📜 קלף כהה (בנים) · parchment-dark

אמונה ומחשבה

נבואות לנגד עינינו

שיעור של הרב יהודה טאוב

קיבוץ גלויות בשלבים, "חמשה מאה", מסילה לירושלים, בתי הכנסת של בבל בארץ, ציון בצדקה, והקטן שהיה לאלף

5 פרשות · 16 יריעות

▶ לצפייה בשיעור
פרשה א

קיבוץ גלויות בשלבים

יריעה א

🧳 "ושב... ושב"

התורה כופלת את לשון השיבה, כדי ללמד שקיבוץ הגלויות יבוא בשלבים.

השיעור פותח בפסוק שבסוף התורה: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים". מדוע נאמרה המילה "ושב" פעמיים? הרב לומד מכאן שקיבוץ הגלויות לא יהיה ברגע אחד, שבו כל היהודים חוזרים יחד לארץ ישראל. הוא יבוא בהרבה שלבים.

וכך גם בנביא, בהפטרה שקוראים בתעניות: "נְאֻם ה' אֱלֹקִים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו". הרב הביא את דברי הרמב"ן, שמבאר שיהיה קיבוץ אחד, ואחריו יהיה עוד קיבוץ. לא הכל בבת אחת.

ההבנה הזאת חשובה מאוד. מי שמצפה שהגאולה תבוא ברגע אחד, עלול לא לראות אותה כשהיא באה לאט. אבל מי שקרא את הפסוקים כפשוטם, יודע מראש שזה יבוא שלב אחר שלב, ויכול לזהות כל שלב כשהוא מגיע. השיעור כולו בנוי על ההתבוננות הזאת: לקחת נבואה, ולראות איך היא מתקיימת בפועל, בדרך שאיש לא יכול היה לדמיין.

יריעה ב

📈 משש אלף לרוב העם

לפני כמאתיים שנה היו בארץ אלפים בודדים של יהודים, והיום מתקרב לגור בה רוב העם.

כדי לראות את השלבים, הרב חזר אחורה כמאתיים שנה. באחת העליות החסידיות של אותם ימים עלו כשלוש מאות יהודים, ואלה היו אחוז ניכר מכל היהודים שישבו אז בארץ. בכל ארץ ישראל כולה חיו אז, לפי מה שהובא בשיעור, כשישת אלפים יהודים בלבד. כמו שכונה אחת או כמה רחובות בעיר של היום.

אחר כך הגיעו עוד ועוד. בתקופת המנדט הבריטי כבר גדל המספר, ועם זאת, גם בהקמת המדינה ישב בארץ רק אחוז קטן מכלל העם היהודי. ומאז, לאט לאט, לא בבת אחת: עוד קצת ועוד קצת. חגגו את היהודי המיליון, ואחר כך המספרים המשיכו לטפס.

לפי הנתונים שהובאו בשיעור, בשנת תש"פ כבר עבר מספר היהודים בארץ את שבעת המיליונים, והצפי הוא שבתוך שנים לא רבות יגור בארץ ישראל רוב העם היהודי. הרב ראה בכך את "עוד אקבץ עליו לנקבציו": קיבוץ אחרי קיבוץ, גל אחרי גל, כמו שאמרו הנביאים. וכל גל כזה, גדול או קטן, הגיע בזמנו, ממקום אחר, מסיבות אחרות: פעם בגלל רדיפות, פעם בגלל שנפתחו שערים שהיו סגורים, ופעם מתוך געגועים ואהבת הארץ. אבל כולם יחד מצטרפים לתמונה אחת, שהנביאים ראו מראש.

יריעה ג

👨‍👩‍👧‍👦 "והרבך מאבותיך"

ארץ ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו מספר היהודים הולך וגדל משנה לשנה.

התורה אינה מסתפקת בהבטחה שנשוב. היא מוסיפה: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ". כלומר, בארץ עצמה יתרבה העם.

והרב הצביע על עובדה מפליאה: המקום היחיד בעולם שבו יהודים מתרבים משנה לשנה הוא ארץ ישראל. הוא הזמין את השומעים לחפש בכל רחבי הגלובוס ארץ אחת שבה מספר היהודים עולה. אפשר למצוא אולי עיר כאן ושם, אבל לא ארץ. בכל מקום אחר הקו יורד. רק כאן הוא עולה.

זו ממש לשון הפסוק: "והרבך מאבותיך", בארץ שאליה יביא ה' את עמו. מה שבגלות הולך ומתמעט, בארץ הולך ומתרבה. הרב ביקש שנשים לב: זו אינה הבטחה כללית שעם ישראל יתקיים, אלא הבטחה מדויקת על מקום. דווקא בארץ שאליה ישובו, שם יתרבו. ומי שמסתכל על הנתונים של דורנו רואה שכך בדיוק קורה, אף שבמקומות אחרים בעולם יש ליהודים שפע ונוחות, ואילו בארץ יש קשיים לא מעטים.

יריעה ד

✈️ העלייה הגדולה

יהודי ברית המועצות, שלא יכלו לעלות במשך עשרות שנים, הגיעו בבת אחת בהמוניהם.

אחד השלבים המפורסמים ביותר בקיבוץ הגלויות היה העלייה מברית המועצות לשעבר. במשך עשרות שנים כמעט שלא יכלו היהודים שם לעלות. ואז, בתחילת שנות התשעים, נפתחו השערים.

רבים מן היהודים שהורשו לצאת ניצלו את ההזדמנות, וחלק גדול מהם עלה לארץ ישראל. הייתה זו אולי העלייה הגדולה ביותר שידעה המדינה. המדינה לא הייתה ערוכה לקלוט כמויות כאלה, ובכל זאת נקלטו, ורבים מן העולים תרמו רבות לחברה, למדע ולביטחון.

והרב הוסיף דבר שראה בעיניו: היום יש קהילות של יהודים יוצאי רוסיה שומרי תורה ומצוות. הוא ביקר באחת מהן, בבית כנסת שבו מתכנסת קבוצה גדולה, יושבים יחד בשבת ושומעים שיעורים. רובם מבינים עברית. יהודים שהיו מנותקים מן התורה במשך דורות, חוזרים אליה כאן, בארץ. וזה עצמו פלא: עלייה שנראתה כמעט בלתי אפשרית, בגלל השלטון שסגר את השערים, התרחשה בבת אחת, כשהשערים נפתחו. ומה שנראה בתחילה כעלייה של אנשים רחוקים מתורה, הצמיח בתוך שנים ספורות קהילות שלמות של לומדי תורה.

פרשה ב

ירושה וניצחון

יריעה ה

🏞️ "וירשתה"

ההבטחה אינה רק לבוא לארץ, אלא לרשת אותה, וגם זה התקיים בדרכים שלא שיערו.

אחרי קיבוץ הגלויות והביאה לארץ, התורה מבטיחה דבר נוסף: "וירשתה". לא רק לגור בארץ כמו בימי בית שני, תחת שלטון זר, אלא לרשת אותה. והרב הראה שזה כלל לא היה פשוט.

בתחילה, היהודים היו מיעוט בארץ. כשהוחלט על חלוקת הארץ, ישבו בה כשש מאות אלף יהודים, לעומת אוכלוסייה גדולה בהרבה שאינה יהודית. אחר כך, בשנים שאחרי הקמת המדינה, היו חוקרים שהעריכו לפי חשבונות של ילודה שעד שנת אלפיים לא יהיה עוד רוב יהודי בארץ. היו שאמרו זאת בביטחון גמור, על סמך מפות ונתונים.

ומה קרה? התחזיות לא התממשו. הרב תיאר כמה תהליכים שהובילו לכך, ובהם שינויים בילודה ובהרכב האוכלוסייה. התוצאה היא שהיום יש בארץ רוב יהודי גדול, ולפי מה שהובא בשיעור, גם באזורים שבהם צפו שהיהודים יהיו מיעוט, השתנתה המפה.

הרב ראה בכך את יד ה': הקדוש ברוך הוא הבטיח "וירשתה", ודואג בכל פעם, בדרכים שאיש לא תכנן, שההבטחה תתקיים.

יריעה ו

🛡️ "ורדפו מכם חמשה מאה"

במלחמות ישראל עמדו מעטים מול רבים, והתורה כבר אמרה זאת מראש.

בתורה נאמר: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ". והרב הציג השוואה בין הכוחות שעמדו זה מול זה במלחמות ישראל.

במלחמת ששת הימים, לפי מה שהוצג בשיעור, היה בידי ישראל רק חלק קטן מן הטנקים, מן המטוסים ומן החיילים שעמדו בידי צבאות האויב. ובכל זאת, תוך ימים ספורים הסתיימה המלחמה בניצחון גדול, ושטח המדינה גדל פי כמה. הפער בין הנפגעים משני הצדדים היה עצום.

גם במלחמת יום הכיפורים, שהחלה בהפתעה ובמצב קשה מאוד, ועם כל הכאב והאבדות הקשות, התוצאה בסופה הייתה מפליאה. הרב סיפר שהפער היה כה גדול, עד שהיה בכך אחד הגורמים שהביאו את הצד השני להבין שאין טעם להמשיך להילחם, ולפנות לדרך של הסכם.

אלה אינם רק נתונים צבאיים. הרב ראה בהם את קיום הפסוק כמעט כלשונו: מעטים רודפים רבים, כמו שהבטיחה התורה. ומי שקורא את הפסוק בחומש, ואחר כך מסתכל על המספרים של המלחמות האלה, רואה שהתורה דיברה על דורנו. לא חכמה של אסטרטגיה ולא כוח של נשק לבדם הם שעשו את ההבדל, אלא הבטחה עתיקה שהתקיימה.

יריעה ז

🔥 "כי הנה ה' באש יבוא"

על דרך הצחות ראה הרב בפסוק רמז לאמצעי ההגנה המופלאים של דורנו.

הרב הוסיף, על דרך הצחות ולא כפירוש הפשט, את הפסוק: "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו". בדורנו זכינו לראות אמצעים שבעבר נשמעו כדמיון.

הוא דיבר על מערכות ההגנה שפותחו בארץ, שמיירטות טילים באוויר, ועל מערכת שהופעלה לראשונה כדי ליירט טילים מחוץ לאטמוספרה. דבר כזה נשמע הזוי, ובכל זאת הצליחו לפתח אותו. ויש עוד כלים רבים, שהרב העיד שאינו מכיר את כל שמותיהם.

המסר אינו ההתפעלות מן הטכנולוגיה כשלעצמה. המסר הוא שהקדוש ברוך הוא נותן לעמו בדורנו כלים שלא היו לאף מקום בעולם, וכך שומר עליו. מי שמתבונן רואה בכך עוד חוליה בשרשרת של השגחה.

פרשה ג

ארץ נבנית

יריעה ח

🌿 "והיתה כגן עדן"

יחזקאל ניבא שהארץ השוממה תהיה כגן עדן, ושגם הגויים יבינו שה' עשה זאת.

ביחזקאל הקדוש ברוך הוא מבטיח: "בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֺנוֹתֵיכֶם, וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת". והארץ השוממה, שהייתה שממה לעיני כל עובר, תיעבד.

הרב הציג נתונים על הצלחתה של הארץ בתחומים רבים, ואחר כך המשיך בפסוק: "וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן". מי שזוכר מה הייתה הארץ לפני מאה וחמישים שנה, ורואה מה היא היום, מבין את התיאור.

והעיקר בא בסוף: "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה". אפילו הגויים, כשיראו איך המקום השומם נהפך לגן, יבינו שהקדוש ברוך הוא עשה זאת. לא כוח האדם, לא תכנון מוצלח, אלא "אני ה' דיברתי ועשיתי".

יריעה ט

📊 ארץ שמצליחה

גם ההצלחה הכלכלית והחקלאית של הארץ היא חלק מן הנבואה, ולא רק תוצאה של כישרון.

בתוך הדברים על נבואת יחזקאל הציג הרב טבלה מלפני כמה שנים, שהשוותה את התפוקה של הארץ בתחום מסוים לזו של מדינות העולם. הנתונים הראו הצלחה מפליאה ביחס לגודלה של הארץ ולמספר תושביה. והוא הוסיף שזו רק דוגמה אחת מתוך הרבה מאוד תחומים שבהם הארץ מצליחה.

אפשר להסביר הצלחה כזאת בכישרון, בחריצות ובתכנון. אבל הנביא כבר אמר מה יאמרו עליה: "הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן". ארץ שבמשך מאות שנים לא נתנה את פירותיה לשום עם אחר, פורחת כשבניה שבים אליה.

וכך, מה שנראה כהישג אנושי בלבד הוא בעיני מי שמתבונן קיומה של הבטחה. הכישרון והחריצות הם הכלים, והקדוש ברוך הוא הוא שמשתמש בהם כדי לקיים את דבריו.

יריעה י

🏙️ "מלאות צאן אדם"

הערים שהיו חרבות מלאות היום אדם, עד שאין עוד מקום על פני הקרקע.

ואחר כך הפסוק שרבים מכירים: "כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'".

הרב תיאר את מרכז הארץ: מקומות שהיו פעם שוממים, חולות וביצות, מלאים היום אדם. הצפיפות כה גדולה עד שכבר אין מקום על פני הקרקע, ומתחילים לבנות רכבות מתחת לאדמה, למרחקים גדולים.

פעם קראו יהודים את הפסוק הזה בגלות, והוא היה רחוק כל כך. הם ראו סביבם ארץ שוממה ונידחת, ותיאורי הנביא נראו כחלום. היום הולכים ברחוב ורואים אותו. "הנה אתה רואה", אמר הרב, "הקדוש ברוך הוא בונה". הנבואה אינה עוד חזון לעתיד הרחוק. היא המציאות שאנו חיים בתוכה, ומי שפוקח את עיניו רואה אותה בכל יום.

פרשה ד

דרך לירושלים

יריעה יא

🛤️ "פנו דרך ה'"

בהפטרת נחמו ניבא ישעיה על מסילה ישרה לירושלים, שבה כל גיא יינשא וכל הר יושפל.

בשבת נחמו קוראים: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם, דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם". ומיד אחר כך: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה', יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ".

המפרשים מבארים: "דרך ה'" היא הדרך לירושלים, עיר ה'. צריך להכין דרך, כדי שיהיה קל לגולים לשוב אליה. ואיך תיעשה המסילה? "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה". רש"י מפרש: דרך חלקה ושווה ונוחה. כל גיא יוגבה, וההרים יונמכו, כדי שיהיה נוח לעלות ולרדת.

הרב ביקש שנחשוב: במשך כל הדורות קראו יהודים את הפסוק הזה, והיו בטוחים שענני הכבוד יחזרו, ימלאו את הגאיות וירימו את ההרים בדרך נס, כמו במדבר. קשה היה לדמיין דרך אחרת שבה יתקיים. ואולי זה היסוד של כל השיעור: הנבואות מתקיימות, אבל לא תמיד בצורה שבה דמיינו אותן. מי שמחכה רק לנס גלוי, עלול לנסוע בדרך המסילה ולא לראות שהוא נוסע בתוך נבואה.

יריעה יב

🚆 הנבואה בחלון

יהודי שנסע לירושלים בכביש החדש למד את ההפטרה, והביט בחלון וראה אותה מתקיימת.

הרב סיפר על יהודי שנסע לירושלים בשבוע של הפטרת נחמו, וקרא את ההפטרה בדרך. כשהגיע לפסוקים האלה, הביט בחלון. הכביש החדש לירושלים עבר בגשרים מעל הגאיות ובמנהרות דרך ההרים. אין צורך עוד לעלות ולרדת בעליות התלולות.

מי שזוכר את הדרך הישנה, את הסיבובים ואת העלייה הקשה שבה נתקעו רכבים, יודע כמה השתנה הדבר. והרכבת לירושלים הולכת עוד יותר רחוק בזה.

בשיעור הוצג סרט על מכונת החפירה הענקית שחצבה את המנהרות של הרכבת. מכונה באורך עשרות מטרים, בגובה של מבנה בן כמה קומות, שמסובבת ראש פלדה עם סכינים, חוצבת בסלע הקשה, ומצפה את המנהרה בטבעות של בטון. כמויות העפר שהוצאו מן ההר היו מספיקות למלא מאות אלפי משאיות.

וכך, אמר הרב, יש גשר ענק מעל הגיא, ומנהרות בתוך ההרים. "כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו" – לא בענני הכבוד, אלא בדרך שאיש לא דמיין. והרכבת נוסעת בדרך ישרה לירושלים, במהירות שלא נראתה כמותה.

יריעה יג

💡 איך שלא דמיינו

הנבואות מתקיימות בדרך טבעית, ולכן צריך עין פקוחה כדי לזהות אותן.

כשמסתכלים על כל הדוגמאות יחד, עולה מהן יסוד אחד. קיבוץ הגלויות לא היה ברגע אחד, אלא בגלים. ירושת הארץ לא הגיעה במכה אחת, אלא בתהליכים שאיש לא תכנן. הדרך לירושלים לא נסללה בענני הכבוד, אלא במכונות חפירה ובגשרים.

אילו היו שואלים יהודי לפני מאתיים שנה איך יתקיים "כל גיא יינשא", קשה להניח שהיה מתאר מכונת חפירה בגובה כמה קומות. ואילו היו שואלים אותו איך ייקבעו בתי הכנסת של בבל בארץ ישראל, היה אולי מתאר בניין מתעופף.

הלקח הוא שצריך ללמוד את הנבואות היטב, ולהתבונן במה שקורה סביבנו בעיניים של תורה. מי שעושה כך רואה את הנבואות מתקיימות מול עיניו, ומי שאינו עושה כך יכול לעבור לידן בלי לשים לב.

פרשה ה

תורה, צדקה ודורות

יריעה יד

🕍 בתי הכנסת של בבל

חז"ל אמרו שבתי הכנסת של בבל ייקבעו בארץ ישראל, והיום רואים את הישיבות של הגלות קמות כאן.

הגמרא במסכת מגילה אומרת: "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא". ונחלקו האחרונים אם יבוא רק הבניין, או גם הקרקע שמתחתיו.

הרב סיפר מעשה משעשע שמובא על כך. רב אחד הגיע לקהילה בחוץ לארץ, וראה שבבית הכנסת שלהם אין עדיין רצפה. דרש לפניהם: דעו לכם, כשיבוא המשיח, כל קהילה תיכנס לבית הכנסת שלה, והבניין יתעופף יחד עם הרצפה לארץ ישראל. ואתם? אין לכם רצפה. הבניין יעוף, ואתם תישארו כאן. נבהלו מאוד, וכבר ביום ראשון ערכו מגבית וריצפו את בית הכנסת.

אבל בדורנו, אמר הרב, אנו מבינים את הגמרא אחרת. הבניינים בבבל ובאירופה נחרבו, ומה שבא לכאן הוא התוכן: הקהילה, הסגנון, התורה. הישיבות הגדולות שהיו בעיירות של אירופה קמו מחדש בארץ ישראל, ונושאות את שמות אותן עיירות. גם בתי כנסת רבים בארץ נקראים בשמות הקהילות שמהן באו מתפלליהם. כך התקיימה הנבואה, בדרך שאיש לא שיער. יש היום בארץ ישיבות שנקראות על שם עיירות קטנות באירופה, שאיש כמעט אינו גר בהן עוד. בשמם, בסגנונם ובמסורת לימודם, הן ממשיכות כאן את מה שהיה שם. זו ההבנה החדשה של הגמרא: לא האבנים עברו, אלא הנשמה.

יריעה טו

💝 "ושביה בצדקה"

ישעיה ניבא שהגאולה תבוא בזכות הצדקה, וארץ ישראל מלאה היום בחסד.

לא רק התורה מתרבה בארץ, אלא גם החסד והצדקה. ישעיה אומר בהפטרה: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". הגאולה תבוא בזכות הצדקה.

הרב הציג נתונים: בארץ פועלים אלפי ארגוני צדקה וחסד, שאינם תלויים בממשלה. הם מחלקים כסף ומזון, נותנים עזרה רפואית, מלווים חולים, ועוזרים בכל מה שאפשר. ולא רק ארגונים, אלא גם יחידים, אנשים פשוטים שנותנים מכספם ומזמנם.

ויש תופעה שאין כמותה בעולם: מאות ישראלים תרמו כליה לאנשים זרים, שאינם קרובים להם כלל, בלי שום תמורה. ארגון שהקים רב אחד הביא לכך, ומספר התורמים הולך וגדל. אדם נותן חלק מגופו כדי להציל אדם שלא הכיר. קשה למצוא ביטוי גדול יותר לאהבת ישראל.

זו הארץ שנאמר עליה "ושביה בצדקה". השבים אליה הם עם של חסד, והחסד הזה הוא חלק מן הגאולה עצמה. הרב ראה בכך עוד הוכחה שהנבואות מתקיימות לא רק בתחומים הגלויים, כמו בניין ערים ומלחמות, אלא גם בתוך הלב של העם. עם שחוזר לארצו חוזר גם אל המידות הטובות שלו, ובראשן החסד.

יריעה טז

🌳 "הקטן יהיה לאלף"

ניצולת שואה אחת, וסביבה ברחבת הכותל ציבור שלם של צאצאים.

את השיעור סיים הרב בתמונה. אישה שעברה את השואה, בת מאה וארבע, ביקשה מכל צאצאיה להגיע לכותל ביום השואה לצילום משותף. התמונה שהתקבלה מראה ציבור שלם, מאות אנשים, כולם יוצאי חלציה של אישה אחת.

על זה נאמר: "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". וזה גם "והרבך מאבותיך". אישה אחת שיצאה מן התופת, והיום סביבה דורות שלמים בארץ ישראל, ליד הכותל.

הרב סיכם: יש עוד נבואות רבות שעדיין לא התקיימו, ויש פסוקים רבים על מה שהקדוש ברוך הוא הבטיח עוד. כמו שזכינו לראות את אלה מתקיימות מול עינינו, כך נזכה לראות גם את ההמשך.

ונזכה שיתקיים בנו "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם", ולראות את הכל בקרוב, במהרה בימינו. הדורות שלפנינו קראו את הפסוקים וחלמו עליהם. אנחנו זכינו לראות חלק גדול מהם בעינינו. האחריות שלנו היא לא לעבור על כך בשתיקה, אלא להודות, לשמוח, ולהתפלל שנזכה לראות גם את מה שעוד לא התקיים.

✦ קרבת ה' · מתוך השיעור

הרב ראה בכך את יד ה': הקדוש ברוך הוא הבטיח "וירשתה", ודואג בכל פעם, בדרכים שאיש לא תכנן, שההבטחה תתקיים.
#גלות וגאולה#קיבוץ גלויות#נבואות הגאולה#ארץ ישראל#צדקה וחסד#בתי כנסת
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה