כאילו היום ניתנה לך
"כאילו נתנה לך בו ביום"
השיעור נאמר סמוך לתאריך מיוחד: כ"ט בנובמבר, ט"ז בכסלו. ומיד עלה פסוק שכל יהודי אומר בכל יום שהוא מניח תפילין, בפרשת "קדש": "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ".
רש"י שואל: אם כבר נאמר "כי יביאך", למה צריך להוסיף "ונתנה לך"? ומפרש: תהא בעיניך כאילו נתנה לך בו ביום, ואל תהי בעיניך כירושת אבות.
כלומר, יש כאן הוראה מן התורה איך להרגיש בארץ ישראל. לא כמו ירושה ישנה, שאבא שלי וסבא שלי קיבלו, והיא כבר מובנת מאליה. אלא כאילו היום, ממש עכשיו, נתן לי הקדוש ברוך הוא את הארץ.
ומה פירוש להרגיש שהיום נתנו לך? הרב שאל: האם יש תאריך שבו אנשים יצאו ורקדו ברחובות על כך שקיבלו את הארץ? ויש תאריך כזה. ממנו אפשר ללמוד איך נראית הרגשה של "בו ביום".