⛰️כי מציון תצא תורה
בקצרה: ישעיהו מתאר עמים רבים שבאים לירושלים ללמוד את דרכי ה'.
בחלק הראשון של השיעור נלמד איך צריך לנהוג, על פי ההלכה, כלפי בני נח. בחלק הזה עוברים למעשים: מה עשו רבנים שונים בפועל, ואיך פעלו.
הנביא ישעיהו אומר: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
והנביא ממשיך: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים... לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
בשיעור הוצגה תמונה של רב שמרצה לפני קהל גדול מאוד של בני נח. זו רק ההתחלה של קיום הפסוק, שבאים לשמוע את דבר ה' מירושלים. ולא במקרה, לישיבה שהקים הרב שעשה זאת קראו "דבר ירושלים" – על שם הפסוק הזה.
בקצרה: הרב יואל שוורץ לא חיכה שאחרים יעשו: כשראה שאפשר לפעול, התחיל.
השבוע חל יום פטירתו של רבי יואל שוורץ זכר צדיק לברכה, ובשיעור הובאו מקצת מפעליו. הוא נולד בשנת ת"ש בערך, והיה רב שהיה "ראש וראשון" לדברים רבים. כל פעם שראה יוזמה שאפשר לעשות, לא חיכה שאחרים יעשו אותה. הוא התחיל.
כשהתחיל לכתוב, בסביבות מלחמת יום כיפור, ספרות ההלכה המודרנית כמעט לא הייתה קיימת. כל הספרים שאנחנו מכירים היום, ספרי הקיצורים בכל נושא, יצאו ברובם אחרי שנת תש"מ. מי שרצה ללמוד הלכות סוכה, למשל, פתח את השולחן ערוך, המשנה ברורה או כף החיים, ולא היה דבר אחר. הוא היה מן הראשונים שכתבו ספרי קיצורים מסודרים, והספיק לכתוב בחייו כשלוש מאות ספרים.
הוא היה גם הרב הראשון שעסק בבדיקת תולעים בירקות עלים, בזמן שלא היה על כך שום ספר או דף הוראות. הוא היה משגיח בישיבות כבר בגיל עשרים ושמונה, עסק בעיקר בישיבות של חוזרים בתשובה, ושימש רבו של הנח"ל החרדי, כשלא היה מי שירצה להיכנס לתחום הזה.
אבל כל זה הקדמה. הנושא שלנו הוא תחום אחר שבו היה ראשון: שבע מצוות בני נח.
📗ספר לבני נח
בקצרה: הרב שוורץ היה מביא את החובה ללמד את בני נח מן הפסוקים שאומרים בכל בוקר.
הרב שוורץ לא הסתפק בעם ישראל. הוא למד שצריך לדאוג שגם העולם כולו יידע את האמונה ואת ייחודו של עם ישראל.
כששאלו אותו מאיפה הוא יודע זאת, הוא לא היה מצטט דווקא את הרמב"ם. הרב זוכר אותו אומר: התפללת היום שחרית? מה אמרת? "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו". ועוד: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו". מה אתה חושב, שרק אומרים את זה? כתוב "הודיעו" – צריך להודיע. כתוב "ספרו בגויים" – צריך לספר.
זו הייתה הראיה הפשוטה שלו, והיא חזקה מאוד. כל יהודי אומר את הפסוקים האלה בכל בוקר, ומבקש בעצמו שיספרו בגויים את כבוד ה'. השאלה היא רק אם מסתפקים באמירה, או גם עושים.
והרב שוורץ, כדרכו, לא נשאר בתיאוריה.
בקצרה: הספר שאיש לא רצה להוציא התגלגל לידי נכרים בעולם ותורגם לשפות רבות.
בשנת תשמ"ג כתב הרב שוורץ ספר בשם "אור לעמים", על החשיבות והחובה ללמד את הגויים את שבע המצוות שהם מחויבים בהן. בספר כתב גם את כל דיני המצוות: איך מקיימים אותן, מה כלול בכל אחת ומה אינו כלול.
הספר שכב זמן רב. מי יקרא אותו? מי יתעניין? עד שיום אחד החליט: אני עושה את שלי. הוא הוציא את הספר לאור, והספר התחיל להתגלגל לידי נכרים, שהתלהבו מן הדבר.
הם באו אליו וביקשו ללמוד את הדינים. הספר תורגם לאנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית ועוד. והרב לא הסתפק בלימוד שבע המצוות. הוא חיפש דרך לחבר את בני נח לבורא עולם במשך כל היום ובמעגל השנה. לשם כך חיבר סידור תפילה לבני נח, וספר יסודי שמבאר את תפקיד אומות העולם בתוכנית האלוקית של העולם.
אחד הספרים הגיע לידיו של כומר אמריקאי, שעסק גם בארכאולוגיה, והתחיל להתקרב ליהדות. הוא הגיע לבית הרב ודפק על הדלת, וכך נוצר קשר שהמשיך שנים.
בקצרה: לבית הרב בשכונה חרדית התחילו להגיע אנשי דת נוצרים ללמוד את מצוות בני נח.
באותה תקופה זה היה מחזה מוזר מאוד. הרב שוורץ גר במאה שערים, ולביתו התחילו להגיע כמרים בגלימות שחורות. זה לא היה בדיוק מקובל בנוף של השכונה. היה מדהים לראות אותם מגיעים.
הגיעו נכרים מכל רחבי העולם, סטודנטים נוצרים מגרמניה ומארצות אחרות. הם שאלו שאלות, ולמדו, עד שראו את האמת. זו הייתה תקופה שבה הגיעו רבים, ולכן הספר תורגם לשפות רבות כל כך.
והדבר ממשיך עד היום. בשיעור הוצג שבאתר אמזון נמכרת עד היום חוברת על שבע מצוות בני נח בשפה הקוריאנית, שחיבר הרב יואל שוורץ. הרב סיפר שהוא עצמו השתמש בה: פעם הגיעו אליו אנשים מדרום קוריאה, והוא הלך לבית הרב שוורץ וקנה מן החוברות האלה כדי לחלק להם. כנראה יש לחוברת ביקוש רב בקוריאה, ולכן מוכרים אותה עד היום.
ספר אחד, שאיש לא רצה להוציא, הגיע עד קצה העולם.
בקצרה: פגישה בתחנת אוטובוס הביאה לתרגום הספר לערבית.
ועכשיו פרשה מעניינת מאוד. פעם ישב הרב שוורץ על ספסל בתחנה, ולידו ישב ערבי מבוגר. הערבי פנה אליו וביקש שיסביר לו משנה קשה. הרב שאל אותו: לשם מה אתה צריך לדעת משניות? האיש סיפר שלמד באוניברסיטה העברית עוד לפני מלחמת השחרור, והחליט לתרגם את ששת סדרי המשנה לערבית.
אמר לו הרב: יש לי בשבילך רעיון מוצלח יותר. יש לי ספר שמלמד מה הגויים חייבים לפי ה'. בוא, אשלם לך שתתרגם אותו, ויהיה לערבים.
הרב הוסיף פרט שאינו כתוב בספרים: אחרי שהתרגום נעשה, הרב שוורץ חשש. אולי הכניס המתרגם לספר דברים משלו, והרי הוא עצמו אינו קורא ערבית. למזלו, בישיבת "דבר ירושלים", ישיבה של חוזרים בתשובה, למד בוגר אוניברסיטה שלמד ערבית. הרב ביקש ממנו לעבור על התרגום, והתרגום עבר את הביקורת.
הספר יצא בערבית, וזכה להצלחה שאיש לא ציפה לה.
בקצרה: החוברת הגיעה לבתי ספר ערביים, והורים סיפרו שבזכותה בנם לא יצא לפגוע.
פועלים קנו את הספר, ויום אחד החליט תיכון ערבי לחלק אותו לתלמידיו. למה? בשיעור הוסבר שבחברה שם יש בעיה קשה של אלימות ופשיעה, ומחפשים דרכים להתמודד איתה. אמרו: ניקח ספר שבו כתוב במפורש שה' אוסר על האדם לרצוח, אולי זה יעזור.
והרב שוורץ היה מספר תמיד: יום אחד התקשרו אל מפיץ הספרים הורים ערבים ואמרו לו: אנחנו חייבים את החיים שלנו לחוברת הזאת. בנם רצה להגיע לעולם הבא, ולמד אצל מי שהסיתו אותו שהדרך לשם היא לצאת לפגוע ולמות. ואז הגיעה לידיו החוברת, והוא ראה שאפשר להגיע לבורא, ולקבל את כל ההבטחות, גם בלי זה: אם מקיימים את שבע המצוות, דברים פשוטים. למה למות, אם אפשר לחיות?
המפיץ סיפר זאת לרב. למחרת נסע הרב שוורץ, שהיה גם רב בצבא, אל גורמי הביטחון, ואמר: יש לי פתרון. במחיר של טיל יירוט אחד אפשר לממן קורסים ולימוד של שבע מצוות בני נח. לצערו, לא הסכימו לשמוע. והרב אמר בשיעור שחבל מאוד שלא עושים זאת.
✈️מטורקיה ועד איראן
בקצרה: החוברת בערבית הגיעה לאנשי דת מוסלמים בחוץ לארץ, והם הזמינו רבנים ללמד.
ועכשיו הסיפור שעליו דיברו בחדשות: איך הוזמן הרב לאיראן. כך זה התחיל. החוברת בערבית הגיעה לערבים רבים. אדם עשיר בטורקיה התלהב מאוד מן החוברת והזמין את הרב שוורץ לבוא לטורקיה.
הרב לא רצה לנסוע. הוא ידע אנגלית, אבל לא באופן שוטף, וחשש לנאום בה. ולכן, במקומו, נשלחה משלחת.
הדברים הגיעו גם לאיש דת מוסלמי באיטליה, ומשם לאיש דת מוסלמי בטורקיה, שהיה לו קשר טוב עם הרבנים. על חשבונו נערכו כבר כמה כנסים בטורקיה. משלחת הרבנים התקבלה שם בכבוד רב. הכניסו אותם לאוניברסיטה האסלאמית של טורקיה, ושם הם הסבירו לקהל המקומי את שבע מצוות בני נח.
ומה עם איראן? איש הדת הטורקי אמר שיש לו קשר עם ראשי השלטון הדתי באיראן, והציע לנסות לשכנע אותם להזמין את הרב שוורץ ללמד גם שם את שבע מצוות בני נח.
בקצרה: אשתו של הרב לא הסכימה בשום אופן, והדבר נשאר בגדר רעיון.
הרב עצמו, כך סופר, היה מוכן. אבל אשתו כמובן לא הסכימה בשום פנים ואופן. היא פחדה שזה יהיה כרטיס הלוך בלי חזור. מה פתאום לנסוע לאיראן?
גם לא ברור שהעניין התקדם מעבר לרעיון של איש הדת הטורקי. בחדשות עשו מזה עניין עצום: רב ישראלי מוזמן ללמד באיראן. אבל לא ידוע אם הדבר המשיך הלאה.
ובכל זאת, אמר הרב, זה מעניין מאוד. החוברת הגיעה לאיטליה, הגיעה לטורקיה, והייתה התעניינות של ממש במקומות שאיש לא היה מעלה על דעתו.
ובארץ, עד היום, יש מי שממשיך את הפעילות הזאת: מוציאים כרטיסים ועלונים בערבית על שבע מצוות בני נח, והיה מי שניהל במשך זמן רב פרויקט שלם של לימוד שבע המצוות בקרב ערביי הארץ, והוזמן לדבר בבתי ספר ערביים שביקשו זאת.
👑ממלכת כהנים
בקצרה: הספורנו מפרש שעם ישראל הוא ממלכת כהנים כדי להורות לכל המין האנושי לקרוא בשם ה'.
הרב שוורץ היה כותב תמיד בהקדמת ספרו: עם ישראל נקרא "עם סגולה" ו"ממלכת כהנים". מה פירוש הדבר?
והוא היה מביא את פירוש הספורנו על הפסוק "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים": בזה תהיו לי סגולה, כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. כמו שנאמר "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ", וכמו שנאמר "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה".
כלומר, עם סגולה וממלכת כהנים אינם רק תואר של כבוד. הם תפקיד. כמו שהכהן בעם ישראל מלמד את העם, כך עם ישראל בעולם צריך להביא ולהורות לכל המין האנושי שכולם יקראו בשם ה'.
וזו ראיה נוספת לחובה שעליה דיבר הרב שוורץ: אם זה תפקידנו, אנחנו צריכים למלא אותו.
בקצרה: לאורך ההיסטוריה ה' הציב את היהודים דווקא במרכזי ההשפעה של העולם.
הרב שוורץ היה מלמד גם הסתכלות על ההיסטוריה: תראו שה' תמיד שם את היהודים במקום שהוא המשפיע ביותר בעולם.
בתקופת האבות היו היהודים במקומות שהיו אז המרכזים החשובים; במצרים, שהייתה המעצמה המפורסמת של זמנה. בחורבן בית ראשון גלו לאשור ולבבל, המעצמות השליטות. אחר כך פרס, כמו שרואים במגילת אסתר. אחר כך רומי. אחר כך ספרד. וכשהיהודים גלו מספרד, ספרד ירדה, ואירופה עלתה, והיהודים נמצאים באירופה. ובימינו יהודים רבים מאוד נמצאים באמריקה.
לעומת זאת, במזרח הרחוק כמעט לא היו יהודים לאורך ההיסטוריה, רק מעט מאוד.
למה? הסביר הרב שוורץ: ה' שם את היהודים במרכז ההשפעה העולמי, כדי שישפיעו על העמים שהם העיקר באותה תקופה, ועל ידי זה תגיע ההשפעה לכל העולם כולו.
בקצרה: יונה ברח מן השליחות להחזיר גויים בתשובה, וה' לימד אותו שגם הם חשובים לו.
ויש ראיה נוספת שהרב שוורץ היה מביא: ספר יונה, שקוראים במנחה של יום הכיפורים. יונה הנביא נשלח להחזיר בתשובה את אנשי נינוה, והוא לא רצה ללכת. הוא ברח לתרשיש.
למה? הוא חשש שאם הגויים יחזרו בתשובה, הדבר יגרום קטרוג על עם ישראל, שאינו חוזר בתשובה. והקדוש ברוך הוא אמר לו: לא. גם את הגויים צריך להחזיר בתשובה, לתת להם את מה שהם צריכים. אתה חושב שלא אכפת לי מהם? וזה סיפור הקיקיון שבסוף הספר.
כבר אז היה ויכוח: היו שטענו שאין צורך לעסוק בגויים. וה' מראה לנו שלא כך. ואנשי נינוה חזרו בתשובה באמת.
ולא זו בלבד, אלא שהם נעשו דוגמה לעם ישראל עצמו. המשנה במסכת תענית לומדת מהם את הלכות התשובה בתעניות: "אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה 'וַיַּרְא הָאֱלֹקִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם', אֶלָּא 'וַיַּרְא הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם'". מי שמחזיר את הגויים, משפיע לפעמים מאוד גם על עם ישראל.
🌱מעבר לשבע המצוות
בקצרה: שבע המצוות הן ברובן איסורים, ובני נח ביקשו לדעת מה הם עושים באופן חיובי.
הרב שוורץ הוציא ספרים רבים על מצוות בני נח, ושיטתו הייתה ששבע המצוות הן חובה גמורה, אבל בני נח יכולים להכניס לתוך עבודתם עוד דברים רבים.
מה קרה? אם שמים לב, שבע המצוות הן ברובן "לא": לא לעבוד עבודה זרה, לא לקלל, לא לרצוח, לא לגזול. ובאו אליו בני נח ושאלו: רבי, מה אנחנו כן עושים? אנחנו רוצים קהילה של בני נח. לא עובדים עבודה זרה, לא מקללים, לא רוצחים. ומה עוד?
אז הוא כתב ספר, ובו רעיונות רבים. קודם כל, מצוות האמונה. אדם שמאמין, מגיע מתוך כך לאהבת ה'.
ומה עם תפילה? גם בן נח יכול להתפלל. מאיפה יודעים? המדרש מספר שטענו כלפי נח: למה לא התפללת שלא יהיה מבול? רואים שגם מבן נח מצפים שיתפלל. וגם הודיה לה' שייכת לבן נח. והראיה: אברהם אבינו לימד את אורחיו, אחרי האוכל, לברך ולהודות לבורא.
בקצרה: גם לבן נח יש מקום לביטחון, לכבוד שמיים ולהתבוננות בבריאה.
עוד דברים שהרב שוורץ הדריך בהם את בני נח: ביטחון בה'. גם זה שייך להם. וכבוד שמיים: "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" – כל אדם יכול לעשות פעולות שהן כבוד שמיים.
גם קידוש השם וחילול השם שייכים לבן נח. הגמרא הסתפקה אם בן נח מצווה על קידוש השם, אבל ודאי שבמקום שהוא יכול, ראוי שיקדש את שם ה'. וגם חילול השם צריך בן נח להיזהר ממנו, שהרי נאמר "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד", ודרשו חז"ל שזה חילול השם.
ומצד האמונה, הרב למד שגם בני נח יכולים לעסוק ביחוד ה': להתבונן בנפלאות הבריאה, כמו שנאמר "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה", ולהתבונן בהיסטוריה, כמו שנאמר "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם". אפשר לומר פסוקים שמחזקים את האמונה.
והוא אף בחר להם חלקים מעיקרי האמונה, שראוי שגם בן נח יידע ויאמין בהם.
בקצרה: מעבר לחובה, יש דברים רבים שראוי לבן נח לנהוג בהם.
ויש מצוות שאינן חובה, אבל ראוי לבני נח לנהוג בהן. דם מן החי: הגמרא דנה בו, ויש דעות שבני נח קיבלו על עצמם איסור זה. שחיטה: אין להם איסור, אבל ראוי שישחטו בצורה שאינה מצערת את הבהמה.
הרב שוורץ דן אם ראוי לבן נח לאכול כשר, שהרי נאמר שמאכל אסור מטמטם את הלב. ולגבי תערובות של דבר שאסור לו, די לבן נח בביטול ברוב, ואין צורך ביותר מזה.
ודבר מעניין: הוא כתב שאין ראוי לבן נח להיות צמחוני. למה? כי לפעמים, כשאדם מרבה לרחם על בעלי החיים, זה בא במקום הרחמים על בני אדם.
וברכה על האוכל: הוא קבע להם נוסח, לפחות לסעודה העיקרית של היום. ועוד מידות שראוי לבן נח: רחמנות, ענווה, צניעות, אמת, וכיבוד הורים. כמו שרואים שחם נענש על שלא כיבד את אביו.
בקצרה: כל מצווה שהשכל האנושי מחייב, גם בן נח חייב בה.
וצדקה היא נושא חשוב מאוד. הקדוש ברוך הוא העניש את סדום, ועל מה? על שלא החזיקו יד עני ואביון. אבל איפה זה כתוב בשבע מצוות בני נח?
כבר הראשונים שואלים את השאלה הזאת. והתירוץ המקובל הוא שכל מצווה שהשכל הנורמלי של בן אדם מחייב, גם בן נח חייב בה. אלה מצוות אוניברסליות, ששום אדם אינו יכול לומר שלא ידע עליהן.
כך מתברר שעולמו של בן נח אינו רק רשימה של שבעה איסורים. יש לו עולם שלם של עבודת ה': אמונה, תפילה, הודיה, ביטחון, קידוש השם, התבוננות, מידות טובות וצדקה. וזה מה שהרב שוורץ ניסה לתת להם: לא רק "מה אסור", אלא "איך חיים".
ומכאן לדוגמה אחרונה, של תלמידו, שהמשיך את דרכו.
🙏עשר דקות לכל העולם
בקצרה: הרב שלום ארוש, תלמידו של הרב שוורץ, הוציא ספר אמונה לבני נח ותרגם אותו לשפות רבות.
נסיים בדוגמה יפה. הרב שלום ארוש היה בעצמו תלמידו של הרב יואל שוורץ, לפני שנים רבות, כשחזר בתשובה ולמד בישיבת "דבר ירושלים".
הרב ארוש כתב את הספר "בגן האמונה", שהצליח מאוד, והמון נכרים קראו בו. כשראה כמה גויים קוראים את הספר, החליט להוציא ספר מיוחד לבני נח, וקרא לו "בגן האמונה העולמי". הספר תורגם לשפות רבות מאוד.
בשיעור הוזכר שהרב ארוש הוזמן לבוא לאחת המדינות באפריקה, כדי לדבר עם הנכרים שם על אמונה ועל הדרך שבה צריך לנהוג. והושמע קטע קצר מן ההרצאה, שבו רואים כמה הקהל מתלהב.
כך ממשיך המעגל: רב אחד, שלא חיכה שאחרים יעשו, הוציא ספר שאיש לא רצה. התלמיד שלו המשיך באותה דרך. והספרים מגיעים לקצות העולם.
בקצרה: בכל יום אפשר להקדיש עשר דקות לתפילה שכל בני העולם יכירו בבורא.
ומה אמר הרב ארוש לאותם נכרים? הוא דיבר על התבודדות, שעה ביום של שיחה אישית עם הבורא, שבה אדם מתקן את עברו ומכין את עתידו. כי כל מה שלומדים הוא תיאוריה, ובשביל ליישם צריך התבודדות.
והוא הוסיף: מתוך השעה הזאת, הקדש לפחות עשר דקות כדי להתפלל שלכל בני העולם תהיה אמונה בבורא יתברך שמו. זו התרומה של כל אחד לבורא ולבריאה כולה. אין תרומה גדולה מזו שאפשר לתת לעולם כולו.
וזה מסכם את כל השיעור. ראינו את הנבואה "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה", את הפסוק שאומרים בכל בוקר "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ", את ממלכת הכהנים שתפקידה להורות לכל המין האנושי, ואת יונה שלמד שגם הגויים חשובים לה'. וראינו אנשים שעשו: ספר שהגיע לקוריאה, לגרמניה, לטורקיה, ואולי עד איראן.
ומה יכול כל אחד מאיתנו לעשות? לפחות להתפלל, בכל יום, שכל העולם כולו יכיר את ה'. ומי שיכול, גם להודיע ולספר.
לא נמצאו שאלות מתאימות. נסו מילה אחרת.
💛 מתוך השיעור
אדם שמאמין, מגיע מתוך כך לאהבת ה'.
אפשר לשמוע את הדברים מפי הרב בשיעור עצמו.