☕ 0/16 חותמות🎁 הפרס

🎁 כרטיס נאמנות · loyalty-card

בית הקפה של הלימוד · כרטיס נאמנות

בה' תתהלל נפשי

שיעור של הרב יהודה טאוב

מאמרי הזוהר על פסוקי דזמרה לכבוד יום ההילולא של רשב"י, וסוד ענוותנותו: נשמה שדבוקה בהילולו של הקדוש ברוך הוא

אספו 16 חותמות – חותמת לכל כרטיס בשיעור🎁 בסוף: משפט הזהב
▶ לצפייה בשיעור☕ להתחיל לאסוף

קוראים כרטיס עד הסוף – ולוחצים "החתם". אפשר גם ללחוץ על משבצת בכרטיס כדי לקפוץ אליה.

לג בעומררבי שמעון בר יוחאיפסוקי דזמרהזוהרשירת היםענווהדבקות
א
מדף א מתוך ה · 3 חותמות

🌙 שבח בלילה ושבח בבוקר

יום ההילולא

☕ בקצרהלכבוד רשב"י הובאו מאמרי הזוהר על מעלת פסוקי דזמרה.

השיעור נאמר בל"ג בעומר, יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. זכותו תעמוד ותגן עלינו ועל כל ישראל, ויעמוד בתפילה על כל עם ישראל. הרב הזכיר שבאותה שנה לא זכו לעלות לציונו הקדוש, והוסיף שכנראה רצונו יתברך שנשתוקק כולנו לעלייה לרגל האמיתית – יחד עם כל התנאים והאמוראים, עם כל נשמות ישראל, בתחיית המתים, במהרה בימינו.

בשיעורים האחרונים עסק הרב בענייני פסוקי דזמרה. לכן, לכבוד היום, הביא בחלק הראשון של השיעור כמה מאמרים מן הזוהר הקדוש – ספרו של רשב"י – שנוגעים במעלת פסוקי דזמרה. המאמרים מובאים גם בספר "חק לישראל", שבו לומדים בכל יום קטע מן הזוהר.

ובחלק השני של השיעור חזר הרב אל רבי שמעון עצמו: אל מעלותיו הנשגבות, ואל השאלה איך מתיישבים הדברים הגדולים שנאמרו עליו עם ענוותנותו הגדולה.

דוד המלך קם בחצות

☕ בקצרהמי שמשבח את הקדוש ברוך הוא בלילה, הקדוש ברוך הוא רוצה בו, והמלאכים מקשיבים לו.

המאמר הראשון הוא מן הזוהר בפרשת ויגש. פתח רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון: "ה' אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ". בוא וראה: דוד המלך היה קם בחצות הלילה, ומשתדל בתורה, בשירות ובתשבחות, לשמחת המלך ולשמחת השכינה. וזו הייתה תחילת היום שלו.

ומסיים הזוהר: כשהלילה נפתח, כמה מלאכים עליונים וכמה מחנות פותחים בשירה ומשבחים מכל הצדדים. וכמו שהמלאכים למעלה פותחים בשירה בלילה, כך גם מי שמשבח את הקדוש ברוך הוא בארץ, בלילה – הקדוש ברוך הוא רוצה בו.

ולא רק זה: כל אותם מלאכים קדושים שמשבחים את הקדוש ברוך הוא – כולם מקשיבים למי שמשבח אותו בלילה בארץ. כל מי שמשבח ומזמר לה' יתברך, ראשית, הקדוש ברוך הוא רוצה בו; ושנית, כל הפמליה של מעלה מצטרפת אליו ומשבחת עמו.

בבוקר בבית הכנסת

☕ בקצרהכשמסדרים את שירות דוד, מתעוררת אהבה למעלה ולמטה.

מאמר שני, מן הזוהר בפרשת תרומה: כשמגיע הבוקר, הציבור צריכים להימצא בבית הכנסת, ולפתוח את תפילתם בשירות ובתשבחות של דוד – כלומר, בפסוקי דזמרה.

וממשיך הזוהר: כשמסדרים את השירות והתשבחות, הדבר מעורר את האהבה למעלה, וגם למטה. זה מתקן תיקונים בכל העולמות, ומעורר את הרצון הטוב ואת השפע מלמעלה, ושמחה למעלה.

ומשום כך, אומר הזוהר, גם הלויים, כשרצו לעורר את האהבה והשמחה למעלה, היו שרים ומנגנים בשירות ובתשבחות של דוד בן ישי – היו אומרים את שיר של יום, מזמור זה ומזמור זה.

כל כך גדולה מעלתם של פסוקי דזמרה. מה שנראה לנו לפעמים כקטע שעוברים עליו בדרך לתפילה, הוא בעיני הזוהר מעשה שמעורר אהבה ושמחה בעולמות העליונים.

ב
מדף ב מתוך ה · 2 חותמות

👑 שירת הים – כתר המשיח

למה שירת הים באה אחרונה?

☕ בקצרהשירת הים היא מעולה מכל השירות, ולכן היא נאמרת סמוך לתפילה.

מאמר שלישי, בהמשך פרשת תרומה: בשעה שישראל מסיימים את תשבחות דוד, הם אומרים אחריהן את שירת הים.

ושואל הזוהר הקדוש – והרב העיר שכמדומה כבר הביא זאת פעם – לכאורה היה צריך להקדים את שירת הים לפני שירות דוד. הרי שירת הים כתובה בתורה שבכתב, ומשה אמרה עם כל ישראל, ואילו שירות ותשבחות דוד בן ישי הן בכתובים. למה מקדימים את דוד?

ועונה הזוהר: משום ששירת הים חשובה כל כך. השירה הזאת מעולה מכל שאר התשבחות שבעולם. והעולם לא נתקן מכל השירות כפי שנתקן על ידי שירת הים. לכן היא צריכה להיות סמוכה לתפילה של מיושב – תפילת "יוצר אור" – וסמוכה יותר לתפילת העמידה.

כמה חשוב, אם כן, החלק הזה שתיקנו לנו רבותינו בתוך פסוקי דזמרה. יש להדגיש את שירת הים ולאמרה בשירה, בשמחה ובהתלהבות. הרב הבטיח להרחיב בזה בשיעורים הבאים.

הכתר של מלך המשיח

☕ בקצרהמי שזוכה לשבח בשירת הים כראוי, יזכה לראות את מלך המשיח בתיקוניו.

וממשיך הזוהר: כשאמרו ישראל שירה על הים, נתעטרה כנסת ישראל באותו כתר שעתיד הקדוש ברוך הוא לעטר בו את מלך המשיח.

וכך גם בכל יום. כשישראל אומרים את שירות ותשבחות דוד בן ישי, ואחריהן את שירת הים, הדבר דומה. ולכן מקדימים את פסוקי דזמרה מספר תהלים: כדי שיהיו הקדמה, שדרכה מגיעים אל השירה המעולה של שירת הים – כתר גדול ומשובח כל כך, שעתיד מלך המשיח להתעטר בו, במהרה בימינו.

ומסיים הזוהר: כל מי שזוכה לשבח בשירה הזאת בעולם הזה, יזכה לחזות במלך המשיח בתיקוני הכתר ובחגירת כלי זינו, ויזכה לשבח בה שם. אדם שעושה נחת רוח ועושה כתר גדול כזה לה' יתברך – כמה זה דבר גדול!

כך מקבלת שירת הים, שאנו אומרים בכל בוקר, משמעות חדשה: היא איננה רק זיכרון של נס שהיה, אלא הכנה לכתר של הגאולה העתידה.

ג
מדף ג מתוך ה · 4 חותמות

🙇 לעשות עצמו עבד

ארבעה מקומות של עבדות

☕ בקצרהמי שעושה עצמו עבד בארבעה מקומות בתפילה, מובטח שתפילתו לא תשוב ריקם.

מאמר נוסף, מן הזוהר בפרשת בלק. אמר רבי אלעזר: מי שמסדר ארבעה דברים לפני אדונו, ועושה את עצמו עבד בתפילה בכל אחד מהם – מובטח לו שלא תשוב תפילתו ריקם.

כלומר: אדם שבמשך התפילה נכפף, מבטל את עצמו, מקבל עול מלכותו יתברך ומבטל את עצמו לכבודו – רבי אלעזר מבטיח לו שתפילתו לא תחזור ריקם.

והראשון שבהם: בתחילה, לעשות עצמו עבד כדי לסדר את שבח אדונו ולזמר לפניו – כלומר, פסוקי דזמרה. כמו שהמשנה ברורה אומר: לומר אותם כמונה מעות, מילה במילה, בהתבטלות לרצון ה' יתברך, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו. זו התעוררות גדולה: מילה במילה, בכוונה, בנעימה.

ואחר כך, הוא ממשיך לעשות את עצמו עבד גם בהמשך התפילה.

שמע, עוזר דלים והוודוי

☕ בקצרהקריאת שמע במסירות נפש, הרגשת העני לפני התפילה, וההודאה על החטא.

הדבר השני: לעשות את עצמו עבד במסירות נפש – בקריאת שמע, לכוון למסור את נפשו על קדושת שמו יתברך ב"שמע ישראל".

הדבר השלישי: לפני התפילה, כשאומרים את הקטע שלפני "תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן", יש עניין שאדם ירגיש את עצמו כעבד לפני אדונו. אצל "עוֹזֵר דַּלִּים" כתוב בסידורים לכוון שהוא עצמו עני, וגם השכינה, כביכול, דלה וענייה. גם כאן, סמוך לתפילה, הוא עושה את עצמו עבד.

ואחר כך, בתוך התפילה עצמה ולאחריה, הוא עושה את עצמו עבד בהודאה על החטא – בברכת "שומע תפילה" ואחרי התפילה.

והעיקר לענייננו, אמר הרב: חלק מעבודת ה' בתפילה, והשלב הראשון שבה, הוא פסוקי דזמרה – לאמרם בנחת ובשלווה. זה חלק מסדרי התפילה, ואז מובטח שהתפילה לא תחזור ריקם.

כשהלב טרוד

☕ בקצרהגם מי שאינו יכול לכוון, אל יגרע מן השבח; השבח פותח את הדרך לתפילה.

ועוד מאמר הביא הרב לכבוד רבי שמעון, מן הזוהר בפרשת שופטים. רבי יוסי ורבי חזקיה הלכו לבקר את רבי שמעון בקפוטקיא. אמר רבי חזקיה: מה שאנו רגילים לשמוע מרבי שמעון הוא שלעולם יסדר אדם את שבח אדונו, ואחר כך יתפלל. ושאל: ומי שליבו טרוד, והוא נמצא בדוחק, יש לו עצב וצער ממשהו, ואינו יכול לסדר את שבח אדונו כראוי – מה יעשה?

אמר לו רבי יוסי: אף על פי שאינו יכול לכוון את ליבו ורצונו, סידור השבח של אדונו – למה יגרע? הקדוש ברוך הוא חפץ בזה. יסדר את השבח, אף על פי שאינו יכול לכוון, ואחר כך יתפלל.

וכך כתוב: "תְּפִלָּה לְדָוִד: שִׁמְעָה ה' צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי". קודם כל "שמעה ה' צדק" – זה הצדק, שהקדוש ברוך הוא רואה שבכל זאת הוא מסדר את שבחיו של אדונו. ורק אחר כך "הקשיבה רנתי" – שמע את תפילתי.

"גם כי תרבו תפילה"

☕ בקצרהתפילה בלי שבח לפניה אינה נשמעת; השבח הוא שמעלה אותה.

ומי שאינו מסדר את השבח לפני התפילה – עליו נאמר: "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ".

כלומר, גם אם אדם יכול להתפלל כל היום, אם אינו מסדר את השיר והשבח של הקדוש ברוך הוא לפני התפילה – זה לא יעזור לו. הוא עכשיו בדוחק, הוא רוצה לשפוך שיח לפני ה' יתברך, לזעוק על מצבו ולזעוק לישועה שהוא צריך. אבל אם לא יסדר קודם את השיר והשבח, תפילתו אינה נשמעת.

יש כאן סוד עצום וגדול, אמר הרב. לומר את פסוקי דזמרה גם כשאדם קצת מבולבל, קצת לא מרוכז, כשמשהו מטריד אותו – ולא להימנע. דווקא על ידי שהוא פותח בשירות ובתשבחות דוד בן ישי, הדבר עוזר שתפילתו תעלה למעלה ותתקבל ברצון עם כל שאר תפילות עמו ישראל.

זו עצה מעשית מאוד: ביום קשה, אל תדלג על השבח כדי "להגיע כבר לבקשה". השבח הוא שפותח את השער לבקשה.

ד
מדף ד מתוך ה · 3 חותמות

🦁 אריה שאג

"אריה שאג מי לא יירא"

☕ בקצרהרבי שמעון אינו כשאר האריות; העולמות העליונים מזדעזעים מפניו.

בחלק השני של השיעור חזר הרב למה שלמד בשנה הקודמת, סמוך להילולא, על מעלותיו של רבי שמעון בר יוחאי. קודם קרא כמה מאמרים שמראים עד היכן הגיעה מעלתו.

בזוהר בספר שמות מסופר שכאשר שאל רבי את אביו רבן שמעון בן גמליאל על רבי שמעון בר יוחאי, אמר לו: רבי שמעון הוא אריה, ורבי אלעזר בנו גם הוא אריה. אבל רבי שמעון אינו כשאר האריות. עליו כתוב: "אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא". עד כדי כך גדולה מעלתו.

ומה העולמות שלמעלה מזדעזעים ממנו – אנחנו על אחת כמה וכמה. ולמה? כי רבי שמעון, אפילו בלי לגזור תענית על העולם, מה שהוא גוזר – הקדוש ברוך הוא מקיים. ומצד שני, הקדוש ברוך הוא גוזר – והוא מבטל. כמו המעשה הידוע, כשעמדה לבוא גזרה ונשלח מלאך להחריב, ורבי שמעון עצר אותו.

"מושל ביראת אלוקים"

☕ בקצרההקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, והצדיק מבטלה.

ועליו נאמר, כמו ששנינו: "מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק, מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים". הקדוש ברוך הוא, כביכול, מושל באדם. ומי מושל בקדוש ברוך הוא? צדיק. הקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, והצדיק מבטלה.

עד כדי כך גדולה מעלתו של רבי שמעון. הוא הגיע למעלות נשגבות ורמות, ואין כאן המקום להעריך אותן. ובכל זאת, אמר הרב, רצינו לדעת – כמו שדיברנו בשנה שעברה – איך הגיע רשב"י לכל מעלותיו הגדולות והנפלאות. זה פלא פלאים. ויותר מכל התנאים והאמוראים, דווקא הוא זכה להילולא כזאת בכל שנה.

בשנה הקודמת עמד הרב על שלוש נקודות שהביאו אותו למעלות האלה, ועכשיו ביקש להתמקד בשלישית שבהן: שהיה דבוק בה' יתברך בדבקות נוראה וחזקה. אבל קודם לכן הקדים שאלה שלא נגע בה בשנה הקודמת.

"פני האדון"

☕ בקצרהבזוהר נאמר על רבי שמעון שהוא פותח את שערי החכמה, ושהוא "פני האדון".

בזוהר מסופר שרבי חייא ורבי יוסי השתטחו לפני רבי שמעון, נשקו את ידיו ובכו, ואמרו: העליונים והתחתונים זוקפים את ראשם בזכותך. ומבאר ה"מתוק מדבש": השערים העליונים כולם מקבלים שפע והארה בזכות תורתו הקדושה של רבי שמעון.

והמשיכו: עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למטה כנגד ירושלים של מעלה, ועשה חומות לעיר הקדושה ושערים. מי שנכנס – אינו נכנס עד שייפתחו השערים. ומי יכול לפתוח את שערי ירושלים של מעלה? רק רבי שמעון בר יוחאי, שהוא פותח את שערי סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות.

ודבר מבהיל כתוב שם. על הפסוק "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה'" שאלו רבי חייא ורבי יוסי: מי הם "פני האדון"? ואמרו: זה רבי שמעון בר יוחאי. אמנם הם אמרו זאת עליו, אבל אמרו זאת בפניו – והוא שתק, ואחר כך המשיך לדבר איתם בעניין אחר. הוא שמע, שתק, וכתב את הדברים בזוהר הקדוש.

ה
מדף ה מתוך ה · 4 חותמות

🔥 סוד הענווה

השאלה: איך מתיישב עם הענווה?

☕ בקצרהרשב"י ומשה רבנו, הענווים שבאדם, כתבו על עצמם דברים גדולים.

וכן בגמרא במסכת סוכה אמר רבי שמעון: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין. ועוד מקומות רבים בזוהר הקדוש שבהם נאמרים, כביכול, שבחים ומעלות על עצמו. הרי רבי שמעון הוא שסידר את הזוהר והעלה את כל הדברים האלה בספרו – הוא כותב אותם על עצמו.

והשאלה: איך זה מסתדר עם מידת הענווה הגדולה שהייתה בו? הרי ברור שבלעדיה לא היה זוכה לכל מה שזכה. ומסופר עליו במדרשים כמה גדול היה בענווה, ושהשפיל את עצמו גם בפני מי שביזה אותו.

ואותה שאלה, בעצם, על משה רבנו. התורה מעידה עליו: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". ובכל זאת הוא כותב פעמים רבות "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה", ש"לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ". והוא אומר לישראל: "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי". וכי בא לשבח את עצמו?

האידרא זוטא

☕ בקצרהכל ימיו הסתכל רבי שמעון בפסוק "בה' תתהלל נפשי", וביום האחרון ראה אותו מתקיים.

אלא שרבי שמעון בר יוחאי עצמו מגלה לנו את הסוד, באידרא זוטא – הדברים שגילה ביומו האחרון, לפני הסתלקותו. שם הוא שופך אור ונותן תשובה: איך הגיע למה שהגיע, ואיך מתיישבים כל המאמרים האלה עם הענווה הגדולה ביותר.

אמר רבי שמעון: כל ימיי הסתכלתי בפסוק הזה – "בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ". הפסוק היה מול עיניו כל הזמן: שנפשו תתהלל בה', ורק בה'. והיום, הוא מעיד, מתקיים הפסוק כולו.

"בה' תתהלל נפשי" – ודאי זה מתקיים, כי נשמתי אחוזה בו, בו היא לוהטת, בו היא דבקה, ובו השתדלה. ואם תשאל: הרי ההילול של הנפש הוא בינה לבין עצמה, ואיך "ישמעו ענוים"? – עכשיו מתקיים גם זה: כל הצדיקים שבאו מגן עדן, וכל בני הישיבה הקדושה של מעלה, ועוד נשמות גבוהות יותר שבאו עם הקדוש ברוך הוא – כולם שומעים את הדברים בשמחה. ולכן אמר לכל הצדיקים שבאותו מעמד: "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו".

נשמה שאינה מרגישה את עצמה

☕ בקצרהמי שאינו מרגיש את עצמו כלל, כשהוא מדבר על "עצמו" – הוא מדבר על חלק אלוק ממעל.

מבאר המתוק מדבש: נשמתו אחוזה וקשורה בקדוש ברוך הוא בקשר אמיץ וחזק; היא לוהטת בו; היא מתדבקת בו; ובכוח אור ה' היא משתדלת בתורה. מתוך דבקות נוראה כזאת התהללה נפשו, כאילו לא היו אחרים שומעים. ובפועל – "ישמעו ענוים וישמחו".

ומכאן הביאור, אמר הרב. מכוח הפסוק הזה, שכל הזמן היה דבוק בהילולו של ה' יתברך, בתשבחותיו ובגדולתו, הגיע רבי שמעון לדבקות נוראה, עד שנעשה אחד עם הקדוש ברוך הוא. כל כולו נעשה נשמה טהורה – והנשמה היא חלק אלוק ממעל. הוא לא הרגיש את עצמו כלל.

ממילא, כשאומרים עליו "פני האדון", וכשהוא כותב דברים גדולים כאילו על עצמו – הוא כלל לא מדבר על עצמו. הוא לא חי את עצמו. הוא היה דבוק כל כך בשכינה, עד שהתבטל ביטול מוחלט מעצמו ומן העולם הזה. הוא דיבר על החלק האלוק ממעל שנמצא כאן. וזה פשר הענווה: מצד אחד אינו מרגיש את עצמו כלל, ולכן הוא העניו שבעולם; ומצד שני, דווקא משום כך הוא יכול לדבר על "עצמו", כי זה בכלל לא הוא.

להידבק בשירות ותשבחות

☕ בקצרההרגל להלל ולשבח את ה' מביא לדבקות, לאהבה וליראה.

וכל זה, הדגיש הרב – במה זכה לכך? בזכות שהיה מתהלל ומשבח לה' יתברך. והתכלית של הכל, שיהיו כולם, עם כל הצדיקים, יחד: "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו".

כאן נפגשים שני חלקי השיעור. בחלק הראשון ראינו מן הזוהר כמה גדולה מעלת השירות והתשבחות בתפילה – פסוקי דזמרה ושירת הים. ובחלק השני ראינו שבעל הזוהר עצמו הגיע למדרגתו דרך אותו דבר בדיוק: "בה' תתהלל נפשי".

לכן יש לנו ללמוד ממנו להידבק בשירות ותשבחות לה' יתברך, כמה שיותר, בלי סוף, כדי להידבק בו יתברך. כמו שהרבה פעמים הביאו הרבנים והצדיקים, הדבר גורם לדבקות בה', לאהבת ה', ליראת ה' ולכל המעלות הגדולות – אם אדם מתרגל להלל ולשבח את ה' יתברך.

יהי רצון שנזכה כולנו להידבק בו יתברך, עד שתתגלה מלכותו עלינו בקרוב, ויהיה ה' אחד ושמו אחד, ויתקיים בנו: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

הפרס של הכרטיס · אהבת ה'
כמו שהרבה פעמים הביאו הרבנים והצדיקים, הדבר גורם לדבקות בה', לאהבת ה', ליראת ה' ולכל המעלות הגדולות – אם אדם מתרגל להלל ולשבח את ה' יתברך.

עוד 16 חותמות לכרטיס מלא

← למקום המשפט בשיעור
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה