סיכום נתוני השיעור📉 כרטיסי סטטיסטיקה · stat-cards
💗

עשה רצונו כרצונך

שיעור של הרב יהודה טאוב · מוסר ומידות

▶ לצפייה בשיעור

שיעור לבנות כיתה ב בפרקי אבות, פרק ב משנה ד: לעשות את רצון ה' כאילו הוא הרצון שלנו, לבטל רצון לא טוב, ולראות איך ה' עושה את רצוננו ומבטל רצון של אחרים

פרקים📂
4
◆ הגדול: פרק ד
כרטיסים בכל פרק
כרטיסים🗂️
11
◆ הארוך: #6
מילים בכל כרטיס, לפי הסדר
פסקאות
47
≈ 4.3 לכרטיס
פסקאות בכל כרטיס
מילים⏱️
1,610
▲ 30% בחצי השני
≈ 9 דקות קריאה
המשפט המרכזי · אהבת ה'
כי התפילה היא דיבור עם הקדוש ברוך הוא, ולא משימה. כשמבינים זאת, רוצים להתפלל, כמו שרוצים לדבר עם מישהו שאוהבים.
מיקום בשיעור: כרטיס #03 ←
פרק 01 / 04

🙌 המשנה בתנועות

1כרטיסים
4פסקאות
142מילים
9%מהשיעור
#01🙌

תנועות שממציאים לבד

142 מילים · 4 ¶

↗ תובנה כשממציאים תנועות למשנה, לומדים גם את הפירוש שלה.

השיעור הזה נמסר לבנות כיתה ב, בהמשך ללימוד פרקי אבות. בשנה הקודמת, כשלמדו את הפרק הראשון, היה לכל משנה סרטון עם תנועות, והבנות זכרו אותן היטב. אבל לפרק השני לא היו תנועות מוכנות. אז הרב הציע: נמציא את התנועות לבד, וביחד גם נלמד את הפירוש.

המשנה שנלמדה היא בפרק השני של אבות: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ".

יש במשנה ארבעה חלקים, ולכן היו ארבע תנועות. כל תנועה מסבירה משהו. כשהיד מצביעה למעלה, זה רצונו של הקדוש ברוך הוא. כשהיד על הלב, זה הרצון שלי. וכשמחברים את שתי התנועות, מבינים שהמשנה מבקשת לחבר את הרצון שלי לרצון של בורא עולם.

בסוף השיעור שרו הבנות את המשנה כולה עם התנועות, ואחר כך הרב הוריד מן הלוח כמה מילים, והבנות השלימו אותן בעצמן. כך המשנה נכנסה לא רק לראש, אלא גם לגוף ולזיכרון.

פרק 02 / 04

💗 עשה רצונו כרצונך

3כרטיסים
12פסקאות
412מילים
26%מהשיעור
#02🙏

מה רוצה הקדוש ברוך הוא?

138 מילים · 4 ¶

↗ תובנה רצונו של ה' הוא כל המצוות והמעשים הטובים שהוא מבקש מאיתנו.

כדי להבין מה זה "רצונו", הרב שאל את הבנות: מה הקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה? והבנות מנו דברים רבים. הקדוש ברוך הוא רוצה שנתפלל. הוא רוצה שנעזור לאבא ולאמא. שנעזור לסבתא ולסבא, ולדודה. שנעזור לאמא לנקות. שנשמור שבת. שנכבד את ההורים. שנלך בצניעות, בבגדים מתאימים.

כל אלה הם רצונו של הקדוש ברוך הוא. והמשנה אומרת: "עשה רצונו כרצונך". עשה את מה שה' רוצה, כאילו זה מה שאתה רוצה.

מה ההבדל? אפשר לעשות דבר טוב רק כי חייבים, בלי חשק. ואפשר לעשות אותו כאילו זה דבר שאני עצמי רוצה מאוד. כמו שילדה רוצה גלידה, או רוצה לשחק בחוץ, או ללכת לסבתא. היא רצה לשם בשמחה, בלי שצריך להזכיר לה.

המשנה מבקשת שנתייחס כך גם למצוות: לא כאל משימה שמישהו הטיל עלינו, אלא כאל דבר שאנחנו רוצים בו בעצמנו. כשאני מחברת את הרצון שלי לרצון של ה', המצווה נעשית שלי.

#03🍦

רצים לצדקה כמו לגלידה

124 מילים · 4 ¶

↗ תובנה מי שעושה מצווה בשמחה, כאילו היא דבר שהוא אוהב, מקיים "עשה רצונו כרצונך".

