השפת אמת וחנוכה
★ השפת אמת אהב מאוד את חנוכה, וראה בו את חג ההודיה.
חמשת דברי התורה שבספר הזה נאמרו בערבי חנוכה, בין קטעי שירה, ובכל אחד מהם רעיון אחד על ההודיה שבחנוכה. הראשון מחבר בין חנוכה לבין פרשת השבוע שנקראת בדרך כלל בסמוך לו, פרשת ויגש: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה".
את הרעיון הביא הרב מדברי בעל השפת אמת מגור. הוא הזכיר שהשפת אמת אהב מאוד את חנוכה, ויש לו חידושים רבים מאוד על החג. ולמה דווקא חנוכה? הרב קשר זאת לשמו: השפת אמת נקרא יהודה, ומסופר בחסידות שעוד לפני לידתו, כשאביו היה חולה מאוד, קיבל ברכה שיתחזק ויוליד בן, ויקרא את שמו יהודה, והוא יאיר את עיני ישראל בחשיבות ההודיה לקדוש ברוך הוא.
ואכן, אמר הרב, השפת אמת היה כולו בחנוכה, כולו בהודיה. ומה שהוא כותב על פרשת ויגש מלמד יסוד גדול בעבודת ה', שקשור ישירות לנרות חנוכה.
ההקשר בין הפרשה לחג אינו מקרי. גם יהודה עמד בפרשה בשעת צרה גדולה, מול שליט מצרים, וגם חנוכה הוא נס שנולד מתוך צרה. ובשניהם, כפי שנראה, הדרך להתקרב היא ההודיה.