👥 רשימת צוות · team-roster

🕊️ סוד המספר חמש עשרה

שיעור של הרב יהודה טאוב

המספרים של פרשת נח, השכינה שבין איש לאישה, והתיבה שאפשר לבנות גם היום בתוך הבית

הכירו את 17 הכרטיסים של השיעור, ב-5 מחלקות (פרקים) · ▶ לצפייה בשיעור

🎙️
הרב יהודה טאובמוסר השיעור · פרשת השבוע
🔢

פרשה מלאה מספרים

🌊 מבול של טומאה

כרטיס 01 · חבר 1 מתוך 5

▶ סרטון

“המספרים בפרשת נח אינם נתונים טכניים; יש מאחוריהם רעיון אחד שעובר דרך כולם.”

פרשת נח מלאה מספרים. שלוש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, שלושים אמה קומתה. מאה וחמישים יום גברו המים. חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים על ההרים. ורש"י מוסיף עוד חשבונות: כמה ירד בכל יום, וכמה היה בכל יום.

אין בתורה מספרים סתם. התורה אינה ספר היסטוריה שמספר כמה היה וכמה זה. לכל מספר יש משמעות. ובשיעור הזה מנסים ללמוד רעיון אחד, פשוט וקליט, שעובר כמעט על כל המספרים בפרשה.

הרעיון הזה עונה גם על שאלה מעשית מאוד. בשיעור עלתה השאלה: האם גם היום אדם יכול לבנות לעצמו תיבת נח? הקדוש ברוך הוא ציווה את נח לבנות תיבה, ונח עמל עליה מאה ועשרים שנה. אבל האם יש לזה מקום בימינו?

התשובה היא כן. וכדי להבין איך בונים תיבה כזו היום, צריך קודם להבין מה הייתה התיבה, ומה הסוד שעומד מאחורי המספרים שלה.

🐾

כשההשחתה מגיעה גם לבעלי החיים

🌊 מבול של טומאה

כרטיס 02 · חבר 2 מתוך 5

▶ סרטון

“ההשחתה בדור המבול הייתה כה גדולה, שהשפעתה חדרה אפילו לבעלי החיים.”

הבית הלוי כתב שאנשי דור המבול השחיתו כל כך, עד שנוצרה השפעה סביבתית עצומה. הטומאה התפשטה ונגעה בכל. כמו שאומר רש"י על הפסוק "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ": אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקו לשאינם מינם.

זה דבר מוזר מאוד. בעל חיים אינו בעל בחירה. איך ייתכן שגם הוא השחית את דרכו? אלא שהקלקול של בני האדם יצר אווירה, טבע מקולקל בבריאה כולה, והטבע הזה השפיע גם על בעלי החיים.

הרב המחיש זאת במשל. היה פעם בית חולים ישן, שבו קרתה תופעה מוזרה: חולה שהגיע עם מחלה אחת, התרפא ממנה, אבל יצא עם מחלה אחרת. המומחים חקרו זמן רב, ומצאו שבמשך מאות שנים נדבקו בקירות העץ הישנים נגיפים רבים מאוד. כל מי שנכנס נדבק במשהו. הפתרון היחיד היה להסיר את כל העצים, לשרוף אותם ולבנות הכל מחדש.

כך היה במבול. המבול לא היה רק עונש. העולם כולו נדבק ב"נגיפים" של טומאה, עד שלא הייתה ברירה אלא להתחיל עולם חדש.

🌫️

נגיפים רוחניים

🌊 מבול של טומאה

כרטיס 03 · חבר 3 מתוך 5

▶ סרטון

“כמו שיש נגיפים גשמיים, יש גם אווירה רוחנית שמשפיעה על האדם בלי שירגיש.”

גדולי ישראל חששו לאורך הדורות ממקומות מסוימים, שמי שגר בהם קשה לו מאוד להישאר שומר תורה ומצוות כראוי. הרב הביא דוגמה מפורסמת: המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.

בזמן מלחמת העולם השנייה הוא היה עם הישיבה בגלות המזרח, ורצה לעלות ישר לארץ ישראל. אבל באותה תקופה לא היה אפשר לקבל אישורים לעלות כחוק, ולא הייתה לו ברירה. הוא הגיע לתקופה קצרה לארצות הברית. ושם אמר שהוא מרגיש שהמקום אופף אותו ברדיפה אחרי הכסף, שזו כמעט עבודה זרה, ושהדבר משפיע על האדם. צריך לברוח מכאן כמה שיותר מהר. וברגע שנפתחו השערים, לקח עמו כמה בחורים ועלה לארץ ישראל.

זו דוגמה ליסוד גדול: יש דברים שמשפיעים על אדם בלי שהוא רוצה. יש אווירה, יש משהו באוויר. כמו שיש נגיפים גשמיים, יש גם נגיפים רוחניים.

וגם נח חשש מן ההשפעה הזו. רש"י אומר על "את האלקים התהלך נח" שנח היה צריך סעד לתמכו. לכן עשה עמו הקדוש ברוך הוא חסד ואמר לו: "בא אתה וכל ביתך אל התיבה".

⛵

התיבה כעולם אחר

🌊 מבול של טומאה

כרטיס 04 · חבר 4 מתוך 5

▶ סרטון

“התיבה שמרה על נח לא רק ממי המבול אלא גם מן ההשפעה הרוחנית של הדור.”

התיבה לא הייתה רק כלי גשמי שצף על המים. היא הייתה בחינה של עולם אחר. הקדוש ברוך הוא שמר את נח בתיבה כדי שלא יושפע מאנשי הדור, וכך נשאר צדיק גמור. התיבה שמרה עליו גם מן המבול הגשמי וגם מן המבול הרוחני.

וזה שאמר הכתוב: "ואני ברב חסדך אבוא ביתך". המדרש דורש: "ביתך" – זו התיבה. נח נכנס לבית שבקדושתו ניצל מן הקלקול של מעשי הדור. ומכאן הוא נעשה ראוי באמת להינצל מן המבול.

ומה קרה ברגע שהתיבה נפתחה? מיד חזר הקלקול. אחד מבניו נכשל בעבירה, כמעט באותו סוג של חטא שהיה בדור המבול. כל זמן שהיו בתיבה היו שמורים; כשיצאו ממנה חזרה ההשפעה.

והרב אומר: גם בדורנו יש מבול בחוץ. רואים כמה בתים, כמה משפחות, מתקשים לשמור על ילדיהם בדרך התורה. ואם כך, השאלה של נח היא השאלה שלנו: איך נכנסים לתיבה? איך בונים לעצמנו עולם מוגן בתוך המבול?

📖

אבוא בתיבה

🌊 מבול של טומאה

כרטיס 05 · חבר 5 מתוך 5

▶ סרטון

“הבעל שם טוב לימד ש"תיבה" היא מילה: להיכנס אל מילות התורה והתפילה ולומר אותן בקדושה.”

לפני שנגיע לסוד המספרים, הרב הביא רמז נפלא מן הבעל שם טוב. "תיבה" היא גם מילה. כשאומרים לנח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה", זה רמז לכל אדם: היכנס אל המילים.

כשאדם אומר את מילות התפילה ואת מילות התורה לשם שמים, בקדושה ובטהרה, כל מילה ומילה מקדשת אותו. המילים עצמן נעשות תיבה שמגינה עליו. הרעיון הזה מופיע הרבה בספרי תלמידי הבעל שם טוב, ויש רבנים בימינו שמרבים לדבר עליו.

חז"ל גם אמרו שנח הוליד את בניו רק בגיל חמש מאות, בשעה שבני דורו הולידו בגיל צעיר בהרבה, והקדוש ברוך הוא עיכב זאת עד הזמן הנכון. הרב הסביר שזה מלמד עד כמה האווירה של אותו דור הייתה קשה, ועד כמה היה צריך לשמור.

אבל יש עוד תיבה, שמתבארת דרך המספרים של הפרשה. ועליה בנוי עיקר השיעור.

💞

איש ואישה ושם י"ה

🔢 המספר שחוזר

כרטיס 06 · חבר 1 מתוך 3

▶ סרטון

“חז"ל לימדו שכאשר איש ואישה זוכים, שכינה ביניהם, ושם י"ה הוא שמחבר ביניהם.”

למה התורה מקפידה על מידות מדויקות? הקדוש ברוך הוא לא אמר לנח "בנה תיבה בגודל שתרצה". הוא אמר לו בדיוק: שלוש מאות אורך, חמישים רוחב, שלושים קומה. מה העניין?

הכלי יקר מסביר, והולך עם היסוד הזה לאורך כל הפרשה: התורה מודיעה לנו בכל המידות האלה שעיקר הסיבה למבול הייתה שחיללו את קדושת השם המתווך בין איש לאישה.

וזה יסוד ידוע מדברי חז"ל: איש ואישה, זכו – שכינה ביניהם; לא זכו – אש אוכלתם. הביאור ידוע: במילה "איש" יש האות י', ובמילה "אישה" יש האות ה'. כשהם מתחברים בכשרות, נוצר ביניהם שם י"ה, שם שמחבר ביניהם. ואם לא זכו, הקדוש ברוך הוא מסלק את שכינתו, ומה נשאר? "אש" ו"אש".

שם י"ה בגימטריה הוא חמש עשרה: י' עשר, ה' חמש. ומכאן הכלי יקר מגלה שכמעט כל המספרים בפרשה הם סוד המספר חמש עשרה.

🔥

ברותחין קלקלו

🔢 המספר שחוזר

כרטיס 07 · חבר 2 מתוך 3

▶ סרטון

“העונש בא מידה כנגד מידה, ואף מספרי המבול רומזים לשם שניתק.”

חז"ל אמרו על דור המבול: "ברותחין קלקלו, וברותחין נידונו". הם חטאו בחטאים שנעשים מתוך חום ותאווה, ולכן נענשו במים רותחים. מידה כנגד מידה.

והכלי יקר מוסיף: גם המספרים של המבול הם מידה כנגד מידה. המבול נמשך מאה וחמישים יום. הגשם ירד ארבעים יום, אבל המים המשיכו לגבור עד מאה וחמישים יום. כנראה שהמים לא באו רק מלמעלה, אלא "נבקעו כל מעינות תהום רבה", ומלמטה הלכו וגברו. מאה וחמישים הם עשר פעמים חמש עשרה.

ועוד: "חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים, ויכסו ההרים". למה התורה צריכה לספר בדיוק בכמה אמות עלו המים מעל ההרים? מה אכפת לנו? אלא שגם כאן חוזר המספר חמש עשרה.

והסיבה, אומר הכלי יקר, היא שעיקר העונש היה על הפריצות ועל חילול השם י"ה. כשאיש ואישה מתחברים בכשרות, הם מחברים את הי' ואת הה'. וכשמקלקלים, מנתקים את השם. לכן אותו שם עצמו הוא שהעניש אותם, ותמיד במספר חמש עשרה.

👑

חזקיה וחמש עשרה שנה

🔢 המספר שחוזר

כרטיס 08 · חבר 3 מתוך 3

▶ סרטון

“חזקיה שנמנע מלהינשא קיבל חמש עשרה שנה כשתיקן, ושמו עצמו רומז לחיזוק שם י"ה.”

הכלי יקר מביא ראיה מסיפור מפורסם בתנ"ך: חזקיה מלך יהודה. חז"ל מספרים שהוא נמנע מלהקים משפחה, כי ראה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו בן רשע, מנשה. היו לו חשבונות: למה לי צרה כזו?

בא אליו ישעיהו הנביא ואמר לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה". וחז"ל דרשו: מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. ענה לו חזקיה: תן לי את בתך, ואולי יגרמו זכותי וזכותך ויצאו ממני בנים הגונים. ישעיהו אמר שכבר נגזרה הגזירה, וחזקיה אמר שגם כשחרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. הוא התפלל, חזר בתשובה, ונענה.

וכמה שנים הוסיפו לו? "הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה". רוב הקוראים עוברים על זה בלי לשים לב. אבל לפי הכלי יקר זה נפלא: החטא שלו היה שלא חיבר את השם שבין איש לאישה. וכשתיקן ונשא אישה, קיבל דווקא חמש עשרה שנה.

ויש שהוסיפו: גם שמו רומז לזה. "חזקיה" – חזק י"ה. תפקידו בעולם היה לחזק את שם י"ה, לא להפריד אותו.

🪜

חמש עשרה מעלות

🌕 חמש עשרה בעולם ובזמן

כרטיס 09 · חבר 1 מתוך 4

▶ סרטון

“חמש עשרה המעלות במקדש עמדו בין עזרת ישראל לעזרת נשים, כדי לרמוז לשם המחבר ביניהם.”

ועוד רעיון מן הכלי יקר, שכולנו קוראים ולא חושבים עליו. יש בתהלים חמשה עשר "שיר המעלות". ובבית המקדש היו חמש עשרה מעלות, מדרגות.

המשנה במסכת סוכה מתארת את שמחת בית השואבה: הלויים עמדו בכלי שיר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים, ושם עמדו ואמרו שירה.

הרב אמר שאינו יודע מה קדם למה: האם השירים נאמרו כנגד המדרגות, או המדרגות נבנו כנגד השירים. דוד המלך הרי ידע ברוח הקודש איך ייבנה המקדש. אבל דבר אחד ברור: חמש עשרה המעלות עמדו בדיוק בין עזרת ישראל לעזרת נשים.

ולמה דווקא שם? כי מה מחבר בין האיש לאישה? שם י"ה. לכן בין עזרת ישראל לעזרת נשים צריך חמש עשרה מדרגות. פירוש מדהים על משנה שכולם קוראים. והכלי יקר מביא עוד דוגמאות ממקומות אחרים, ובכולם אותו רעיון.

🌕

הלבנה ביום חמשה עשר

🌕 חמש עשרה בעולם ובזמן

כרטיס 10 · חבר 2 מתוך 4

▶ סרטון

“הירח מגיע למלואו בחמשה עשר בחודש, ולכן רוב החגים חלים באמצע החודש.”

הרב הביא דוגמה מן הבריאה, שקשורה לראש חודש. עם ישראל נמשל ללבנה. איך בנוי הירח? בתחילת החודש הוא קטן מאוד, ואז הולך ועולה, עולה ועולה, עד שמגיע לאמצע החודש, לחמשה עשר בו. אז הוא מלא. מכאן ואילך הוא הולך ויורד, עד שנעלם בסוף החודש.

ראו כמה זה יפה. כשיש חמש עשרה, כשיש שם י"ה, יש שלמות. הכל מאיר, הכל זורח, כי השכינה נמצאת. וכשמתרחקים מן החמשה עשר, לכאן או לכאן, האור הולך ומתמעט.

ולכן רוב החגים חלים באמצע החודש, בחמשה עשר בו. פסח בט"ו בניסן, סוכות בט"ו בתשרי. גם ט"ו בשבט וט"ו באב, וגם פורים של המוקפים. ביום הזה הלבנה בשיא אורה, וזה כביכול שיא השראת השכינה.

יש חגים שאינם כך, כמו שבועות, שהתורה לא קבעה לו תאריך בחודש. ויש ימים שנקבעו בראש החודש, וזה כבר קשור לעניין אחר, כפי שנראה מיד. גם האישה נמשלה ללבנה, והרב ראה בכל ההקבלות האלה עדות נפלאה שמישהו תכנן את הבריאה.

⚖️

א' או ט"ו

🌕 חמש עשרה בעולם ובזמן

כרטיס 11 · חבר 3 מתוך 4

▶ סרטון

“בית שמאי ובית הלל נחלקו בראש השנה לאילנות, וכל אחד הלך לפי שורש נשמתו: דין או אהבה.”

המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מביאה מחלוקת: מתי ראש השנה לאילן? בית שמאי אומרים: באחד בשבט. בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.

הרב הסביר שהמחלוקת היא כיצד מתייחסים ליום הזה. ימי דין נקבעים באחד לחודש. ראש השנה חייב להיות בראש החודש, כי אי אפשר לחתוך חודש לשניים: החודש שייך כולו לשנה הזו או לשנה הבאה. אבל אם רואים ביום הזה חג, יום שבו ארץ ישראל פורחת והכל מלבלב, חג לאילנות – אז מקומו בחמשה עשר, כמו כל החגים.

ולמה כל אחד הלך לכיוונו? בית שמאי שייכים למידת הגבורה והדין, ולכן קבעו באחד. בית הלל שייכים למידת החסד, האהבה והשמחה, ולכן קבעו בחמשה עשר, היום שבו הכל מתחבר.

והרב הוסיף הקדמה חשובה: אל ייבהל אדם כשהוא רואה שרבנים נוטים תמיד לכיוון מסוים. זה לא דבר חדש. כל אחד לומד את התורה לפי שורש נשמתו. יש מי שנשמתו שייכת לדין, ויש מי שנשמתו שייכת לאהבה, ל"ואהבת לרעך כמוך". זו לא סתירה; אלו פנים שונות של אותה תורה.

🧮

מבט אחד על כל המספרים

🌕 חמש עשרה בעולם ובזמן

כרטיס 12 · חבר 4 מתוך 4

▶ סרטון

“המבול, חזקיה, המקדש, הלבנה והחגים – כולם מספרים את אותו סיפור על החיבור שבו שוכנת השכינה.”

כדאי לעצור ולראות את התמונה כולה. עד עכשיו ראינו את המספר חמש עשרה חוזר שוב ושוב, במקומות שלכאורה אין ביניהם שום קשר.

המבול גבר מאה וחמישים יום, והמים עלו חמש עשרה אמה מעל ההרים, כי הדור ניתק את שם י"ה שבין איש לאישה. חזקיה, שנמנע מלהקים בית, קיבל חמש עשרה שנה כשתיקן, ושמו עצמו הוא "חזק י"ה". במקדש היו חמש עשרה מעלות דווקא בין עזרת ישראל לעזרת נשים. הלבנה מגיעה למלואה בחמשה עשר בחודש, ובו חלים רוב החגים.

המכנה המשותף הוא אחד: כשיש חיבור כשר, יש השראת שכינה, יש אור, יש שמחה. וכשהחיבור נפגע, האור הולך ונחסר. הרעיון הזה אינו רק חשבון של גימטריאות. הוא אומר שהקדוש ברוך הוא בנה את העולם כך שהשלמות שלו תלויה בחיבור.

ועכשיו נראה שגם התיבה, המקום שבו ניצל העולם, בנויה כולה על אותו חשבון. ומכאן נלמד איך בונים תיבה גם היום.

📐

מספרי התיבה

📐 מידות התיבה

כרטיס 13 · חבר 1 מתוך 3

▶ סרטון

“אף שבמידות התיבה אין חמש עשרה במפורש, כשמחשבים את שטחה ונפחה הוא מתגלה שוב.”

המבול נמשך מאה וחמישים יום כי ניתקו את שם י"ה. לעומת זאת נח, שחיבר את השם בתיבה, ניצל. ועכשיו צריך לראות איך גם התיבה עצמה בנויה על חמש עשרה. לכאורה אין שם שום חמש עשרה: שלוש מאות, חמישים, שלושים. איפה זה?

נתחיל בשטח. שטח מחשבים אורך כפול רוחב: שלוש מאות כפול חמישים – חמשה עשר אלף. שוב חמש עשרה, באלפים.

נעבור לנפח: אורך כפול רוחב כפול גובה. שלוש מאות כפול חמישים כפול שלושים – ארבע מאות וחמישים אלף. ומה עושים עם זה? התורה אומרת שבתיבה היו שלוש קומות: "תחתים שנים ושלשים תעשה". מחלקים לשלוש, וכל קומה היא מאה וחמישים אלף. שוב אותו מספר.

ועוד רמז: ארבעים וחמש הוא הגימטריה של "אדם". ואדם הוא שם של זכר ונקבה יחד, כמו שכתוב "זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם". הנפח הכולל של התיבה רומז לאיש ואישה שמתחברים יחד ונעשים "אדם" אחד.

☮️

תיבת שלום

📐 מידות התיבה

כרטיס 14 · חבר 2 מתוך 3

▶ סרטון

“מידות התיבה רומזות למילה "שלום", כי בתיבה שרר השלום שאנשי הדור הפרו.”

ועוד רמז נפלא: התיבה היא תיבת שלום. שלוש מאות אמה אורך – זו האות ש'. שלושים אמה קומה – זו האות ל'. ואת החמישים, הרוחב, ראה הכלי יקר רמוז בשאר אותיות המילה "שלום". כל המידות יחד מצטרפות למילה אחת: שלום.

למה? כי אנשי הדור חטאו בכך שהפרידו את הכל. הם ניתקו את השם, ולא היה ביניהם שלום. אצל נח, בתיבה, היה שלום. ולכן מידות התיבה הן מידות של שלום.

ומי שרוצה להעמיק עוד, המלבי"ם מגלה רמזים נוספים, בחשבונות של הכפלת אותיות השמות הקדושים זו בזו, שבהם מתקבלות בדיוק מידות התיבה. השמות האלה רומזים, לפי ספרי הקבלה, לאיש ולאישה, ולכן בסידורים לפי מנהג הספרדים מחברים אותם יחד. ושוב אותו רעיון: התיבה בנויה על חיבור.

והמשכן? גם הוא בנוי באותה צורה. קודש הקדשים היה עשר על עשר, ואורכו יחד עם ההיכל היה שלושים, וכשמכפילים ברוחב של עשר מקבלים שלוש מאות. ורוחב החצר היה חמישים אמה. שוב אותן מידות, מידות של שלום. במקום שבו שוכנת השכינה, בתיבה ובמשכן, מופיע אותו חשבון.

🪺

קנים תעשה את התיבה

📐 מידות התיבה

כרטיס 15 · חבר 3 מתוך 3

▶ סרטון

“המילה "קנים" עולה מאה וחמישים, וכך התורה רומזת שהתיבה מוגנת בזכות חיבור שם י"ה.”

התורה אומרת: "קנים תעשה את התבה". רש"י מבאר: מדורים, חדרים. אבל אם כך, למה התורה לא כתבה פשוט "חדרים"? יש בתורה את המילה "חדר". למה דווקא "קנים"? המילה הזו מוכרת לנו בעיקר מקן של ציפור.

התשובה היא אותו רמז. "קן" – ק' ונ', מאה וחמישים. בתיבה יש איחוד של החמש עשרה, של שם י"ה. ועל ידי זה התיבה נעשית מוגנת מפני מי המבול. המבול נמשך מאה וחמישים יום, והתיבה בנויה מ"קנים" שערכם מאה וחמישים. כוח מול כוח.

ועוד דבר באותו רעיון: לתיבה נכנסו רק בעלי חיים "למינהו", אלה שדבקו במינם ולא השחיתו את דרכם. המפרשים שואלים: איך ידע נח מי השחית ומי לא? המהר"ל בגור אריה מבאר שלא היה צורך שנח יבדוק. מי שהשחית את דרכו לא היה ראוי לתיבה כלל, ומעצמו לא נכנס. מי שראוי נכנס, ומי שלא – הדלת כאילו לא נפתחה בפניו.

מכאן למדו: הכניסה לתיבה היא רק לזוגות שחיים באחדות, בשמירת עיניים ובשמירת המחשבה ממה שאינו חלקם. רק כך יוצאים מן המבול.

🐑

שבעה שבעה איש ואשתו

🏠 תיבה בבית

כרטיס 16 · חבר 1 מתוך 2

▶ סרטון

“גם הבהמות הטהורות לקרבנות נכנסו בזוגות, כי כל רעיון התיבה היה לשמור על החיבור.”

ויש כאן שאלה עצומה. לתיבה נכנסו בעלי החיים שנים שנים, זוגות. זה מובן: המטרה הייתה לקיים את המינים, ובלי זוגות לא היו לנו היום לא ג'ירפה ולא נמלה. אבל מן הבהמות הטהורות נכנסו "שבעה שבעה איש ואשתו". והמטרה שלהן הייתה גם לקרבנות. מה אכפת אם הן זוגות? לקרבן אפשר להביא גם זכרים בלבד.

אלא שכל הרעיון של תיבת נח היה לשמור על המקסימום האפשרי של החיבור, של שלמות שם י"ה. גם אם זה ברובד נמוך מאוד, אפילו אצל בהמות, יש בחיבור הזה משהו שמגן.

והרב השאיר לתלמידים משימה מעניינת: במקומות מסוימים בפרשה כתוב "זכר ונקבה", ובמקומות אחרים "איש ואשתו". חפשו מתי התורה כותבת כך ומתי כך. האם זה תלוי בבני אדם ובבעלי חיים? מסתבר שלא, כי גם אצל בעלי חיים כתוב "איש ואשתו". חפשו את המכנה המשותף, כי יש רעיון שעומד מאחורי הדברים.

🏠

תיבה בכל בית

🏠 תיבה בבית

כרטיס 17 · חבר 2 מתוך 2

▶ סרטון

“בית שיש בו אחדות ושלום בין איש לאישה הוא מעין תיבת נח, שאין רוחות רעות נכנסות אליה.”

ועכשיו אפשר לחזור לשאלה שבה פתחנו: האם אפשר לבנות היום תיבת נח? התשובה היא כן. התורה כתבה את המספרים האלה לא רק כדי לספר מה היה, אלא כדי לרמוז לנו מה אפשר לעשות עד היום.

אם אדם דואג שבביתו תהיה שלמות ואחדות בין האיש לבין האישה, יש לו מעין תיבת נח. לא התיבה המקורית, אבל תיבה אמיתית. אם אתה רוצה שבביתך לא ייכנסו רוחות רעות, שהמבול שבחוץ לא יחדור פנימה, אחד הדברים שעוזרים יותר מכל הוא לשמור על שם י"ה בבית. לדאוג שתהיה אחדות בין האיש והאישה, "אהבה ואחוה ושלום ורעות".

השלום הזה הוא שמגן. הוא ה"קנים" של התיבה, הוא הקומות שלה, הוא השלום שבמידותיה.

ולסיום, רמז נפלא: "אדם" בגימטריה ארבעים וחמש. "חוה" בגימטריה תשע עשרה. ההפרש ביניהם הוא עשרים ושש, מניין אותיות השם המפורש. זה מה שאמרו חז"ל: "זכו – שכינה ביניהם". בין האיש לאישה, באמצע, שוכן ה'. יזכה אותנו ה' לבנות בתים כאלה, תיבות של שלום.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה