אחד החטאים הנוראים
חטא המתאוננים הוא מן החטאים שגרמו לישראל שלא להיכנס מיד לארץ.
בפרשת בהעלותך קוראים על אחד החטאים הנוראים ביותר של עם ישראל במדבר, חטא שהקדוש ברוך הוא העניש עליו בחומרה מיוחדת: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה', וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה". ועל שם כך נקרא המקום "תַּבְעֵרָה", כי בערה בם אש ה'.
המפרשים שואלים: על מה בדיוק בערה האש? מה היה החטא של "המתאוננים"? הפסוק אינו מפרט על מה התלוננו, ורק אומר שהיו "כמתאוננים". ומה פירוש המילה הזאת?
השאלה חשובה, כי התורה האריכה מאוד בפרשה הזאת. היא מספרת על המתאוננים, על המתאווים, על הבוכים למשפחותיהם, על השליו ועל קברות התאווה. כשהתורה מאריכה כל כך, היא רוצה ללמד מסר לדורות. כדי להבין את המסר צריך קודם להבין מה היה החטא.