בחוברת שקיבלו הבנות היו ציורים, והרב ביקש מהן להסביר מה רואים בהם. בציור הראשון רואים ילדים רצים. לאן הם רצים? לתת צדקה. אבל הם רצים כאילו הם רצים לגלידה. בשמחה, במהירות, בהתלהבות. זה בדיוק "עשה רצונו כרצונך": לעשות את מה שה' רוצה כאילו זה דבר שאני אוהבת.

גם בחידון שבסוף השיעור הייתה דוגמה כזו. שרה קמה בבוקר, ואמא שלה אומרת לה: "שרה, הגיע הזמן להתפלל. מודה אני". איך שרה יכולה להגיב? אם היא מתפללת בשמחה, ומרגישה שהתפילה עושה אותה מאושרת, זה "רצונו כרצונך".

למה? כי התפילה היא דיבור עם הקדוש ברוך הוא, ולא משימה. כשמבינים זאת, רוצים להתפלל, כמו שרוצים לדבר עם מישהו שאוהבים.

וכך בכל המצוות. מי שמתרגל לראות במצווה זכות ולא עול, מגלה שהיא גם הרבה יותר קלה, וגם הרבה יותר משמחת.

#04🎁

כדי שיעשה רצונך

150 מילים · 4 ¶

↗ תובנה מי שעושה את רצון ה' בשמחה, ה' עושה את רצונו ושולח לו הפתעות טובות.

המשנה ממשיכה ומסבירה למה כדאי לעשות כך: "כדי שיעשה רצונך כרצונו". מה זה אומר?

אם אני עושה את מה שה' רוצה כאילו אני רוצה, גם הקדוש ברוך הוא יעשה את מה שאני רוצה כאילו הוא רוצה. הוא יעזור לי להשיג את מה שאני מבקשת. בתנועות עושים זאת כך: מתחילים מן הלב – זה הרצון שלי – והקדוש ברוך הוא נותן לי את מה שאני רוצה.

בציור השני בחוברת רואים ילד, ופתאום מגיעה אליו גלידה. כך הסביר הרב: "כדי שיעשה רצונך" – ה' ישלח לך גלידה. ושאל את הבנות: מתי ה' שלח לכן "גלידה"? כלומר, מתי קרה לכן שפתאום, בלי שתכננתן ובלי שחשבתן, הגיע אליכן דבר טוב?

הרב הסביר שזה קורה כל הזמן. פתאום מגיעה הפתעה. אדם לא חשב, לא ידע איך זה יגיע, ופתאום מגיע לו דבר נפלא. זו המתנה של מי שעושה את רצון ה' כאילו הוא רצונו. לא תמיד רואים את הקשר מיד, אבל המשנה מלמדת שהוא קיים.

פרק 03 / 04

✋ בטל רצונך מפני רצונו

3כרטיסים
15פסקאות
467מילים
29%מהשיעור
#05✋

לבטל רצון לא טוב

147 מילים · 5 ¶

↗ תובנה כשאני רוצה משהו שה' אינו רוצה, אני מוותרת על הרצון שלי בגלל רצונו.

החלק השני של המשנה הוא: "בטל רצונך מפני רצונו". מה הכוונה?

לפעמים אדם רוצה משהו שאינו טוב. למשל, הוא רוצה מאוד לדבר לשון הרע על מישהו. הרצון חזק, ממש מושך אותו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו רוצה בזה. אז מה הוא עושה? הוא מבטל את הרצון שלו, מפני שה' רוצה אחרת. התנועה כאן היא תנועה של "ביטול", כאילו מזיזים את הרצון הצידה.

הרב הביא דוגמה מוכרת לבנות. אכלת בשר לפני חמש דקות, ועכשיו את מאוד רוצה לאכול שוקולד חלבי. אבל צריך לחכות. אז מה עושים? מבטלים את הרצון, ומחכים, משום שכך ה' רוצה.

גם בחוברת היה ציור כזה: ילדים יושבים ליד שולחן, ויש עליו עוף, וגם גלידה חלבית. הם רוצים לאכול את הגלידה, אבל הילדה מוותרת עליה, כי ה' רוצה שלא נאכל בשר וחלב יחד. זה "בטל רצונך מפני רצונו".

זה לא תמיד קל. אבל כשמבינים שהוויתור הוא בשביל ה', הוא נעשה הרבה יותר קל, ואפילו משמח.

#06🛡️

כדי שיבטל רצון אחרים

183 מילים · 6 ¶

↗ תובנה מי שמוותר על רצונו בשביל ה', ה' מבטל את רצונם של מי שרוצים להזיק לו.

ומה מרוויחים מכך? המשנה אומרת: "כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך". מה זה אומר?

אם אני מבטלת את מה שאני רוצה בשביל ה', אז כשמישהו ירצה להזיק לי, הקדוש ברוך הוא יבטל את הרצון שלו כדי לשמור עליי. בתנועות רואים זאת כך: אחרים באים, והקדוש ברוך הוא מבטל אותם, בגלל מה שאני רוצה.

הרב הביא דוגמה מן הימים ההם: שיגרו עלינו טילים מאיראן. מה עשה ה'? שמר עלינו. חלק מן הטילים לא הגיעו בכלל, חלק נפלו בשטחים פתוחים, וחלק יורטו בשמים. וגם במקומות שבהם נפלו, ה' שמר מאוד.

בחוברת היה ציור שבו רואים מחבלים שרוצים לבוא ולהזיק. הרב סיפר לבנות על מה שסופר באותם ימים, שבכמה יישובים שומרי שבת בעוטף עזה המחבלים הגיעו ולא הצליחו להיכנס. הוא קשר זאת למשנה: מי שמבטל את רצונו מפני רצון ה', ה' מבטל את רצונם של אנשים רעים מפני רצונו.

העיקר שהבנות למדו: מי שמוותר בשביל ה', אינו מפסיד. ה' שומר עליו.

כך המשנה בנויה כמו מראה: מה שאני עושה כלפי ה', ה' עושה כלפיי. אני עושה את רצונו – והוא עושה את רצוני. אני מבטלת את רצוני מפניו – והוא מבטל את רצונם של אחרים מפניי.

#07🌼

גם לי מותר לרצות

137 מילים · 4 ¶

↗ תובנה לא כל רצון של האדם צריך לבטל; יש רצונות טובים, ויש רצונות שראוי לוותר עליהם.

חשוב לשים לב לדבר שעלה בחידון: לא כל מה שאני רוצה הוא רע. לאכול דברים טעימים, למצוא חברות טובות, לשחק בחוץ, ללכת לסבתא – כל אלה רצונות טובים ורגילים. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו כך שנרצה דברים, ואין בזה שום פסול.

המשנה אינה אומרת לבטל כל רצון. היא אומרת "בטל רצונך מפני רצונו" – כלומר, רק כשהרצון שלי מתנגש במה שה' רוצה, אני מוותרת עליו. כשאני רוצה להציק, לפגוע, לדבר לשון הרע, או לאכול חלבי מיד אחרי בשר – שם צריך לבטל.

ולכן היו בחידון שני סלים נפרדים: "רצונך", שהוא רצון רגיל וטוב, ו"רצונך שראוי לבטל". הבנות למדו להבחין ביניהם. זו הבחנה חשובה לכל החיים: לא להרגיש אשמה על כל רצון, אבל לדעת לעצור כשהרצון מוביל למקום לא טוב.

ויותר מזה: כשהרצונות הטובים שלנו מתמלאים, אפשר להודות עליהם לה'. גם הגלידה וגם החברות הטובות הן מתנות ממנו.

פרק 04 / 04

🧩 ממיינים רצונות

4כרטיסים
16פסקאות
589מילים
37%מהשיעור
#08🧩

ארבעה סלים

144 מילים · 4 ¶

↗ תובנה כל מעשה שייך לאחד מארבעה סוגים: רצון ה', רצוני, רצון שראוי לבטל, ורצון אחרים.

כדי לבדוק אם הבנות הבינו, נערך חידון. על הלוח היו ארבעה "סלים": רצון ה', רצונך, רצונך שראוי לבטל, ורצון אחרים שה' מבטל. וכל פעם הופיע מעשה, והבנות היו צריכות להחליט לאיזה סל הוא שייך.

לעזור לזקן – רצון ה'. לאכול דברים טעימים – רצונך. זה רצון רגיל וטוב, אין בו בעיה. להציק למישהו – רצונך שראוי לבטל. להביא שתייה לאבא – רצון ה'. למצוא חברות טובות – רצונך. לברך ברכת המזון – רצון ה'. לפגוע באחרים – רצונך שראוי לבטל.

בפעם הראשונה, לפני שלמדו את החלק השני של המשנה, הבנות לא ידעו לשבץ חלק מן המעשים. רק אחרי שלמדו את "בטל רצונך" ואת "רצון אחרים", הכל נעשה ברור. הרב חזר אז לחידון, ואמר: עכשיו תראו איך הכל מובן.

בשיעור ההמשך, כשהבנות קיבלו חוברות, הן גזרו עשרה ריבועים קטנים עם ציורים, והדביקו כל אחד בסל המתאים. כך התרגיל הפך למשחק שאפשר להמשיך בו גם בבית.

#09🤔

מי רוצה ומי מרביץ?

155 מילים · 4 ¶

↗ תובנה צריך לשים לב מי הוא שרוצה: אני, או מישהו אחר שרוצה בי רע.

בחידון היו כמה שאלות מבלבלות, ודווקא מהן למדו הבנות הכי הרבה. אחד המעשים היה: "ללעוג לך". לאיזה סל זה שייך? כמה בנות חשבו שזה "רצונך שראוי לבטל". אבל אחת הבנות הסבירה נכון: זה לא אני שרוצה ללעוג. מישהו אחר רוצה ללעוג לי. לכן זה שייך ל"רצון אחרים" – וזה מה שה' מבטל בשבילי.

כך גם "להרביץ לך". האם אני רוצה שירביצו לי? ודאי שלא. מישהו אחר, אולי ילד רע, רוצה להרביץ לי. לכן זה "רצון אחרים", ואני רוצה שה' יבטל אותו, שזה לא יקרה.

ובשיעור ההמשך הוסיף הרב עוד מילה: "להשוויץ". מה זה? מי שאומר: אני יותר טוב מכולם, אני יותר חזק מכולם, אני אראה לכולם שאני הכי טוב בעולם. ואם הוא גם מרביץ לכולם כדי להראות זאת – זה "רצון אחרים" שה' מבטל. ואם אני רוצה להשוויץ – זה רצון שראוי לי לבטל.

הלימוד כאן חשוב: לא מספיק לדעת אם מעשה טוב או רע. צריך גם לשאול: מי רוצה אותו? אני, או מישהו אחר?

#10🔁

חזרה בשיעור הבא

142 מילים · 4 ¶

↗ תובנה חזרה על המשנה עם השלמת מילים וציורים מחזקת את מה שנלמד.

בשיעור שאחרי, לפני שחילקו את החוברות, עשה הרב חזרה על המשנה. הוא שאל את הבנות: מה זה "רצונו"? והן ענו: מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. ומה זה "כרצונך"? מה שאני רוצה. כלומר: לעשות את מה שה' רוצה, כאילו זה מה שאני רוצה.

אחר כך הוצגה המשנה על הלוח עם מילים חסרות, והבנות היו צריכות להשלים: "כדי שיעשה... רצונך כרצונו". ובחלק השני: "בטל רצונך מפני רצונו, כדי ש..." – וכאן אפילו הרב התבלבל לרגע, ואמר בטעות מילה אחרת. הוא הודה מיד: "גם אני טעיתי", והציע לשמוע את השיר כדי לבדוק. בשיר נשמעה המילה הנכונה: "כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".

יש בזה גם לימוד קטן: גם מי שמלמד יכול לטעות, ומותר לומר זאת בפשטות. והשיר, שהבנות כבר מכירות, עוזר לזכור את הנוסח המדויק.

ואחרי החזרה עברו לחידון נוסף, שבו כל טור בכיתה ענה בתורו, עד שכל הבנות ידעו לשבץ כל מעשה בסל הנכון.

#11🎶

לשיר משניות – רצון ה' או רצוני?

148 מילים · 4 ¶

↗ תובנה כשאוהבים לעשות מצווה, היא גם רצון ה' וגם הרצון שלנו – וזו בדיוק המשנה.

אחד הרגעים היפים בשיעור היה סביב השאלה: "לשיר משניות" – לאיזה סל זה שייך? מי שהכין את החידון חשב שזה "רצון ה'". אבל הבנות אמרו אחרת: זה "רצונך"! למה? כי אנחנו אוהבות לשיר משניות. אנחנו רוצות לשיר אותן.

הרב התפעל מאוד מן התשובה. הוא אמר שצריך לשלוח הודעה לאלה שהכינו את החומר, ולספר להם שבכיתה ב חושבים ששירת משניות היא "רצונך" – כלומר, דבר שהבנות עצמן רוצות. הוא אפילו הקליט את התשובה כדי לשלוח אותה.

למה זה כל כך יפה? כי זו בדיוק הכוונה של המשנה. "עשה רצונו כרצונך" – לעשות את מה שה' רוצה כאילו זה מה שאני רוצה. כשבנות כיתה ב אומרות שללמוד ולשיר משניות זה מה שהן עצמן רוצות, הן כבר מקיימות את המשנה. הרצון של ה' והרצון שלהן התחברו לאחד.

השיעור הסתיים בשירה משותפת של המשנה עם כל התנועות, ובחידון שנשלח הביתה. מי שגומרת אותו רושמת את שמה, מקבלת תעודה, ובשיעור הבא מקבלת פרס.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה