🏛️ תרשים ארגוני · org-chart

ממי אפחד

שיעור של הרב יהודה טאוב

איך לא לפחד בשעת סכנה: דברי הרמב"ם על מחשבה הדבוקה בה', שיר של פגעים, ו"כי תעבור במים אתך אני"

1 שיעור3 חלקים6 כרטיסים23 פסקאות
▶ לצפייה בשיעור
לחצו על כרטיס לקריאה · על ראש חלק לכיווץ
🛡️ממי אפחדשיעור של הרב יהודה טאוב

📋 פירוט מלא לפי חלקים

🕯️חלק א: ה' אורי וישעי

🏠

ממי אפחד ‹ ה' אורי וישעי

המשימה של היום: בית בלי פחד

בימים של סכנה, אחת המשימות הגדולות היא לשמור על בית בריא בנפשו.

בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים אנו אומרים בכל יום את המזמור "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; ה' מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד". השיעור נאמר בתקופה שבה נורו טילים לעבר הארץ, והמילים האלה קיבלו פתאום משמעות חיה מאוד.

דוד המלך ממשיך: "בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי... אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי". אויבים מכל הכיוונים, מחנה שלם חונה עליו, והוא אומר: הלב שלי לא יפחד.

הרב שאל: איך מגיעים לזה? מי שחווה לילה של אזעקות יודע כמה זה לא פשוט. ובמיוחד כשיש ילדים בבית. המשימה של ההורים היום היא לא רק לשמור על הגוף, אלא גם לשמור שהמשפחה תישאר בריאה בנפשה. איך עושים שאדם, ובוודאי ילד, לא יפחד?

וכדי לענות על כך, צריך להבין קודם מה פשר המילים של דוד המלך. מאיפה הוא כל כך בטוח שהכול יהיה בסדר? הרי גם אותו רדפו פעמים רבות.

↑ חזרה לתרשים
📜

ממי אפחד ‹ ה' אורי וישעי

חידושו העצום של הרמב"ם

לפי הרמב"ם, בשעה שמחשבתו של אדם דבוקה בה', לא יקרה לו נזק.

על המזמור הזה הביא הרב את דברי הרמב"ם במורה נבוכים. הרב התפעל: איזה אומץ היה לרמב"ם לכתוב דבר כזה! הרמב"ם אומר שיש דבר שכאשר אדם עושה אותו, הוא מובטח שלא יקרה לו נזק.

ומה הוא הדבר? בשעה שמחשבתו של אדם דבוקה בה' – כשהוא חושב באותו זמן שה' אוהב אותו, משגיח עליו ושומר עליו – לא יקרה לו שום נזק באותו זמן.

ומיד עולה הקושיה: הרי היו צדיקים שנהרגו, נביאים שנהרגו, ובשואה נספו צדיקים רבים. איך אפשר לומר כזה דבר? הרמב"ם עונה בחידוש עצום: בשעה שזה קרה להם, מחשבתם הייתה באותו רגע במקום אחר. אילו הייתה מחשבתם באותו רגע דבוקה בה', לא היה קורה להם נזק.

ולכן, אומר הרמב"ם, זו עצה טובה מאוד: בשעת סכנה, תהיה דבוק במחשבה בה'. זכור שהוא אוהב אותך ושומר עליך.

↑ חזרה לתרשים

🛡️חלק ב: שיר של פגעים

🌙

ממי אפחד ‹ שיר של פגעים

יושב בסתר עליון

המזמור "יושב בסתר עליון" נקרא "שיר של פגעים", כי הוא מגן מכל מזיק – גם מ"חץ יעוף יומם".

ומאיפה למד הרמב"ם את היסוד הזה? מן המזמור צ"א בתהילים, "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן", שבגמרא נקרא "שיר של פגעים" – שיר שמגן מן המזיקים.

את המזמור הזה אומרים פעמים רבות: במוצאי שבת, כדי שיהיה שבוע טוב וננצל מכל המזיקים; בקריאת שמע שעל המיטה, כדי שישמור עלינו בלילה; ובמקומות נוספים. בעבר, כשהלילות היו מלאים סכנות, אמרו אותו כדי להינצל מכל רע.

ובין הסכנות שמוזכרות שם: "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם". הרב העיר שכמה "חצים" עפו עלינו גם ביום וגם בלילה, באמצע הלילה, וה' שמר.

ועוד נאמר שם: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ". מצב של אסון גדול, אלף נופלים מכאן ורבבה מכאן, ואליך זה לא מגיע. מה הזכות שלך? מה מגן עליך?

↑ חזרה לתרשים
❤️

ממי אפחד ‹ שיר של פגעים

כי ידע שמי

מי שאוהב את ה' ודבוק בו, ה' מציל אותו ומרומם אותו מעל הסכנה.

את התשובה נותן המזמור עצמו בסופו: "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי".

מה פירוש הדבר? כאשר האדם דבוק בקדוש ברוך הוא, אוהב אותו ומרגיש אהבה לבורא העולם, הקדוש ברוך הוא מציל אותו. ולא רק מציל, אלא "אשגבהו" – מרומם אותו, מעמיד אותו מעל הסכנה.

זהו היסוד שהרמב"ם למד: השמירה האלוקית קשורה בדבקות. לא מספיק לדעת בשכל שיש השגחה. צריך שהמחשבה תהיה באותו רגע מחוברת לה'. מי שזוכר בשעת הפחד שה' אוהב אותו, נמצא תחת שמירה מיוחדת.

ומכאן עצה מעשית: בשעת אזעקה, בשעת פחד, לא לתת למחשבות לברוח אל הפחד עצמו, אלא לחזור ולחשוב: ה' איתי, ה' אוהב אותי, ה' שומר עליי. זו לא רק דרך להירגע. לפי הרמב"ם, זו ממש הגנה.

↑ חזרה לתרשים
❄️

ממי אפחד ‹ שיר של פגעים

משפחה שלמה שניצלה

משפחה שחיזקה את עצמה בכל רגע בידיעה שה' אוהב אותה ושומר עליה, ניצלה בשואה פעם אחר פעם.

הרב סיפר סיפור ששמע מזקן שעבר את השואה כילד, ברומניה. כשפרצה המלחמה התאספה כל המשפחה המורחבת יחד, סביב הסבא הגדול, שהיה הדמות המרכזית במשפחה. וכך עברו יחד את כל שנות השואה, ואיש מהם לא נהרג.

זה לא שלא עבר עליהם כלום. פעם אחת תפסו אותם, השכיבו את כולם על הארץ והתכוונו שהסוסים ידרסו אותם. אבל היה זה יום של שלג, ובמקום להיהרג הם שקעו בתוך השלג ונשארו בחיים. הילד שהיה שם נשא את הפחד מסוסים כל ימיו, אבל נשאר חי. פעם אחרת הגיעו החיילים כבר לתוך הבית, עוד רגע ומגיעים לחדר שבו הסתתרו. ברגע האחרון ראו הפרטיזנים מה קורה, ירו לעבר הבית, והחיילים ברחו.

וכך, פעם אחר פעם, ניסים אחרים. כששאלו אותו איך זה ייתכן, היה עונה: הסבא שלנו היה מחדיר בנו כל הזמן, בכל רגע, את ההרגשה שה' שומר עלינו ואוהב אותנו. זו הסיבה היחידה שאני יכול לתת לכך שכולנו ניצלנו.

↑ חזרה לתרשים

🌊חלק ג: אתך אני

🌊

ממי אפחד ‹ אתך אני

כי תעבור במים

"כי תעבור במים אתך אני" – מי שזוכר שה' עמו, מוגן גם במקום הקשה ביותר.

הרב הביא ראיה נוספת ליסוד הזה, מפסוק בישעיהו שמושר גם בשיר מוכר: "כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ; כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ".

גם אם תעבור במקום הנורא ביותר – במים, בנהרות, באש – אם תזכור ש"אתך אני", לא יקרה לך נזק. הפסוק מלמד שכאשר אדם זוכר שבורא העולם אוהב אותו ומשגיח עליו, זו סגולה אדירה להינצל מכל סכנה.

ולכן, כשאדם נמצא במצב של פחד, וגם הילדים מפחדים, אפשר לומר להם: זוכרים? ה' איתנו. הוא אוהב אותנו ושומר עלינו. ובמיוחד בתקופה כזאת, שבה רואים ניסים גלויים – מטחים גדולים שנורים, ובחסדי ה' הפגיעות מעטות מאוד. זה דבר מדהים, ורואים בו שה' שומע ושומר.

כך הופכת הידיעה הזאת לכלי חינוכי וגם להגנה: מחנכים את הבית לחשוב, בשעת פחד, על אהבת ה'. וכשהמחשבה דבוקה בו, הלב יכול לומר כמו דוד: "לֹא יִירָא לִבִּי".

↑ חזרה לתרשים
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה