציטוט. צריך לחשוב, להבין את היסודות, ולבחון מה הם מלמדים על מציאות שלא הייתה מוכרת.

הרב מבטיח שבהמשך השיעור נראה איך התייחסו לכך גדולי ישראל, ואת הדרכים השונות שבהן הלכו.

צעד 7

לא גלות ולא גאולה

השאלה השלישית: האם ייתכן מצב שאינו גלות ואינו גאולה?

השאלה השלישית: תמיד ידענו שיש שני מצבים בלבד. או שאנחנו בגלות, או שאנחנו בגאולה. כך היה על פי רוב לאורך ההיסטוריה.

והנה, יש כאן מצב שקשה לסדר אותו לפי ההגדרות האלה. אם זו גלות – האם ייתכן לקרוא גלות למצב שבו יהודי ניצב עצמאי בארצו? ואם זו גאולה – האם ייתכן לקרוא גאולה למצב שבו רבים כל כך רחוקים מתורה ומצוות, ויש כל כך הרבה צרות?

האם יש מצב שלישי, שאינו גלות ואינו גאולה? זו שאלה שהרב משאיר פתוחה בשלב זה, ומבקש להבין את משקלה.

כל אחת מן השאלות האלה – חצי החלום, מי שממלא את תפקיד המשיח, והמצב שבין גלות לגאולה – היא שאלה רצינית. והדעות שנראה בהמשך הן בעצם תשובות שונות לשאלות האלה. מי שמבין את השאלות, מבין גם למה אנשים יראי שמים וגדולי תורה הגיעו לתשובות שונות.

צעד 8

קיבוץ גלויות או קיבוץ דעות?

הנביאים הבטיחו קיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ, ושאלה היא אם המצב היום הוא התקיימות של ההבטחה.

שאלה נוספת נוגעת לקיבוץ הגלויות. הרב קורא לה בכוונה "קיבוץ דעות" מול "קיבוץ גלויות". קיבוץ גלויות פירושו שעם ישראל, שיצא לגלות, חוזר לארצו. ההבטחה מופיעה בתורה ובנביאים פעמים רבות. למשל ביחזקאל: "בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם... וידעתם כי אני ה' בהביאי אתכם אל אדמת ישראל".

ומה קורה היום? יש קיבוץ גלויות, ויחד עם זה חלק גדול מאוד מעם ישראל עדיין נמצא בחוץ לארץ. מצב כזה לא שיערו אבותינו, והרב אומר שאין לו דוגמה בספרים.

הרב מעיר שגם בית שני לא נקרא "קיבוץ גלויות". באו אז רק מבבל, ואיש אינו אומר שהפסוקים ביחזקאל נאמרו על בית שני. קיבוץ גלויות צריך להיות "מארבע כנפות הארץ". והיום, לעומת זאת, יש באמת עלייה מכל קצוות תבל.

ובכל זאת, כאן בדיוק נחלקות הדעות: האם זה קיבוץ הגלויות שהבטיחו הנביאים, או ישועה גדולה מסוג אחר?

מחול ד׳

🛤️ שלוש דרכים

צעד 9

הדרך המרחיקה

הדרך הראשונה ראתה בתנועה החדשה דבר שאין לו קשר לגאולה, ואף דבר שיש להתרחק ממנו.

הרב מסכם את הדעות לשלוש דרכים עיקריות. הדרך הראשונה, שהוא מכנה אותה הקיצונית ביותר, אמרה: זה כל כך אינו קיבוץ גלויות, שהיא ראתה בו דבר שלילי, ומי שהלך בדרך זו העדיף להתרחק ממנו.

הרב מביא מכתב של אדמו"ר אחד שנכתב לפני כמאה שנה, עוד לפני השואה, כשהתחילו פעולות ההתיישבות בארץ. נכתב בו, בתוכן הדברים, שהעולה על רוחם להתאסף ולהתקבץ בכוח עצמם – כל התחבולות וההתאמצויות לא יועילו ולא יצליחו, כי הם נגד רצון ה'. והוא לבדו יתברך יאסוף ויקבץ את ישראל מארבע כנפות הארץ. וכך אנו מברכים בכל יום: "מקבץ נדחי עמו ישראל" – ה' הוא המקבץ, ולא אדם.

הרב מסביר את ההיגיון: לפי השקפה זו, הגאולה אינה תלויה בפעולה אנושית של התיישבות, אלא במעשים טובים ובתשובה, ובישועת ה' שתבוא בדרך נס.

ומה קרה כשהמציאות השתנתה? לפי דברי הרב, מי שהחזיקו בדעה זו נשארו בה גם אחר כך, והסבירו את המציאות לפי השקפתם.

צעד 10

דרך האמצע: ישועה, אך לא גאולה

לדעת הרבי מליובאוויטש, יש כאן ישועה גדולה ונס, אך אין לה קשר לגאולה עצמה.

הדרך השנייה היא דרך אמצעית, ולדברי הרב היא פחות או יותר גם הדעה המקובלת בציבור החרדי בימינו. הוא מביא אותה מדברי הרבי מליובאוויטש. מצד אחד, הוא שונה מאוד מן הדרך המרחיקה: ודאי שה' עוזר לעם ישראל, ודאי שקרו ניסים. מצד שני, הוא אינו מגיע לדעה שזו תחילת הגאולה.

וכך כתב, בתוכן הדברים: לאחר שראה הקדוש ברוך הוא בעוני עמו ישראל, שנהרגו בגזרות איומות, ניתנה להם אפשרות באמצע זמן הגלות להתנהג כרצונם, וניתנה האפשרות המלאה לבחור בחופשיות להתנהג כגוי קדוש על פי התורה. אילו היה עם ישראל מנצל את ההזדמנות, הייתה זו הזדמנות נפלאה להוכיח שהוא ראוי לגאולה.

לפי זה, מה שהתחדש בארץ הוא הצלת נפשות ואפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך מנוחה. אבל אין לזה שייכות לגאולה או לאתחלתא דגאולה.

והטעם: "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". כל זמן שלא בטלה הסיבה, לא בטל גם המסובב. רק כשעם ישראל יחזור בתשובה, יהיה מקום להתגלות הגאולה.

צעד 11

הרמב"ם וסדר הגאולה

לפי הרמב"ם, כפי שהבין זאת הרבי, קיבוץ הגלויות יבוא אחרי שיעמוד מלך המשיח.

הרבי מליובאוויטש מבסס את דבריו גם על פסק הרמב"ם בהלכות מלכים. הרמב"ם כותב: אם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח. ואם עשה והצליח, ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי.

ומכאן הסיק: הנה פסק דין ברור שהגלות נמשכת עד שיעמוד מלך מבית דוד, ורק אחרי בניין המקדש יקבץ נדחי ישראל. ולפי זה, התקופה שבה אנו נמצאים אינה אתחלתא דגאולה, אף שיש בה הצלה של יהודים רבים.

הרב מציין שלפי שיטה זו, הרמב"ם הוא העיקר. הרמב"ם פוסק שאין ישראל נגאלים אלא בתשובה, ושמלך המשיח הוא שיקבץ את נדחי ישראל. ממילא, מה שקורה היום הוא ישועה מאת ה', אבל אינו הגאולה.

הרב מעיר שבגמרא עצמה יש בעניין התשובה שתי דעות, אבל לשיטה זו ההלכה נקבעת לפי הרמב"ם.

צעד 12

הדרך השלישית: הרב קוק

הרב קוק חידש שהרצון של עם ישראל לשוב לארצו הוא עצמו סוג של תשובה.

הדרך השלישית רואה את הכל בצורה אחרת. הרב מתאר את דברי הרב קוק כחידוש עצום. על הגמרא שאומרת שהגאולה תלויה בתשובה, אמר הרב קוק: אין הכוונה רק לתשובה כפשוטה, כפי שאנו מכירים אותה. גם הרצון של עם ישראל לחזור לארצו הקדושה – זו תשובה. הרב מזכיר שלפני הרב קוק כבר אמר פירוש בכיוון הזה הרב קלישר.

הרב מעיר שבלימוד כל סוגיה יש פירוש פשוט ויש פירוש מחודש. לדבריו, דעת הרבי מליובאוויטש היא הפירוש הפשוט של המקורות, ודעת הרב קוק היא החידוש.

לפי דרך זו, אין בעיה שהגאולה מגיעה גם על ידי מי שאינם שומרי מצוות. אדרבה, יש בכך כוונה: הקדוש ברוך הוא עושה זאת על ידם כדי לזכות אותם, שיהיה גם להם חלק בגאולה, ועוד טעמים שונים.

הרב מדגיש עד כמה החידוש הזה גדול. לדבריו, כמעט איש לא העלה על דעתו קודם לכן אפשרות כזאת: שהתשובה שעליה מדברת הגמרא יכולה לבוא גם בצורה של שיבה לארץ, ושהגאולה יכולה לצמוח מתוך מציאות שאינה נראית כגאולה. ולכן, לפי דרך זו, כל מה שקורה אינו הסתר אלא התעוררות מן השמים, שלב בתוך תהליך.

ההבדל בין הדרך השנייה לשלישית, אם כן, אינו בשאלה אם ה' עוזר לעמו – בזה שתיהן מסכימות. ההבדל הוא אם העזרה הזאת היא חלק מן הגאולה עצמה, או ישועה בתוך הגלות.

צעד 13

"מה יעשה אדם ויחכם"

לפי הדרך השלישית, הגאולה דורשת גם מעשה אנושי וגם תפילה, כמו חכמה ועושר.

ויש בדרך השלישית עוד חידוש: לא רק שהגאולה יכולה לבוא בדרך טבעית, אלא שהיא צריכה לבוא דווקא גם על ידי מעשה אדם.

הרב מביא את הגמרא במסכת נדה: מה יעשה אדם ויחכם? ירבה בישיבה, כלומר בלימוד. אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם. אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו. ולמה אמרו את הראשון? ללמד שזה בלא זה אינו מספיק. וכך גם: מה יעשה אדם ויתעשר? ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה. הרבה עשו כן ולא הועיל. אלא יבקשו רחמים ממי שהעושר שלו. שוב: צריך גם את זה וגם את זה.

אם כן, כדי להיות חכם צריך ללמוד ולהתפלל. כדי להתפרנס צריך לעבוד ולהתפלל. ומי אמר, שואלים בעלי הדרך השלישית, שבגאולה הדין שונה, ושם צריך רק לחכות ולהתפלל? אולי גם כאן צריך האדם לפעול הרבה, ורק כשיעשה וגם יתפלל, תבוא הגאולה.

הרב מציין שיש גם דעות שהולכות באמצע בין הדרכים האלה. אבל אלה שלוש הדרכים העיקריות להתבונן בדברים.

מחול ה׳

📯 סיכום ודוגמה

צעד 14

סיכום השאלות

כל דרך היא תשובה שונה לאותן שאלות יסוד על גאולה חלקית, על מעשה האדם ועל מי שמבצע אותו.

הרב מסכם: במשך הדורות חלמו על גאולה בצורה מסוימת. בפועל היא לא התקיימה כמו בחלום, אלא נראה כאילו חצי חלום התקיים. ומכאן כמה שאלות.

ראשית: איך מתייחסים לגאולה חלקית? האם החלק הוא חצי מן השלם, או בריאה חדשה בפני עצמה? שנית: איך מתייחסים למעשיהם של מי שאינם שומרי מצוות? האם הם בגדר דבר שאין בו ממש, או להפך – שהקדוש ברוך הוא פועל דרכם? שלישית: האם הגאולה יכולה לבוא בידי אדם, או שרק המשיח יכול להביא אותה?

הדרך המרחיקה, דרך האמצע והדרך השלישית – כל אחת עונה על השאלות האלה באופן אחר. ולכל אחת מהן יש מקורות וטעמים, וגדולי ישראל שהלכו בה.

הרב חוזר כאן להקדמה של השיעור: הצלחה אמיתית היא להבין את שני הצדדים. כמו בבית שמאי ובית הלל, אפשר שיהיה לאדם פסק משלו, ובכל זאת יבין לעומק את מה שאומר השני.

צעד 15

תקע בשופר גדול

גם בפסוק אחד אפשר לראות איך כל דרך מפרשת את המציאות אחרת.

לסיום מביא הרב דוגמה שמראה עד כמה הדבר תלוי בדרך ההסתכלות. בכל יום אנו אומרים בתפילה: "תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו". והנביא ישעיהו אומר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים". קיבוץ הגלויות יבוא, לפי זה, על ידי תקיעה בשופר גדול.

יש הסוברים: לא שמענו שום תקיעת שופר, ולכן זה איננו קיבוץ גלויות. ויש שמשיבים: הרמב"ם כותב שרבים מן הדברים שנאמרו על ימות המשיח הם משל, לקרב את הדבר אל האוזן. ומה הכוונה ב"שופר גדול"? התעוררות גדולה בעולם כולו, שתביא לקיבוץ נדחי ישראל.

והרב שואל: האם היה יהודי אחד בעולם, מקצה העולם ועד קצהו, שלא שמע כשהוכרז על הקמת המדינה? כמעט אין כזה. האם זו תקיעת השופר הגדול, או לא? זו בדיוק השאלה.

הרב משאיר את השאלה בידי הלומד. כל אחד יבחן את הדברים, ויבין את הדרכים השונות שבהן הלכו גדולי ישראל, מתוך כבוד לכולם.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה