🌤️ ווידג'ט מזג אוויר · weather-widget

📍 סיפורי צדיקים

ראש וראשון לכל דבר שבקדושה

שיעור של הרב יהודה טאוב

21כרטיסים

פרקים: 5 · פסקאות: 84

🕯️ דמותו ופועלו של הרב יואל שוורץ זצ"ל – מחנך, מחבר מאות ספרים, ופורץ דרך בתחום אחר תחום

📅 תחזית 5 פרקים

פרק א'🚪פורץ הדרך3 כרט' · 12 פס'פרק ב'🏫שנות הלימוד והחינוך5 כרט' · 20 פס'פרק ג'📚מאות ספרים4 כרט' · 16 פס'פרק ד'🌍אור לגויים4 כרט' · 16 פס'פרק ה'🛤️עוד דרכים שפתח5 כרט' · 20 פס'

💧 פסקאות

84בכל השיעור

🌬️ מילים

2,751אורך הטקסט

⏱️ זמן קריאה

15דקות בערך

🏷️ תגיות

5הרב יואל שוורץ · הספד · חיבור ספרים

📺 סרטון

▶לצפייה בשיעור

פרק א' · זריחה

🚪 פורץ הדרך

לפי שעות · 3 כרטיסים

כרטיס 1 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

תמיד הראשון

הרב יואל שוורץ ראה כל דבר שאפשר לקדם בו קדושה, היה הראשון שפתח אותו, ועזב כשאחרים נכנסו.

השיעור הזה כולו סיפורים על הרב יואל שוורץ זצ"ל, שנפטר בשבוע שלפני השיעור. מי היה האיש הזה? הכותרת שבחר הרב אומרת הכל: "ראש וראשון לכל דבר שבקדושה".

זו הייתה דרכו. כל דבר שראה שאפשר לקדם בו את הקדושה – הוא היה היוזם. הוא תפס את הנושא, פרץ את הגדר, עשה את הצעד הראשון. וברגע שראה שמישהו אחר נכנס לתחום ולוקח את התפקיד, החליט שאפשר לעזוב. לא מתוך עייפות, אלא כדי לעבור לתפקיד הבא, לתחום הבא שעדיין אין מי שיעסוק בו.

הרב מנה לפחות עשרה תחומים שבהם הרב שוורץ היה ממש הראשון. אחריו באו אחרים, המשיכו הלאה, ולפעמים, ברוך ה', עשו זאת אפילו טוב ממנו. אבל הוא זה שפתח את הדרך.

זו מעלה מיוחדת. רבים יודעים להמשיך דבר שכבר קיים. מעטים יודעים לראות חסרון שאיש לא רואה, ולקום ולמלא אותו, בלי לחכות שמישהו אחר יעשה זאת.

כרטיס 2 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

מאות ספרים

החיד"א חיבר ספרים כמניין שנותיו; הרב יואל שוורץ חיבר מאות.

הדבר המיוחד ביותר שבו, כמעט, היה מספר הספרים שחיבר. לפני שנים רבות פורסמה עליו כתבה, שפתחה כך: על החיד"א מסופר שחיבר שמונים ושלושה ספרים, כמניין שנות חייו. ויש בדורנו חכמים שמאריכים ימים ושנים, אך קשה להם להידמות לחיד"א בנושא הזה. ומדוע הובא הדבר בכתבה? כי כבר אז כתב הרב שוורץ קרוב למאתיים ספרים, במגוון עצום של נושאים, ועוד ידו נטויה.

וכיום, אחרי פטירתו, מי שמחפש את שמו במאגר הספרים התורניים מוצא כמאתיים ותשעים וחמישה ספרים.

המספר הזה לבדו מעורר התפעלות. אבל כשמתבוננים במה שכתב, מגלים דבר גדול יותר: כמעט כל ספר שלו נכתב כי ראה שחסר משהו. הוא לא כתב כדי להוסיף עוד ספר למדף, אלא כדי למלא חלל.

בהמשך השיעור התברר שהספרים האלה הם הדרך הטובה ביותר להבין את מי שהיה – כל ספר מספר על תחום שבו היה הראשון.

כרטיס 3 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

הספר הראשון על השואה

בציבור התורני שררה שתיקה על השואה, והרב שוורץ היה הראשון שהחליט שהגיע הזמן לדבר.

קשה לנו להבין זאת היום, אבל בשנות השבעים לא היה בציבור התורני אף ספר על השואה. הייתה מה שנקרא "הסכמה שבשתיקה": יש דברים שעליהם לא מדברים. איש לא העז לכתוב, לנסות להבין היכן היה ה' בשואה, איך מתמודדים עם השאלות, איזה חשבון נפש צריך לעשות.

זה היה כמו שאומרת המשנה: "אַל תְּנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו". הפצעים עדיין היו פתוחים, ואי אפשר היה לגעת בהם.

הרב שוורץ היה הראשון שהחליט שהגיע הזמן. עברו כבר כשלושים שנה מאז השואה, והגיע הזמן לחשוב: איך מתייחסים לשאלות האלה, מה הן אומרות לנו. והוא הוציא ספר על השואה – הספר הראשון מסוגו בעולם התורני.

היום יש אינספור ספרים על השואה, ואיש אינו מתלהב מהספר ההוא. אבל אז הוא היה הראשון, ופתח דלת שהייתה סגורה.

פרק ב' · בהיר

🏫 שנות הלימוד והחינוך

לפי שעות · 5 כרטיסים

כרטיס 4 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

שמונה שנים של המתנה

הרב שוורץ ראה סייעתא דשמיא בכך שנולד מאוחר, ולא היה בגיל גיוס בימי קום המדינה.

הוריו של הרב שוורץ עלו לארץ לפני השואה. אחרי שנישאו חיכו שמונה שנים לילדים, ולא נולדו להם. רק אחרי שמונה שנים נולד הוא.

לימים אמר שאולי הייתה בזה סייעתא דשמיא, שלא נולד מוקדם יותר. למה? באותה תקופה, כל נער שהגיע לגיל מתאים הצטרף מיד לאחד מארגוני המחתרת. משם הדרך להתרחק מן התורה הייתה קצרה. מתחברים עם חברים, נסחפים אחר אידיאל אחר, ומעטים מאוד היו הבחורים שאחרי זה הלכו לישיבה.

הרב הסביר: אין לאדם שני אידיאלים בבת אחת. כשהראש נתון כולו להקמת מדינה, קשה אחר כך ללכת לישיבה. ולכן, אמר הרב שוורץ, אולי מן השמים דאגו שייוולד מאוחר: כשקמה המדינה היה ילד בן שמונה, ועוד לא היה בגיל שבו מגייסים.

כשגדל הלך ללמוד תורה, ומשם התחילה דרך ארוכה של לימוד, חינוך וחיבור.

כרטיס 5 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

אצל גדולי המוסר והלימוד

הוא למד אצל רבי יחזקאל לוינשטיין ואצל רבי חיים שמואלביץ, וזה כתב עליו שהוא בקי בש"ס ופוסקים ושקדן עצום.

בצעירותו למד כשלוש שנים בישיבה בירושלים, ואחר כך עבר לישיבת פוניבז'. שם פגש את המשגיח המפורסם, רבי יחזקאל לוינשטיין – דמות שקשה לתאר. רבי יחזקאל היה עם ישיבת מיר בשנחאי בשנות המלחמה, ואחר כך הגיע לארץ ושימש משגיח בפוניבז'. הרב שוורץ למד אצלו והיה קשור אליו עד החתונה.

אחרי החתונה חזר לירושלים ונכנס לישיבת מיר. שם הכיר אותו רבי חיים שמואלביץ, שראה אברך צעיר שכבר סיים את כל הש"ס לפני חתונתו. רבי חיים היה לומד עם קבוצות, ואת הרב שוורץ צירף לקבוצה מיוחדת, של אחד על אחד. במשך ארבע שנים למד עם רבי חיים, גאון שקשה לתפוס את גדלותו.

לימים, כשהרב שוורץ הוציא ספר, כתב לו רבי חיים הסכמה, ובה תיאר אותו כבקי בש"ס ופוסקים וכשקדן עצום.

מכאן הבסיס לכל מה שבא אחר כך: לפני שהיה פורץ דרך, היה תלמיד חכם אמיתי, שעמל בתורה שנים רבות אצל גדולי הדור.

כרטיס 6 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

לצאת אל הפריפריה

כבר לפני עשרות שנים קרא הרב שוורץ לצאת מן הערים הגדולות אל ערי הפריפריה.

עוד תחום שבו הקדים את זמנו: המגמה לצאת מירושלים ומבני ברק אל ערי הפריפריה. היום רואים את זה בחוש. משפחות רבות עוברות לערים חדשות, ובהן קהילות של תורה. אבל בזמנו זה לא היה מקובל כלל.

הרב תיאר את התקופה ההיא: בעיר שלו, כמעט כל צעיר שהתחתן עזב ועבר לערים הגדולות במרכז. לא היה כמעט מי שנשאר. רק בשנים האחרונות התחיל התהליך להתהפך.

והרב שוורץ, כבר בשנת תשנ"ד, אמר שבורא עולם רוצה שנפסיק לרכז את כולם במרכז ונתחיל לגור בערי הפריפריה. הוא ראה סימן מן השמים בכך שהמחירים במרכז התחילו לעלות. היום, אמר הרב, המחירים של אז נראים מצחיקים, אבל הוא כבר ראה בהם רמז לכיוון.

והוא לא רק דיבר. את ילדיו שלח לגור בערים שונות בפריפריה. כך היה בכל תחום: לא חיכה שאחרים יתחילו, אלא הלך ראשון בעצמו.

כרטיס 7 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

משגיח בגיל עשרים ושמונה

כשביקשו ממנו לכבוד שמים להיות משגיח בגיל צעיר, הוא קיבל את התפקיד.

כשהיה בן עשרים ושמונה בלבד, ביקשו ממנו להיות משגיח בישיבה גדולה בירושלים. הרב שאל אותו פעם: איך הסכמת? משגיח בישיבה גדולה הוא דמות שבחורים בני שמונה עשרה ומעלה מסתכלים עליה. חלקם צעירים ממך בשנים ספורות בלבד. איך אפשר להיות משגיח כך?

והרב שוורץ השיב בפשטות: ביקשו ממני לכבוד שמים. אם צריך – נכנסים. כך נעשה משגיח בישיבה, ושימש בתפקיד שנים רבות.

סיפור נוסף מאותה תקופה מראה את מסירותו לכל תלמיד. פעם הגיעה לאחת הישיבות קבוצת בחורים מאמריקה, וראש הישיבה החליט שאינם מתאימים לרמה הרוחנית של הישיבה. מה עושים איתם? לשלוח אותם הביתה?

הרב שוורץ לא הסכים לוותר עליהם. הוא עזב לתקופה את מקומו והלך להיות איתם, כחצי שנה או שנה. לימד אותם, הדריך אותם, היה להם משגיח – עד שהגיעו לרמה הרוחנית הנדרשת. ואז חזר איתם יחד אל הישיבה.

כרטיס 8 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

ישיבה לחוזרים בתשובה

בישיבת "דבר ירושלים" היה משגיח עשרות שנים, והעמיד תלמידים רבים מקרב החוזרים בתשובה.

בשנת תשמ"ד נפתחה ישיבת "דבר ירושלים" – ישיבה גדולה ומסודרת לחוזרים בתשובה. הרב תיאר זאת כחידוש היסטורי: מעולם לא הייתה תופעה גדולה כל כך של חזרה בתשובה, שבשבילה צריך לפתוח ישיבה שלמה. היו לפני כן ניסיונות ומקומות מסוימים, אבל ישיבה גדולה ומסודרת כזאת הייתה מן הראשונות.

ביקשו מהרב שוורץ לבוא ולשמש בה משגיח. במשך תקופה היה גם בישיבה הקודמת וגם בדבר ירושלים, ובסוף עבר אליה לגמרי. שם היה משגיח עד כמעט פטירתו. עד לפני שנתיים עוד היה מגיע לישיבה כל יום.

הוא זכה להעמיד המוני תלמידים. בין אלה שלמדו אצלו היה גם הרב שלום ארוש המפורסם.

היום, ברוך ה', יש ישיבות רבות לחוזרים בתשובה, והתופעה רחבה מאוד. אבל גם כאן הוא היה בין הראשונים, וכשאיש עוד לא חשב על זה, הוא כבר עמד שם ולימד.

פרק ג' · מעונן חלקית

📚 מאות ספרים

לפי שעות · 4 כרטיסים

כרטיס 9 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

"מחכה לטלפון מבורא עולם"

את ספרו הראשון לא הוציא עד שראה סימן מן השמים.

איך התחיל סיפור הספרים? כשהיה משגיח, ביקש ממנו ראש הישיבה למסור שיעור בהלכות תרומות ומעשרות לבחורים שהגיעו מחוץ לארץ ולא הכירו את ההלכות האלה. הוא מסר את השיעור, וכתב סיכום ברור ומסודר.

אמרו לו: כל כך יפה, למה שלא תוציא מזה קונטרס? הוציא קונטרס, ועוד קונטרסים. ואז אמרו לו: הוצא כבר ספר. והוא השיב שהוא מחכה ל"טלפון מבורא עולם" – לסימן מן השמים שצריך להוציא ספר.

הסימן הגיע. אביו של אחד הבחורים בא ואמר שהוא רוצה לתרום את הוצאת הספר. הרב שוורץ הכין את הספר, וכשהיה מוכן לדפוס, האב הודיע שאין לו כסף ואינו יכול לשלם.

אבל, כפי שהרב אמר, האבא הזה לא רצה לשלם – והאבא שבשמים רצה לשלם. בדיוק באותה תקופה עבד בשני מקומות, בשתי הישיבות, וקיבל משכורת נוספת. את המשכורת הנוספת הזאת נתן להדפסת הספר. בימים ההם הוצאת ספר הייתה יקרה מאוד, וזה היה בדיוק מה שהיה צריך.

כרטיס 10 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

ספר הדרכה לבן הישיבה

ספרו הראשון היה ספר הדרכה לבן הישיבה, וכל אלפיים העותקים נגמרו בתוך חודש.

הספר הראשון שהוציא היה ספר הדרכה לבן הישיבה: מה זה לימוד בקיאות, מה זה לימוד בעיון, איך צריך בחור להתנהג בישיבה. היום יש ספרים רבים כאלה. אז לא היה אף אחד. זה היה הספר הראשון בארץ ישראל שהדריך בני ישיבות בדרך זו.

הספר קיבל הסכמות מרבי חיים שמואלביץ ומרבי שלמה זלמן אויערבך, ששניהם הכירו אותו אישית.

והתוצאה: בתוך חודש נגמרו כל אלפיים העותקים. היום זה נשמע כמעט כחלום. אבל אז היה צימאון גדול. כמעט איש לא הוציא ספרים על נושאים תורניים כאלה. היו ספרים על הש"ס, היה שולחן ערוך ומשנה ברורה, אבל ספר על חודש אלול, על הימים הנוראים, על שילוח הקן – לא היה.

הרב הזכיר שבאותה תקופה, בנושא הבית היהודי, היו בקושי ספר או שניים. ספר הלכה על טהרת המשפחה, ועוד ספר אחד של עצות. זהו. לא היה ספר על שלום בית, לא היה ספר על חינוך ילדים.

כרטיס 11 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

ספר בכל חודש

מאז שראה שהספרים מבוקשים, הוציא כמעט מדי חודש ספר חדש בתחום שעוד לא נכתב עליו.

וכאן נכנס הרב שוורץ. הוא היה הראשון שהוציא ספר על שלום בית. אחר כך ספר על חינוך ילדים. וכל ספר שהוציא – נגמר בתוך חודשיים. לא בזכות פרסומות, אלא כי היה צימאון בשוק, ואיש מלבדו לא כתב.

אחד הספרים היה ליקוט של מדרשי חז"ל על מעלת ארץ ישראל: למה כל כך חשוב לגור בארץ, מה מעלת ירושלים. גם זה נשמע היום מוזר, כי יש אינספור ספרים על ארץ ישראל. אבל אז זה היה כמעט הספר התורני היחיד בנושא, והפיצו אותו באלפי עותקים.

מאז שראה שהספרים עושים פירות, הוציא כמעט מדי חודש ספר חדש. הרב סיפר שכשהיה בחור בישיבה, עוד לפני שהכיר אותו, הבחורים היו עומדים בכל חודש ומשתוממים: איך הספיק להוציא עוד ספר? ולפעמים שניים?

על חודש אלול, על תקיעת שופר, על חג הסוכות, על חנוכה. כל ספר היה הראשון בתחומו. כל נושא שראה שחסרים בו ספרים – מיד קפץ אליו.

כרטיס 12 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

נפלאות הבריאה וההלכה

בסדרת "נפלאות הבריאה" חיבר בין התבוננות במעשי ה' לבין ההלכות הנוגעות לכל נושא.

בהמשך ראה שאין ספרים יהודיים על נפלאות הבריאה. היו ספרים כאלה של אומות העולם, סדרות פופולריות בשפות זרות, אבל ספר יהודי שמתבונן בפלאי הבריאה – לא היה.

והוא הוציא סדרה שלמה. בכל ספר לקח נושא אחד: למשל, רקיע השמים – איך בנויים השמים, הכוכבים, ומה עוד ידוע. ואחר כך הביא את ההלכות המתאימות לאותו נושא: מה מברכים על ברקים ועל רעמים, מה ההלכות של הקשת.

כך היה ספר על חוש השמיעה והאוזן, ספר על העין, ספרים על הדגים ועל החגבים. בכל נושא – תחילה ההתבוננות בחכמת הבורא, ואחר כך ההלכה שנוגעת אליו. זה שילוב נדיר של אמונה, מדע והלכה, שמביא את הקורא להכיר את ה' דרך מה שהוא רואה בעיניו.

ובכל פעם שמישהו בא אליו וסיפר שחסר משהו, היה מוציא ספר. כך יצא ממנו ספר ראשון על חינוך ילדים עם צרכים מיוחדים, וכך יצא ספר מדריך למתגיירים, כשראה שאין להם שום ספר שיסביר להם מה זה גיור ואיך עושים אותו.

פרק ד' · שקיעה

🌍 אור לגויים

לפי שעות · 4 כרטיסים

כרטיס 13 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

שבע מצוות בני נח

הוא כתב ספר על שבע מצוות בני נח, שלח אותו – ואחרי שלא קיבל תשובה, הוציא אותו בעצמו.

ואז מתחיל אחד הסיפורים המעניינים ביותר בחייו. הוא החליט שצריך לכתוב ספר על שבע מצוות בני נח. גם אומות העולם מצווים במצוות, ואין ספר שמסביר להן אותן.

הספר היה מוכן, ואז עלתה השאלה: בשביל מי? מי יקרא אותו? הספרים שלו נמכרו לבחורי ישיבות ולאנשים מן הציבור התורני. מי ירצה ספר על מצוות בני נח? הוא שלח את הספר לרבי מלובביץ', שהרבה לעסוק בנושא, וחיכה למכתב. לא הגיעה תשובה.

יום אחד החליט: נוציא לאור, והקדוש ברוך הוא יעזור. הוא הוציא את הספר בעברית, והספר התחיל להתגלגל. אנשים שמעו שיש ספר כזה. נכרים שהגיעו לישראל קראו בו, ובאו לשאול את הרב שאלות. הם התלהבו מאוד.

מתרגמים לקחו את הספר ותרגמו אותו לגרמנית. אחר כך לצרפתית, לאנגלית, לרוסית, להונגרית ולספרדית. ונוצרה תופעה של ממש: נכרים שרוצים לקיים את שבע מצוות בני נח.

כרטיס 14 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

תנועה שלמה

בזכות הספר נוצרה תנועה של נכרים שמקבלים עליהם את שבע המצוות, והרב שוורץ היה זמן רב היחיד שעסק בזה.

התופעה התרחבה. נכרים הגיעו לארץ כדי ללמוד, ואחר כך הזמינו את הרב שוורץ לבוא אליהם לארצות הברית. נוצרו קבוצות גדולות של אנשים שקיבלו עליהם את מצוות בני נח.

הם התחילו לבקש ממנו עוד: מה מותר להם ללמוד? איך יתפללו? והוא הוציא בשבילם ספרים נוספים, ואפילו סידור תפילה מיוחד.

הרב הסביר את הצורך. מי שקורא את ההלכה של שבע מצוות בני נח כפי שהיא כתובה – איסור עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ברכת ה', אבר מן החי, גזל ודינים – רואה בעיקר רשימה של איסורים. אבל מה הנכרי עושה? איך הוא בונה חיים של עבודת ה'? לזה צריך הדרכה מעשית, וזה מה שהרב שוורץ נתן.

במשך תקופה ארוכה הוא היה כמעט האדם היחיד בעולם שעסק בנושא באופן כזה. היום יש מוסדות ורבנים רבים שעוסקים בזה. אבל, כמו בכל תחום, הוא היה הראשון.

כרטיס 15 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

הספר בערבית

פגישה מקרית בתחנת אוטובוס הביאה לתרגום הספר לערבית, והספר אף מנע מנערים לצאת לפיגוע.

יום אחד ישב הרב שוורץ בתחנת אוטובוס, ולידו ישב ערבי מבוגר. הערבי שאל אותו פתאום שאלה על משנה במסכת מסדר נשים. הרב התפלא: מה לך ולמשנה? והאיש סיפר שלמד באוניברסיטה העברית עוד לפני קום המדינה, למד עברית ותלמוד, ועכשיו הוא מתרגם סדר משניות לערבית, ויש מקום שאינו מבין.

אמר לו הרב שוורץ: אתה מתרגם משניות? אתן לך ספר שנוגע לכם הרבה יותר – שבע מצוות בני נח. תרגם אותו, ואשלם לך. האיש הסכים, ותרגם את כל הספר לערבית.

בישיבת דבר ירושלים למד אז חוזר בתשובה שהיה פרופסור לשפות. הרב שוורץ ביקש ממנו לעבור על התרגום, כדי שיהיה בערבית תקינה כראוי. והספר יצא.

ולא תאמינו – גם המהדורה הערבית אזלה. בית ספר ערבי אחד חילק את הספר מתנה לכל בוגריו. מעסיקים יהודים רבים רצו לחזק את עובדיהם וחילקו להם את הספר.

כרטיס 16 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

"אפשר להגיע לאלוקים בלי להתאבד"

ואז הגיע סיפור מדהים. אדם שהפיץ את הספרים בין הערבים סיפר שפנו אליו הורים של שני נערים ערבים, ואמרו לו שהספר הזה הציל את בניהם מלהיות מחבלים מתאבדים. כיוון שהבינו מן הספר שאפשר להגיע לאלוקים גם בלי להתאבד.

הרב שוורץ ראה בזה כלי חשוב. הוא פנה לגורמים בביטחון והציע שישתמשו ב"נשק" הזה – ספר שמלמד את דרך ה' האמיתית – כדי להילחם בתופעת הפיגועים. לצערנו, לא היו מוכנים כלל לשמוע על העניין.

עוד סיפור מתחום זה: כשהרב שלום ארוש הוציא את ספרו "בגן האמונה", שנעשה לאחד הספרים הנפוצים ביותר, התחילו להזמין אותו גם לתת הרצאות לנכרים. הוא חזר אז לרבו, הרב שוורץ, וביקש הדרכה: מה מלמדים את הנכרים? איך צריך לנהוג איתם?

כך, גם כשתלמידיו כבר היו בעצמם דמויות מפורסמות, הם ידעו לאן לפנות כשנכנסו לתחום שהוא פתח.

פרק ה' · לילה

🛤️ עוד דרכים שפתח

לפי שעות · 5 כרטיסים

כרטיס 17 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

המהפכה בבדיקת התולעים

כשלא הייתה בארץ מסורת לבדיקת תולעים, הרב שוורץ היה מהראשונים שעוררו את המודעות.

תחום נוסף: בדיקת תולעים. את הסיפור הזה שמע הרב בטלפון לפני השיעור מהרב משה ויא, הידוע כמומחה בתחום, שחיבר את הספרים הנפוצים בנושא.

הרב ויא הסביר: פעם, כל בת למדה מאמה איך בודקים פירות וירקות. אבל בארץ ישראל, לצערנו, המסורת הזאת נשברה. אצל רבים, אחרי השואה, לא נשארה מסורת – הגיעו ילדים בלי הורים והורים בלי ילדים. ומי שהביאו מסורת מארצות אחרות, גילו שהאקלים כאן שונה לגמרי, ומה שהתאים שם אינו מתאים כאן.

באותן שנים לא היה כתוב על שום מוצר "ראוי לבודקו מתולעים". היה הכשר על המוצר, וזהו. אנשים לא ידעו בכלל שבפירות ובירקות מסוימים יש תולעים. לא הייתה מודעות, לא היה ספר, לא הייתה הדרכה.

הרב שוורץ, שהיה סקרן מטבעו, החליט שצריך לבדוק. הוא בדק קמח ומוצרים נוספים, ומצא שבמקומות רבים יש תולעים. הוא הוציא חוברת של כמה דפים על הנושא.

כרטיס 18 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

"בהדרכת הרב יואל שוורץ"

הרב שוורץ היה המדריך הראשון של חסה נקייה מתולעים, ועזב את התחום כשאחרים לקחו אותו.

החוברת הגיעה לרב אחד באמריקה, שהתלהב ממנה, לקח את הנושא ברצינות והוציא באנגלית ספר מפורט עם תמונות. הרב שוורץ ראה שזה ספר טוב, והוציא מהדורה בעברית. במשך זמן, כך אמר הרב ויא, זה היה הספר היחיד בישראל בנושא.

הוא ראה שאין מודעות, והתחיל למסור שיעורים בכל מקום: רבותיי, כאן יש תולעים, תסתכלו מה אתם אוכלים. החסה הייתה אז הבעיה הקשה ביותר.

בסביבות שנת תשמ"ט הצליחו חקלאים באזור גוש קטיף לגדל חסה נקייה מתולעים. הרב שוורץ שמח מאוד, התקשר אליהם והציע לתת הדרכה. הם שמחו, ומאז נעשה המדריך שלהם. באותה תקופה לא היו כמעט הכשרים על ירקות כאלה, והוא הסכים שייכתב על השקיות "בהדרכת הרב יואל שוורץ". כך יכלו אנשים לדעת שיש מי שעומד מאחורי הירק.

בהמשך נכנסו לתחום גופי כשרות גדולים, והכל התמסד. והרב שוורץ? הוא החליט שסיים את תפקידו. הוא עזב את התחום, השאיר אותו לאחרים שימשיכו, ועבר לנושא הבא.

כרטיס 19 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

רב לחיילים

כשהוקמה מסגרת צבאית לחרדים, התנדב הרב שוורץ להיות רבם, ושילם על כך בביזיונות.

עוד תחום שבו היה ראשון: כשהוקמה מסגרת צבאית מיוחדת לצעירים חרדים, הנח"ל החרדי, היה צורך ברב. לא רב צבאי שבודק שהאורז כשר, אלא רב שמוסר שיחות ושיעורים, שמקדם את הנוער הצעיר מבחינה תורנית ומחזק אותו.

איזה רב יסכים? המסגרת הזאת הייתה שנויה מאוד במחלוקת. והרב שוורץ התקשר מיוזמתו לאחראים, ואמר שהוא מוכן לבוא ולמסור שיחות – בחינם, בלי לקבל דבר.

הוא ספג על כך ביזיונות רבים. היו שאף פגעו בו פיזית, והיו שהרחיקו אותו. אבל לא היה אכפת לו. הוא חשב מה צריך לעשות, וקפץ לעשות אותו. במשך שנים היה הרב של המסגרת הזאת.

ומתי פרש? כשהתחילו ניסיונות לגייס את הציבור החרדי כולו, והוא ראה שהמגמה השתנתה. אז החליט לעזוב. גם כאן רואים את אותו קו: הוא נכנס כדי לעזור לצעירים שבחרו בדרך הזאת, לא כדי לקדם מגמה אחרת.

כרטיס 20 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

להודות על הנסים

הרב שוורץ היה מהראשונים בציבור החרדי שקראו להודות לה' על הנסים שנעשו לעם ישראל בארצו.

ותחום אחרון שהרב מנה: הרב שוורץ היה מהראשונים בציבור החרדי שהחליטו להפסיק להתעלם מן המציאות של קום המדינה. בציבור החרדי זה נושא שבדרך כלל לא מדברים עליו – לא לכאן ולא לכאן.

הוא אמר: עם הציונות כאידיאל אנחנו חולקים. אבל ברוך ה', אנחנו גרים בארץ ישראל. קרו לנו נסים ונפלאות רבים. הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסדים גדולים. אין סיבה שלא להודות. והוא קרא לציבור החרדי להודות לה', ביום זה או ביום אחר – אבל להודות.

כך הוציא ספרים לימים הלאומיים, תפילות והודאות על הנסים, ודברי התבוננות על כך שאנו רואים בעינינו איך נבואות הגאולה מתקיימות בימינו. היום יש רבנים רבים שעוסקים בזה. בזמנו הוא היה מן הראשונים.

הוא היה גם מן הראשונים שהוציאו ספר על השארות הנפש. וכך, בתחום אחר תחום, היה הראשון שהעז.

כרטיס 21 · 4 פסקאות · כ-1 דק'

מה שנשאר

יהי רצון שנלמד ממנו לראות מה חסר, לקום ולמלא אותו.

כשמסכמים את חייו, רואים רשימה מדהימה: ספר ההדרכה הראשון לבן הישיבה, ספרים ראשונים על שלום בית ועל חינוך ילדים, הספר הראשון על השואה בעולם התורני, הספר על שבע מצוות בני נח שהפך לתנועה בינלאומית, המודעות לבדיקת תולעים, ישיבה לחוזרים בתשובה, היציאה אל הפריפריה, ההודאה לה' על נסי ארץ ישראל.

ובכל אלה אותו קו: לראות חסרון שאיש לא רואה, לקום ולמלא אותו, ולעזוב בשמחה כשאחרים ממשיכים. בלי צורך בכבוד, בלי צורך להחזיק בתפקיד. העיקר שהדבר ייעשה.

הוא זכה להוציא לאור מאות ספרים, ולהעמיד תלמידים רבים.

יהי רצון שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים, ושנזכה ללמוד ממנו את המעלה הגדולה הזאת: להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה