לראות עצמו כאילו יצא ממצרים
לחיות את הסיפור
אומרת המשנה במסכת פסחים: ״בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם״. לא כאילו אבותיי יצאו ממצרים, אלא כאילו אני עצמי הייתי שם, הייתי משועבד, ואותי הוציאו משם — כמו שכתוב בתורה במפורש: ״וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם״.
המקור לזה מהתורה: ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה׳ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״ — ״לי״, לא ״לאבותי״. למה כל כך חשוב לחיות כאילו אני יצאתי ממצרים? ממשיכה המשנה: ״לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ... לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כׇּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ״.
✦ לזכור: המשנה קובעת שכל אדם חייב לראות עצמו כאילו הוא עצמו, ולא רק אבותיו, יצא ממצרים — זה הבסיס לכל מצוות ליל הסדר.