🔢 שלבי תהליך · stepper

🌳 תפארת הארץ

שיעור של הרב יהודה טאוב

עצי נוי, ניקיון וגינה יפה, מזוזה בבית שכור, סורגים בבניין משותף – ולמה בארץ ישראל יש מצווה לדאוג שיהיה נעים ויפה

19 שלבים5 חלקים15 דק' קריאה
▶ צפייה בשיעור המלא
0 מתוך 19 שלבים הושלמו

חלק א🌳 עצים שמביאים ברכהשלבים 1–3

  1. 1✓

    שלב 1 מתוך 19 · עצים שמביאים ברכה

    🌳גם עצי נוי

    🎯 עיקר השלבמי שיכול – יטע עץ מאכל; ומי שאינו יכול – יטע לפחות עץ, ולא ישאיר את הקרקע שוממה.

    בחלק הקודם של השיעור עסק הרב בעצי פרי. עכשיו עבר לשאלה נוספת: האם יש מצווה גם בעצים שאינם נותנים פרי, בעצי נוי ובצמחים שכל תפקידם הוא היופי? ומה העניין בזה?

    יש אנשים שמקפידים מאוד על גינה יפה. הרב סיפר על אדם מבוגר שהכיר, שהשקיע הרבה בגדר חיה ובעצי נוי, ובערב ראש השנה, כשכולם מסתפרים, היה דואג שגם הגינה "תסתפר" ותהיה מטופחת. לא היה משנה לו כמה זה עולה; העיקר שיהיה יפה ונקי.

    ומה ההלכה? מי שיש לו גינה, לכתחילה מצווה שיטע בה עץ מאכל, וזה הטוב ביותר. ומי שאינו יכול – מצווה שיטע לפחות עץ, ולא ישאיר את הקרקע שוממה.

    הרב סיפר שאחרי שיצא ספרו בנושא, כתב לו מישהו: עד היום ידעתי שעצים הם רק בעיות. כל הזמן פונים אליי אנשים ושואלים איך אפשר לעקור עץ כדי להרחיב את הבית. ופתאום אתה מראה שעץ אינו רק בעיה, אלא מביא ברכה, מביא מצוות, וזה עניין גדול.

  2. 2✓

    שלב 2 מתוך 19 · עצים שמביאים ברכה

    🏡שיהיה נעים לגור בארץ

    🎯 עיקר השלבחלק ממצוות ישוב הארץ הוא לדאוג שבני אדם ירצו לגור בה.

    ומה הטעם? חלק ממצוות ישוב הארץ הוא לדאוג שיהיה לבני אדם רצון לגור בארץ. ובני אדם אוהבים לגור במקום יפה ומטופח. אנשים מעדיפים לגור במקום שיש בו עצים ופרחים, כי הוא נעים ויפה יותר. לכן יש מצווה לדאוג לכך.

    כלל גדול נאמר כאן: כל דבר שמסייע לבני אדם לגור בארץ, ומשפר את רמת המגורים, וגורם לאנשים לבחור לגור בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ – הרי הוא בכלל מצוות ישוב הארץ. ולכן, לדוגמה, גם בניית מתקני משחקים לילדים היא חלק ממצוות ישוב הארץ. ככל שנדאג שיהיה נעים לגור בארץ, כך ירצו יותר אנשים לבוא ולגור בה.

    ואין זה רק רעיון. גם בימינו באים לארץ יהודים רבים שעדיין אינם גרים בה, ובכל ביקור הם בודקים: האם כדאי לגור כאן או לא. הרב סיפר שפגש תיירים כאלה ושוחח איתם, וראה שאצל כולם, ובעיקר אצל הצעירים, זו שאלה גדולה: איפה נגור אחרי החתונה, בארץ או בחוץ לארץ? יש משפחות שחצי מהן כאן וחצי בצרפת. כל אחד מחליט, וכל פרט שהוא רואה כאן משפיע על ההחלטה.

  3. 3✓

    שלב 3 מתוך 19 · עצים שמביאים ברכה

    🎯לכוון לשם מצווה

    🎯 עיקר השלבדברים שאדם עושה מטבעו, כמו שיפוץ וייפוי, צריך לזכור לכוון בהם למצוות ישוב הארץ.

    הרב הדגיש: ההחלטה אם לגור בארץ ישראל אינה כמו ההחלטה באיזו שכונה לגור. היא חשובה הרבה יותר. ולכן גם מי שמשפץ את ביתו, מטפח את הגינה, או משקיע ביופי הסביבה, יכול לומר: אני עושה זאת לשם מצוות ישוב ארץ ישראל, כדי שיבואו יהודים וישבו בארץ הקדושה. יהי רצון שנזכה במהרה שכל היהודים יבואו באהבה ובשמחה לארץ הקדושה.

    אבל יש כאן נקודה חשובה. את הדברים האלה אדם עושה גם מחמת טבעו. הוא אוהב שיהיה יפה ונעים, וממילא אין שום דבר במעשה עצמו שמוכיח שהוא מכוון לשם מצווה. לכן חשוב מאוד לזכור ולכוון.

    אותו מעשה בדיוק – לשתול שיח, לצבוע גדר, לנקות את החצר – יכול להיות סתם עניין של נוחות, ויכול להיות מצווה. ההבדל הוא במחשבה שמלווה אותו. מי שמכוון, הופך עבודה יומיומית לקיום מצוות ישוב הארץ.

חלק ב🚪 המזוזה שמיישבת את הארץשלבים 4–7

  1. 4✓

    שלב 4 מתוך 19 · המזוזה שמיישבת את הארץ

    🚪מזוזה מיד

    🎯 עיקר השלבהשוכר בית בחוץ לארץ פטור ממזוזה שלושים יום, ובארץ ישראל חייב מיד – משום ישוב ארץ ישראל.

    אחד המקורות לכך שיש עניין לדאוג שהדירות בארץ יהיו נעימות לגור בהן הוא גמרא מעניינת במסכת מנחות. אומרת הגמרא: השוכר בית בחוץ לארץ – כל שלושים יום פטור מן המזוזה, מכאן ואילך חייב. אבל השוכר בית בארץ ישראל – עושה מזוזה לאלתר, משום ישוב ארץ ישראל.

    הרב הביא חידה לחנוכה שקשורה לזה: איך ייתכן שאדם מדליק נרות חנוכה באותו בית ובאותו פתח, בחלק מהימים בצד ימין ובחלק מהימים בצד שמאל? התשובה: אדם ששכר בית בחוץ לארץ. בשלושים הימים הראשונים אין עדיין מזוזה, ולכן מדליק בצד ימין. כשעברו שלושים יום וקבע מזוזה בימין, הוא מדליק בצד שמאל, כדי שיהיה מסובב במצוות.

    וצריך לדעת שהדין נאמר דווקא בשוכר בית. אורח, כמו מי שמתאכסן בבית מלון, פטור גם בארץ ישראל. והשאלה מתי אדם נחשב שוכר ומתי אורח – למשל במי ששוכר דירה לכמה ימים – היא שאלה מסובכת, שדנו בה הפוסקים, וכל אחד צריך לשאול למעשה.

  2. 5✓

    שלב 5 מתוך 19 · המזוזה שמיישבת את הארץ

    🔑למה דווקא משום ישוב הארץ?

    🎯 עיקר השלבמי שקבע מזוזות לא יעזוב מהר, ואם יעזוב – הבא אחריו ימצא דירה מוכנה.

    לכאורה לא ברור: מה הקשר בין ישוב ארץ ישראל לחיוב המזוזה? אדם ששכר דירה, למה דחוף כל כך לקבוע מזוזה כבר ביום הראשון? ומסביר רש"י: מאחר שקבע את המזוזה, שוב לא יטלנה משם. ואפילו אם יצא מן הבית, לא יוציא את המזוזות, כי יש דין שאסור ליטול את המזוזה כשיוצאים מן הבית. ונמצאת ארץ ישראל מיושבת.

    הרב פירט את החשבון: מזוזה כשרה בכתב אשכנזי עולה כמאתיים עד שלוש מאות שקלים. בדירה עם חמישה פתחים, זה סכום של כאלף וחמש מאות שקלים. אדם שהשקיע כך, חושב פעמיים לפני שהוא עוזב את הדירה.

    ויש עוד צד: אם בכל זאת יעזוב, הבא אחריו ירצה מאוד לבוא לדירה, כי מוכנות בה מזוזות טובות. זה עוד דבר שהופך את הדירה לנוחה ומושכת. כך או כך, "נמצאת ארץ ישראל מיושבת".

    ואנשים שצריכים לעבור הרבה ממקום למקום, יש להם עצות: כשהם נכנסים לבית שיש בו מזוזות, הם מורידים אותן, שומרים אותן בצד, וקובעים את שלהם. וכשהם יוצאים, מחזירים את הקודמות. אבל העיקר הוא שכשאדם עוזב בית, המזוזות נשארות בו.

  3. 6✓

    שלב 6 מתוך 19 · המזוזה שמיישבת את הארץ

    🤝הסדר בין שוכר למשכיר

    מי אחראי לקבוע את המזוזות בדירה שכורה? על פי ההלכה, החובה היא על השוכר. אבל במציאות יש לכך השלכות מעשיות.

    הרב סיפר שהוא עצמו משכיר דירה, ושוכר אחד אמר לו: אתה יודע, אחר כך אינני יכול לקחת את המזוזות איתי. זה סכום גדול, ולא קל להפסיד אותו. בוא נעשה בינינו הסדר ישר: אקנה מזוזות טובות, אתה תשלם עליהן, והן יהיו שייכות לך ויישארו בדירה.

    והרב הסכים מיד: בוודאי, תקנה מזוזות טובות, ואני אשלם לך. כך גם השוכר יוצא ידי חובתו בהידור, וגם הדירה נשארת עם מזוזות כשרות לשוכרים הבאים. הרב ציין שדווקא בגלל ששוכרים רבים מקפידים על מזוזות מהודרות, הסדר כזה הוא טוב לכולם.

    ומכאן רואים שוב את העיקרון: יש עניין לדאוג שהדירות בארץ יהיו טובות, נאות ונעימות לגור בהן. אפילו בדבר כמו מזוזה, ההלכה מתחשבת בכך שהבית יהיה מוכן ומושך למי שיבוא לגור בו.

  4. 7✓

    שלב 7 מתוך 19 · המזוזה שמיישבת את הארץ

    📖פירושו של הרב קוק

    🎯 עיקר השלבמי שגר בארץ ישראל מקיים בכל רגע מצוות ישוב הארץ, ולכן נחשב "יושב" גם לעניין מזוזה.

    ויש פירוש אחר, יפה מאוד, של הרב קוק. הוא קרא את הגמרא, וכתב שלולא דברי רש"י היה מפרש אחרת.

    למה בחוץ לארץ חייבים במזוזה רק אחרי שלושים יום? כי בשלושים הימים הראשונים עדיין אין יודעים אם האדם הזה תושב כאן. אולי מחר יקום וילך. רק אחרי שלושים יום הוא נחשב תושב קבוע, שקבע את מקומו.

    אבל בארץ ישראל, אומר הרב קוק, האדם מקיים בכל רגע שהוא יושב בה מצוות עשה מן התורה של ישוב הארץ. ומאחר שלגבי מצוות ישוב ארץ ישראל הוא נחשב "יושב" כבר מן הרגע הראשון, הוא נחשב "יושב" גם לגבי מזוזה. ולכן חייב מיד.

    הרב העיר שרק מי שאוהב את ארץ ישראל כמו הרב קוק יכול היה להגיע לפירוש כזה. כל רגע של מגורים בארץ הוא מצווה, ולכן מי שבא לגור בה, כבר ביום הראשון הוא "יושב" גמור.

חלק ג🏙️ נוי העירשלבים 8–12

  1. 8✓

    שלב 8 מתוך 19 · נוי העיר

    🌺"תחת הנעצוץ יעלה ברוש"

    🎯 עיקר השלבשבחה של ארץ ישראל בגאולה הוא שיהיו בה עצים יפים.

    ראינו אפוא שיש מצווה לדאוג שארץ ישראל תהיה מיושבת ויפה. ולכן עדיף לטעת עצי ריח או עצים שיופיים מביא נחת רוח. זהו שבחה של ארץ ישראל: שרואים אותה בישובה, ומברכים את ה' על הארץ הטובה שנתן לבניו.

    ובנבואות הגאולה כתוב במפורש: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף. תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ, וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס". הנביא משבח את ארץ ישראל בגאולה בכך שיצמחו בה עצים יפים במקום הקוצים.

    הרב הזכיר שיש סדר של דרגות בנטיעת עצים: עץ משבעת המינים, עץ מאכל, עץ ריח ונוי, ועץ סרק. זה נושא בפני עצמו. אבל הכלל ברור: גם עץ שאינו נותן פרי, אם הוא מייפה את הארץ, יש בו מעלה.

    ומכאן עבר הרב לשאלה רחבה יותר: האם יש מצווה לדאוג לניקיון ארץ ישראל וליופייה, באופן כללי?

  2. 9✓

    שלב 9 מתוך 19 · נוי העיר

    🏙️"מרחיקין את האילן מן העיר"

    🎯 עיקר השלבחז"ל תיקנו תקנות מיוחדות כדי לשמור על יופייה של העיר בארץ ישראל.

    מצווה לטעת בגינה שיחים יפים, פרחים וורדים, ולגזום אותם בצורה נאה. וכן לדאוג לניקיון וליופי הגינה, כי מצווה לדאוג ליופייה של ארץ ישראל. ומאיפה יודעים זאת?

    המשנה במסכת בבא בתרא אומרת: "מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה". אדם שרצה לטעת עצים, היה צריך להרחיק אותם מן היישוב. ומה הטעם? הגמרא מבארת: משום נוי העיר. יופייה של העיר הוא שיהיה לפניה מרחב פתוח.

    כאן צריך להיכנס לחשיבה של אותם ימים. היום הפוך: אנחנו רואים יופי בצמחייה בתוך העיר. אבל אז היה יופי במרחב פתוח, במרחב ראייה. גם היום יש אנשים שאוהבים לראות מרחב עצום ריק, נוף פתוח עד האופק, או עד הים. זה סוג של יופי. ולכן תיקנו שלא לטעת עצים צמוד לעיר, כדי לשמור על נוייה.

    רש"י שם מבאר שזו תקנה מיוחדת שתיקנו חכמים בארץ ישראל, כדי לשמור על תפארת ארץ ישראל. כלומר, חז"ל דאגו ליופי החיצוני של הערים וההרים בארץ ישראל.

  3. 10✓

    שלב 10 מתוך 19 · נוי העיר

    🧭רק בארץ ישראל

    והרמב"ן בחידושיו כותב שדברי רש"י מוכרחים. הגמרא אמרה שהטעם הוא "נוי העיר", ונוי כזה שייך רק בארץ ישראל. בחוץ לארץ, כתב, אין מן הדין שיתקנו בה כלום, ואדרבה – הלוואי שתתנוול בפני יושביה. כלומר, אין שום עניין לייפות את הגלות.

    הרב הביא דבר מעניין שהולך באותו כיוון. במשנה במסכת ברכות מבואר שהבונה בית חדש מברך "שהחיינו". ובכל זאת, הספרדים לא נהגו לברך. כך מובא בראשונים, ואחר כך בבן איש חי. וכל אחד שואל: איך ייתכן? משנה מפורשת, בלי מחלוקת, שהרמב"ם והפוסקים מעתיקים – ולא נהגו?

    אחד מרבני דורנו אמר תשובה מעניינת. המשנה נכתבה בארץ ישראל, ושם, כשאדם בונה בית, זו שמחה גדולה, וודאי שמברך "שהחיינו". אבל בחוץ לארץ, בניית בית היא דבר עצוב. היא מראה שאתה קובע את מקומך בגלות. וכך רואים אצל הנביא ירמיהו: הגולים לא רצו לבנות בתים בבבל, כי הרגישו שזה אומר שישארו שם. והנביא אמר להם "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ", כי הגאולה לא תבוא מהר, אלא אחרי שבעים שנה. ולפי זה, אמר אותו רב, בארץ ישראל כולנו צריכים לברך "שהחיינו" על בית חדש.

  4. 11✓

    שלב 11 מתוך 19 · נוי העיר

    📜למה אין זה בשולחן ערוך?

    🎯 עיקר השלבהבית יוסף כתב שבזמן שהארץ בידי גויים לא תיקנו לייפותה; רק בימינו חזרה המצווה.

    ועוד מקור: במסכת ערכין נאמר שאין עושים מגרש שדה, כלומר אין הופכים את השטח הפתוח שסביב העיר לשדה חרוש. ומבאר רש"י: משום שמחריב את נוי העיר. וכך נפסק בטור: מרחיקים את האילן מן העיר משום נוי העיר, ואין דין זה נוהג בחוץ לארץ.

    אבל יש תמיהה: מדוע לא הביא מרן הבית יוסף את הדין הזה בשולחן ערוך? הרי השולחן ערוך מביא גם הלכות שנוהגות רק בארץ ישראל, כמו הלכות תרומות ומעשרות. למה דווקא את ההלכה הזאת השמיט?

    התשובה מופיעה בספרו "בדק הבית", והיא חידוש עצום. כתב הבית יוסף, שחי לפני כחמש מאות שנה בצפת: נראה לי שגם בארץ ישראל הדין אינו נוהג בזמן הזה, מפני שהיא בידי גויים בעוונותינו. ובזמן שגויים שולטים בארץ ישראל, לא תיקנו חכמים לייפות אותה.

    כלומר, הבית יוסף, שגר בצפת, אומר שבזמנו לא הייתה מצווה לדאוג שהעיר תהיה יפה, כי השלטון היה של גויים. ולפי זה יוצא שרק בימינו, כשזיכנו ה' שהארץ אינה עוד ביד גויים, חזרה המצווה לדאוג לתפארת ארץ ישראל.

  5. 12✓

    שלב 12 מתוך 19 · נוי העיר

    🏢הסורגים של שמעון

    🎯 עיקר השלבמותר לחייב שכן להתחשב ביופי הבניין, ובפרט בארץ ישראל.

    ועכשיו שאלה הלכתית מעשית, שנשאלה לפני אחד מגדולי הפוסקים בדורנו. בבניין מגורים, רוב השכנים התקינו סורגים מסוג אחיד, כדי שלא לכער את הבניין. אבל שכן אחד, נקרא לו שמעון, טוען שהסורגים האלה יקרים מדי, ורוצה להתקין סורגים פשוטים. השכנים טוענים שהסורגים הפשוטים יכערו את הבניין.

    ושמעון טוען: הרי פסוק מפורש במשלי, "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי". ובהפרש הכסף אני יכול לעשות דברים מועילים יותר, כמו לתת צדקה. האם יש מקום לטענת השכנים, שרוצים שהבניין ייראה יפה?

    הרב הזכיר בהקשר זה שכונה אחת, שבמשך שנים הקפידו בה שאסור להתקין מזגן בחזית הבתים, כדי שהחזית תישאר יפה, רק אדניות וחלונות. מי שרצה מזגן, נאלץ להוציא אלפי שקלים נוספים כדי להעביר את הצנרת לאחורי הבניין. והיום, בבנייה חדשה, מסתירים את מנועי המזגנים מראש, וחלק מן הדברים האלה כבר נעשו לחלק מן התכנון.

    ומה השיב הפוסק? שמעון אינו צודק, ויש מקום לחייב אותו להוסיף כסף ולקנות סורגים שאינם מכערים את הבניין. וראייתו מן המשנה: מרחיקים את האילן מן העיר משום נוי העיר. הרי שיש מקום להתחשב בנוי, ובפרט בארץ ישראל.

חלק ד🏛️ ככל שהמקום קדוש – יפה יותרשלבים 13–14

  1. 13✓

    שלב 13 מתוך 19 · ככל שהמקום קדוש – יפה יותר

    🧹שלא ייצא שם רע על הארץ

    🎯 עיקר השלבחכמי ישראל תיקנו את מכשולי העיר מחבת הארץ, ובמקום של תלמידי חכמים יש להקפיד יותר על היופי.

    עוד הביא הפוסק ראיה מן הגמרא במסכת כתובות, שם מסופר על אמוראים שהיו מתקנים את המכשולים שבדרכי העיר. ופירש רש"י: מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליהם, ומחזרים שלא ייצא שם רע על הארץ. אם כן, יש מקום לחשוש שלא ייצא שם רע על בניינים בארץ ישראל שאינם יפים.

    ובפרט, הוסיף, במקומות שגרים בהם תלמידי חכמים. שלא יוציאו שם רע על תלמידי החכמים, שאינם דואגים ליופי הארץ. במקום שיש בו חכמה, צריך להקפיד עוד יותר על היופי.

    ומאיפה לומדים שככל שיש במקום יותר חכמה, כך צריך יותר יופי? מערי הלויים. בפרשת מסעי מצווה התורה לתת ללויים ערים, ולהן מגרש של אלפיים אמה מחוץ לעיר. ומה טעם המצווה? כתב ספר החינוך: הערים האלה, שעיני כל ישראל נשואות אליהן ולב כולם עליהן, שמהן יוצאים המורים "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל", ראוי שיהיו בתכלית היופי והחמדה.

    המקום שבו יושבים הלויים, מבחר העם בתורה, צריך להיות יפה יותר. ואין זו גאווה או מותרות. זה כבוד התורה.

  2. 14✓

    שלב 14 מתוך 19 · ככל שהמקום קדוש – יפה יותר

    🏛️ארבע דרגות של יופי

    🎯 עיקר השלבככל שמרובה השראת השכינה במקום, כך רבה החובה להקפיד על נוייו ויופיו.

    ומכאן עולה כלל: ככל שרבה השראת השכינה במקום, כך רבה רמת הנוי והיופי הנדרשת בו. ואפשר לראות זאת בדרגות.

    בשלב הראשון – ארץ ישראל כולה. בה יש הקפדה על נוי ותפארת, כמו שראינו בדין הרחקת האילן מן העיר. בשלב השני – ערי הלויים, שבהן ההקפדה על הנוי מרובה יותר, ויש להן מגרש מיוחד סביבן.

    בשלב השלישי – ירושלים, שעליה נאמר "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ". וחז"ל אמרו ששווקי ירושלים היו מתכבדים בכל יום. ירושלים צריכה להיות נקייה ויפה יותר מכל מקום אחר.

    ויותר מכל – נוייו ויופיו של בית מקדשנו ותפארתנו. נפסק ברמב"ם שמצווה מן המובחר לחזק את הבניין ולהגביהו כפי כוח הציבור, שנאמר "לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹקֵינוּ", ומפארים אותו ומייפים אותו כפי כוחם. ואם יכולים לטוח אותו בזהב – מצווה.

    רואים מכאן שככל שהמקום חשוב וקדוש יותר, כך ראוי שיהיה יפה יותר ומכובד יותר. ומי שגר בארץ ישראל, ובפרט בירושלים, צריך לזכור זאת בכל יום.

חלק ה🍎 פירות מתוקים ולימוד תורהשלבים 15–19

  1. 15✓

    שלב 15 מתוך 19 · פירות מתוקים ולימוד תורה

    🍎"וירא מנוחה כי טוב"

    🎯 עיקר השלביששכר ראה שחלקו בארץ טוב ופירותיו מתוקים, ולכן הטה שכמו לעמול בתורה.

    בסוף השיעור, אחרי שדיבר על המצווה לטעת עצים ולדאוג ליופי הארץ, סיים הרב בדבר אחד על פירות ארץ ישראל, מתוך הברכות שבירך יעקב אבינו את השבטים.

    כשמגיע יעקב ליששכר, הוא אומר: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל". זה פסוק פלא: לכאורה יש בו דבר והיפוכו. הוא ראה שהמנוחה טובה – ולכן הטה שכמו לסבול? הייתה מנוחה, היה לו טוב, ולכן הלך לעבוד קשה? איך זה הולך יחד?

    רש"י מבאר שהמנוחה היא נחלתו, שראה שקיבל נחלה טובה, ארץ טובה. ו"ויט שכמו לסבול" – לסבול עול תורה. הוא החליט ללמוד תורה כראוי.

    ותרגום יונתן מפרש יותר: הוא ראה שחלקו בארץ ישראל טוב, ואת הארץ שפירותיה מתוקים. ובגלל זה הטה כתפו לעמול בתורה. אבל עדיין הדברים תמוהים: מה הקשר בין פירות מתוקים בארץ ישראל לבין לימוד תורה?

  2. 16✓

    שלב 16 מתוך 19 · פירות מתוקים ולימוד תורה

    ✨קדושה שבפירות

    🎯 עיקר השלבעל ידי קדושת פירות הארץ זוכים ללימוד תורה, ועל ידי קדושת התורה זוכים לאכול את הפירות בקדושה.

    הביא הרב את מה שאמר האדמו"ר מערלוי, מצאצאי החתם סופר, בשם האדמו"ר מבעלז, שאמר בשם אביו: על ידי קדושת הפירות של ארץ ישראל זוכים ללימוד התורה, ועל ידי קדושת התורה זוכים לאכול את פירות הארץ בקדושה ובטהרה.

    כלומר, דע לך: כשאוכלים פירות של ארץ ישראל, ומברכים עליהם כראוי, יש בהם סגולה להכניס באדם קדושה. ואדם שקיבל קדושה, רוצה ללמוד תורה. ולכן, מכיוון שיששכר קיבל מקום טוב, ויש בו פירות מתוקים, הפירות המתוקים גרמו לו ללמוד תורה.

    וזה מתחבר לכל השיעור. גם בעצים: אם נוטעים עצים כמו שצריך, ומפרישים מן הפירות כראוי, ומברכים עליהם כמו שצריך – יש בפירות סגולה להכניס באדם קדושה. הדאגה לארץ, לעצים שבה ולפירותיה, אינה עניין חומרי בלבד. היא חלק מן הדרך אל התורה.

  3. 17✓

    שלב 17 מתוך 19 · פירות מתוקים ולימוד תורה

    🍏תפוחים קטנים ומסכנים

    🎯 עיקר השלבאסור לדבר בזלזול על פירות ארץ ישראל; בכל פרי שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות יש קדושה עצומה.

    והאדמו"ר מבעלז לא רק דרש זאת, אלא גם קיים. כשהגיע לארץ ישראל, ביקש שבכל יום יכינו לו פירות מארץ ישראל, ואכל מהם בכל יום, כי פירות ארץ ישראל מביאים לקדושה. באותה תקופה היה קשה מאוד להשיג פירות מן הארץ, לא כמו היום, ברוך ה', שיש שפע. ובכל פעם שהביאו לו פירות, שאל אם הם מארץ ישראל.

    פעם אחת הביאו לו תפוחים, ושאל: האם הם מארץ ישראל? אמר לו המשמש: בוודאי. שאל: מאיפה אתה יודע? ענה: תפוחים כאלה קטנים ומסכנים יש רק בארץ ישראל. נבהל האדמו"ר: איך אתה מדבר כך על תפוחים של ארץ ישראל? ציווה עליו לחזור בו ולומר שלוש פעמים: התפוחים של ארץ ישראל יפים, התפוחים של ארץ ישראל מתוקים, התפוחים של ארץ ישראל גדולים. בשום פנים ואופן, אמר, אסור לדבר כך על פירות ארץ ישראל.

    אחר כך שאלו אותו: מה העניין שהרבי מקפיד כל כך על פירות ארץ ישראל? והסביר: פירות ארץ ישראל שהפרישו מהם כראוי, יש בכל פרי ופרי מהם קדושה עצומה.

  4. 18✓

    שלב 18 מתוך 19 · פירות מתוקים ולימוד תורה

    🌱הגויאבות מתל אביב

    🎯 עיקר השלבהאדמו"ר מבעלז נטע עצי פרי כדי לקיים שמיטה, ושמח שמחה גדולה כשזכה לאכול מפירותיהם.

    ולא רק זה. בתחילה גר האדמו"ר מבעלז בתל אביב, ובגינה שלו שם ביקש שיטעו עצי פרי. למה? הוא רצה לקיים מצוות שמיטה. מי שאין לו עצים וקרקע, אינו מקיים שמיטה באמת. שמיטה פירושה שיש לך אדמה, ואתה נמנע מלעבוד בה. לכן דאג שתהיה לו חלקת אדמה, ונטע בה עצים, וברוך ה' צמחו העצים.

    בהמשך עבר לירושלים, ואת הבית בתל אביב השאיר, וגר בו אחד מחסידיו. פעם אחת רצה החסיד לשמח את הרבי. הוא קטף פירות מעץ הגויאבות שבגינת הרבי בתל אביב, והביא אותם לירושלים. כשקיבל אותם האדמו"ר ושמע שהם מהעץ שלו, שמח שמחה עצומה: העץ שלי, ברוך ה', הביא פירות! פירות של ארץ ישראל!

    כך נראית אהבת הארץ אצל צדיק: לא רק בדיבורים, אלא בנטיעה, בהמתנה, ובשמחה גדולה על כל פרי שהארץ נותנת. יזכנו ה' לאכול מפירות הארץ בקדושה ובטהרה.

  5. 19✓

    שלב 19 מתוך 19 · פירות מתוקים ולימוד תורה

    🌿גם אילני סרק יתנו פרי

    וסיים הרב בדבר שאמרה הגמרא: עתידים כל אילני סרק שבארץ ישראל שיתנו פירות. והרב מרדכי אליהו היה אומר על כך פירוש יפה.

    כתוב שתלמיד חכם דומה לעץ: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ". אדם שלומד תורה ומקיים מצוות הוא עץ נותן פרי. ומי שעדיין אינו שומע תורה ומצוות, דומה לעץ סרק, שאין לו פירות.

    אבל בארץ ישראל, אמר הרב מרדכי אליהו, בעזרת ה' גם אילני הסרק יתנו פירות. כולם, בעזרת ה', ישובו בתשובה ויתנו פרי. הקדושה של הארץ תעשה את שלה.

    וזה סיום מתאים לשיעור על עצים ועל יופי הארץ. מי שנוטע עץ, מטפח גינה ודואג שהארץ תהיה יפה ונעימה, אינו רק מייפה את הנוף. הוא מסייע לכך שעוד יהודים ירצו לבוא ולגור בה, ושכל עם ישראל יתן את פירותיו בארץ הקדושה.

🏁 סוף המדריך · משפט לסיום

💛 זהו שבחה של ארץ ישראל: שרואים אותה בישובה, ומברכים את ה' על הארץ הטובה שנתן לבניו.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה