💬 כרטיס ציטוט · quote-card

מוסר ומידות

🪙 מטבע של מילים

שיעור של הרב יהודה טאוב

מהו כבוד האישה על פי התורה – בלב ובמעשים, מה ההבדל בינו לבין הכבוד שברחוב, למה "יותר מגופו", ואיך הוא נעשה סגולה לעשירות

▶ לצפייה בשיעור

💛 הציטוט הנבחר – אהבת ה'

כשה' שורה ביניהם, יש ביניהם אהבה.
הרב יהודה טאובמטבע של מילים
א

📘 ספר תיאוריה לבית

5 ציטוטים
השיעור עוסק בדבר שהגמרא אומרת שהוא סגולה לעשירות – כבוד האישה – ומנסה להגדיר מה הוא בדיוק.
הרב יהודה טאובסגולה שהגמרא מבטיחה

ציטוט 1 מתוך 19

🔑 סגולה שהגמרא מבטיחה

היום נדבר בעזרת ה' על דבר שהגמרא אומרת שמי שעושה אותו, זו סגולה שיהיה עשיר. יש עוד דברים כאלה, אבל זה דבר שהגמרא אומרת במפורש. הנושא הוא כבוד האישה.

אבל לפני שמגיעים לסגולה, צריך להגדיר בדיוק: מה זה כבוד האישה? מה זה אומר עליי? האם אני צריך להפוך למשרת בבית? האם זה עניין של פתיחת דלתות ונימוסים? או שזה משהו אחר לגמרי? בלי הגדרה ברורה, קשה מאוד לקיים.

נתחיל מן המקור. בגמרא במסכת יבמות (סב, ב) כתוב: "תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ".

זו גמרא מעניינת מאוד. האם זו הלכה? האם זו הדרכה טובה, עצה טובה? הרמב"ם מביא אותה להלכה, אבל הוא משנה בה דבר אחד חשוב. ודרך השינוי הזה מתחילים להבין מה פירוש כבוד.

הרב אברהם גניחובסקי חלם על "תיאוריה" לפני החתונה, וסידר שבעה כללים מן הרמב"ם.
הרב יהודה טאובשבעת העמודים

ציטוט 2 מתוך 19

🏛️ שבעת העמודים

הרמב"ם כותב: "וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְאוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ". שימו לב: בגמרא כתוב קודם "אוהב" ואחר כך "מכבד", והרמב"ם הופך – קודם "מכבד" ואחר כך "אוהב". למה?

לפני התשובה, הרב הזכיר ספר שנכתב על דברי הרב אברהם גניחובסקי זצ"ל, אחרי פטירתו, ונקרא "עמודי השבעה". הוא אהב מאוד להדריך כל אדם לפני חתונתו איך להתנהג אחרי הנישואים. והוא אמר: כמו שלפני שעולים על רכב צריך ללמוד תיאוריה ולעבור מבחן, אחרת יהיו תאונות – כך אולי יום אחד, לפני שאדם מתחתן, יבדקו אם הוא יודע איך מתנהגים בבית.

ושבעה כללים מצא ברמב"ם: אחד, מכבד את אשתו יותר מגופו. שתיים, אוהבה כגופו. שלוש, אם יש לו ממון – מרבה בטובתה כפי הממון. ארבע, לא יטיל עליה אימה יתרה. חמש, יהיה דיבורו עמה בנחת. שש, לא יהיה עצב. שבע, לא יהיה רגזן. אלה שבעת העמודים, ועל שמם נקרא הספר, שמבאר כלל אחר כלל איך מתנהגים בפועל.

בשיעור הזה לא נלמד את כל השבעה. נתמקד בכלל אחד בלבד: "מכבד את אשתו". אבל נבין אותו לעומק – מאיפה מתחילים, ומה הוא דורש.

הגמרא מתארת את האדם השלם, והרמב"ם מלמד את הדרך: קודם כבוד, ואחריו האהבה.
הרב יהודה טאובקודם הבסיס

ציטוט 3 מתוך 19

🧱 קודם הבסיס

התשובה לשאלה למה הרמב"ם הפך את הסדר מובאת בספר "בניין הבית". כשאתה דן על אדם ושואל אם הוא אדם נפלא, אומרים לך: האדם הזה נפלא, הוא גם אוהב את אשתו וגם מכבד אותה. זה תיאור של אדם שלם, שכבר הגיע. כך דיברה הגמרא.

אבל כשנותנים הדרכה, כמו בשיעורי נהיגה, לא מתחילים במשאית. מתחילים ברכב פרטי, בבסיס, ורק אחר כך עולים שלב. הרמב"ם הוא ספר הלכות, והוא מלמד את הדרך. ובדרך – קודם כל האדם צריך לכבד. אחרי שזכה לכבד, הוא יכול לאהוב.

למה? כי אהבה בלי כבוד היא בית בלי יסודות. אם אין כבוד, על מה תעמוד האהבה? כשאדם מכבד, האהבה יכולה לצמוח מתוך הכבוד ולהישען עליו. כך הרמב"ם מסדר את הדברים: כבוד הוא הקרקע, ואהבה היא הבניין.

ומכאן גם עצה מעשית: מי שמרגיש שהאהבה בביתו נחלשה, אל יחפש קודם רגשות. שיתחיל בכבוד. הכבוד בידיו, והוא שיביא בסוף את האהבה.

הכבוד אינו תלוי בתגובה של השני, אבל בדרך כלל מי שמכבד מקבל כבוד כפליים.
הרב יהודה טאובכמים הפנים לפנים

ציטוט 4 מתוך 19

🪞 כמים הפנים לפנים

שאל אחד המשתתפים: ומה אם השני אינו מכבד? הרב השיב שבספר כתוב שהדבר אינו תלוי זה בזה. לאדם יש חיוב כלפי בורא העולם, והחיוב נשאר גם אם השני אינו מחזיר. אדם חוזר מהעבודה, הבית לא מסודר, האוכל לא מוכן, ואשתו אצל השכנה – והחיוב לכבד לא נעלם.

אבל דע לך, אומר הספר, שבדרך כלל יש כלל שאמר שלמה המלך: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". כמו שאתה מסתכל במים ורואה את פניך, כך הלב של השני משקף את הלב שלך. מי שמכבד, מקבל כבוד בחזרה.

ויש לזה סיפור מפורסם. אישה אחת באה אל מקובל גדול ואמרה: הרב, התפלל שחמותי תמות. היא גרה אצלנו, מוציאה אותי מדעתי, מקללת כל היום, ואני לא יכולה יותר. אמר לה הרב: בסדר. קחי את הכדורים האלה, ושימי אחד בכל יום באוכל שלה. אחרי שישים יום – זהו. אבל יש תנאי אחד: בשישים הימים האלה, עד שהיא נפרדת מן העולם, את צריכה לכבד אותה כמו מלכה. קיבלה על עצמה, ושמחה.

הגיעה הביתה וחשבה: עוד שישים יום היא הולכת מן העולם, לפחות אעשה לה משהו טוב. התחילה לכבד אותה כמו מלכה, הכינה לה מעדנים, עשתה כל מה שביקשה. כעבור חודש רצה אל הרב: הרב, יש לך כדור להציל את המצב? החמות נעשתה אחרת לגמרי! היא משבחת אותי כל היום, אומרת לבעלי איזו כלה טובה בחר. אמר לה הרב: תנוח דעתך. מראש ידעתי שאם תכבדי אותה, הכל יהיה בסדר. הכדורים לא היו אלא כדורי סוכר. רק רציתי להראות לך שאם תכבדי אותה, היא תכבד אותך פי שניים.

"אהבה" עולה שלוש עשרה; שתי אהבות יחד – עשרים ושש, כמניין שם ה'.
הרב יהודה טאובאהבה ועוד אהבה

ציטוט 5 מתוך 19

💞 אהבה ועוד אהבה

ויש לזה רמז יפה גם במספרים. המילה "אהבה" בגימטריה היא שלוש עשרה. אהבה שלי ואהבה שלך – שלוש עשרה ועוד שלוש עשרה – עשרים ושש. ועשרים ושש הוא מניין שם ה'.

כלומר: כשיש אהבה מצד אחד בלבד, זו עדיין לא השלמות. אבל כשהאהבה הדדית, כששני בני הזוג אוהבים זה את זה, שם ה' שורה ביניהם. זה מה שאמרו חז"ל: איש ואישה, זכו – שכינה ביניהם.

ומכאן מובן גם הקשר לכלל של "כמים הפנים לפנים". מי שמתחיל לכבד ולאהוב, מעורר את הצד השני להחזיר. ואז נוצרת אהבה כפולה, ושם ה' שורה בבית.

אבל צריך מישהו שיתחיל. הסיפור עם החמות מלמד שלפעמים מי שמתחיל אינו מאמין שזה יעבוד, ואפילו מתחיל מסיבה לא נכונה. ובכל זאת, הכבוד עצמו עושה את שלו, ומשנה את הצד השני ואת הבית כולו.

ב

👑 מהו כבוד

5 ציטוטים
חז"ל אומרים שהברכה בבית מצויה בזכות האישה, וכך גם "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר".
הרב יהודה טאובאין ברכה אלא בשביל אשתו

ציטוט 6 מתוך 19

🌾 אין ברכה אלא בשביל אשתו

עוד אמרו חז"ל במסכת בבא מציעא (נט, א): "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ". פלא פלאים: כאן הגמרא כבר אינה מדברת רק על חובה. היא אומרת: כדאי לך. אין ברכה בבית אלא בזכות האישה.

ולמה דווקא האישה היא סגולה לברכה? כך אנחנו אומרים בכל שבת ב"אשת חיל": "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר". אם הבעל בוטח בה, מעריך אותה, מרגיש שהיא שווה מיליונים – מה יזכה? "ושלל לא יחסר" – יהיה עשיר.

ויש רמז שאמרו: "אשה" ראשי תיבות "אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב", מן הפסוק בתיאור הנהר היוצא מעדן. האישה היא המקום שבו נמצא הזהב של הבית.

וגם בכתובה האדם מתחייב, כשהוא מתחתן: "וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר" – אני אעבוד ואכבד. "אוקיר" פירושו לכבד. כבר בשעת החתונה, הכבוד הוא חלק מן ההתחייבות. רואים כמה גדול עניין הכבוד, שנכנס לשטר שעליו נבנה הבית כולו.

כבוד אמיתי אינו נימוס חיצוני; הוא מתחיל בלב, בהערכה פנימית.
הרב יהודה טאובלא פתיחת דלתות

ציטוט 7 מתוך 19

🚪 לא פתיחת דלתות

אז מה זה כבוד? מה אני אמור לעשות היום? פעם נכנס אדם עם אשתו לבניין גדול בתל אביב. היא פתחה את הדלת ונכנסה, והוא נכנס אחריה. אמר לו השומר בכניסה: איפה הכבוד לאישה? אתה צריך לפתוח לה את הדלת. אם כן, זו ההגדרה של כבוד – לפתוח דלת?

לא. דבר ראשון, כבוד הוא בלב, במחשבה. הכבוד הוא ההערכה שהבעל מעריך את אשתו. קודם כל לא במעשים, אלא בפנים. ועל מה הוא מכבד אותה? כאן צריך לשים לב, כי אם הכבוד תלוי רק במה שהיא עושה, אז ביום שלא תעשה – לא יישאר כבוד.

יש לנו מצווה לכבד את הבריות. למה? כי הם בריאה של בורא העולם, בניו של בורא העולם. "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד". כל אדם הוא בן של מלך, ולכן יש מצווה לכבד כל אדם ואדם. והאישה אינה גרועה משאר הבריות. זה היסוד הראשון של הכבוד, והוא קיים תמיד.

ובנוסף, הוא מכבד אותה בגלל המעלות שיש בה. אדם מתבונן איזה מעלות טובות יש לה, איזה מידות טובות. וכל אדם, אם רק תחפש, יש לו מעלה. "אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם". צריך לחפש את המעלה המיוחדת שלה, ולכבד אותה עליה.

הרחוב מכבד את האישה כשהיא נעשית כמו גבר; התורה מכבדת אותה בדיוק במה שהיא אישה.
הרב יהודה טאובכבוד של הרחוב וכבוד של התורה

ציטוט 8 מתוך 19

⚖️ כבוד של הרחוב וכבוד של התורה

כאן חשוב מאוד לשים לב: יש הבדל גדול בין מה שנקרא ברחוב "כבוד האישה" לבין כבוד האישה ביהדות. מה פירוש "כבוד האישה" ברחוב? לעשות אותה טייסת, מפקדת, מנהלת – כמו גבר. ואם נתרגם את זה: להיות אישה זה ביזיון, להיות גבר זה כבוד. איך נכבד את האישה? נהפוך אותה לגבר.

לפי ההשקפה הזאת, להיות אמא, להיות מחנכת ילדים, להיות עקרת בית – זה שום דבר. אין לזה ערך. ויש מי שמנסים כבר מגיל הגן לטשטש את ההבדלים, להוציא מן הילדות את הבובות. וזה לא הולך. ברגע שמביאים בובה, הילדות רצות אליה. זה טבע מולד, ושום דבר לא עוזר.

הכבוד ביהדות הפוך לגמרי. כשההלכה אומרת לכבד את האישה, הפירוש הוא: אני מכבד אותך במה שאת אישה. אני רואה את המעלות שיש בך. להיות אמא – בעיניי זה דבר נפלא. בזכותך יהיה הדור הבא.

כלומר, הכבוד היהודי אינו מבקש מן האישה להיות מישהו אחר כדי לקבל ערך. הוא מגלה את הערך במה שהיא כבר. וזה כבוד עמוק הרבה יותר מכל תואר ומכל תפקיד.

ילד גדל בריא בגופו ובנפשו כשיש בבית אמא, אהבה וחום; לכבד את האישה פירושו להעריך את התפקיד הזה.
הרב יהודה טאובילדים צריכים אמא

ציטוט 9 מתוך 19

🏡 ילדים צריכים אמא

אם רוצים שהדור הבא יהיה בריא בנפשו ובגופו, צריך שתהיה אמא בבית. ילדים צריכים אהבה, חיבור, שמחה, מישהו שרואה מה שהם עושים. לכבד את האישה על פי היהדות פירושו להסביר לה כמה חשוב מה שהיא עושה: כמה חשוב שיהיה בית לילדים, שיחזרו ויראו בית נקי ומסודר, וירגישו נעים.

כך גדל אדם בריא בגופו ובנפשו. כך צומח אדם טוב, אדם שמח, אדם שאוהב להיטיב ויודע לאהוב את הזולת. ולהפך: יש אנשים שאתה מסתכל על פניהם ואין שם כלום. קרים כקרח. למה? כי בבית היה יבש. לא היה שלום בית, לא נתנו אהבה, והבית לא הצמיח אדם שלם. לא העיקר הוא מה שהאדם יודע – העיקר הוא הנפש שלו.

ולכן אמרו "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב". ועוד: באיש יש את האות י', ובאישה את האות ה'. ביחד – י"ה, שם ה'. הוצא אותן, ונשאר "אש" ו"אש". כשה' שורה ביניהם, יש ביניהם אהבה. כשהם מוציאים אותו, נשארת אש שאוכלת.

זה לב העניין: כבוד האישה אינו מחמאה כללית. הוא הכרה מפורשת וחוזרת בכך שמה שהיא עושה בבית הוא הדבר החשוב ביותר, ושבזכותה צומח הדור הבא.

הכרות שמבוססת על התרגשות אינה מבטיחה בית טוב; מה שבונה בית הוא שיקול דעת ואחריו כבוד מתמשך.
הרב יהודה טאובכשהרגש מסנוור

ציטוט 10 מתוך 19

🧠 כשהרגש מסנוור

בשיעור עלתה שאלה: בחברה החרדית בני הזוג אינם מכירים זמן רב לפני החתונה. הם נפגשים מעט, מתחתנים, ומתחברים רק אחר כך. האם אלה שמכירים זמן רב לפני כן זוכים ליותר שלום בית? אחד המשתתפים העריך שחצי חצי. הרב אמר שהמציאות מראה דווקא שאצלם יש הרבה פחות שלום בית.

למה? סיבה אחת: כל עוד אדם לא התחתן, הוא משחק תפקיד. רק אחרי החתונה רואים מי הוא באמת, ולכן בדיקה ארוכה אינה מועילה כפי שחושבים. וסיבה שנייה: הרב הביא שיש מחקרים שבדקו מה קורה במוח כשאדם נפגש עם מי שמעוררת בו רגשות חזקים. כשהרגשות סוערים, שיקול הדעת נחלש, והאדם עלול לעשות שטויות.

ולעומת זאת, כשהפגישה אינה מפעילה את הרגש יותר מדי – רואים, מדברים, בלי מגע – השכל ממשיך לעבוד. אפשר לשקול בנחת מה טוב ומה לא טוב. לכן הדרך של התורה אינה בניין על התרגשות, אלא בחירה בשיקול דעת, ואחריה עבודה של כבוד ואהבה שהולכת ומתעצמת.

וזה מתחבר בדיוק לסדר של הרמב"ם: קודם כבוד, אחר כך אהבה. אהבה שנולדת מכבוד, מהערכה של מעלות אמיתיות, היא אהבה שנשארת. ומי שמבין שהבית נבנה מן הכבוד, אינו תולה את הצלחתו ברגש של רגע.

ג

🤲 כבוד במעשים

4 ציטוטים
הכבוד שבלב חייב לצאת למעשים, והמעשים עצמם מחזקים את הכבוד שבלב.
הרב יהודה טאובאחרי הפעולות נמשכים הלבבות

ציטוט 11 מתוך 19

🤲 אחרי הפעולות נמשכים הלבבות

אחרי הכבוד שבלב, צריך לזכור שאנחנו בעולם המעשה. לא משאירים את הכבוד בלב בלבד. מתוך ההערכה שאדם מעריך את אשתו, הוא מתנהג בהתנהגויות חיצוניות שמראות את ההערכה הזאת. הכבוד שבלב מתבטא במעשים.

ולא רק זה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". אדם שעושה פעולות של כבוד, הפעולות משפיעות על הלב שלו. גם אם בהתחלה הלב לא מרגיש הרבה, המעשה מעורר אותו. כך גם בסיפור עם החמות: המעשים באו לפני הרגש, והרגש בא בעקבותיהם.

אז אילו פעולות? לא שהבעל ייעשה משרת. אבל יש דברים ברורים. מצאנו בתורה שכאשר אברהם אבינו הגיע למקום וחנה בו, נטה קודם את האוהל של שרה, ורק אחר כך את האוהל שלו. זה כבוד: כשצריך לעשות פעולה גם לך וגם לה, תעשה קודם לה, ואחר כך לך.

ועוד דוגמה: יש בבית חפץ אחד, ושניהם צריכים אותו. יתן לה קודם, ואחר כך ישתמש בעצמו. לכבד אותה פירושו שהיא תהיה ראשונה. זה הקדמה, לא שירות. ומי שמתרגל להקדים אותה בדברים הקטנים, מגלה שהלב שלו מתחיל לראות אותה אחרת.

מעשה שמביא הבן איש חי: מי שלקח לעצמו את הבד היפה הפך את הסדר, ובחלום ראה "יגל אש".
הרב יהודה טאובהבגד היפה

ציטוט 12 מתוך 19

👔 הבגד היפה

על כך יש מעשה שמובא בספר בן יהוידע. אדם קנה שני בדים, אחד לו ואחד לאשתו. את הבד היפה מסר לחייט שיתפור ממנו בגד בשבילו, ואת הבד הפחות יפה – בשביל אשתו. לקראת החג הביא את שני הבגדים הביתה. כשחזר מבית הכנסת ראה שאשתו עצובה. שאל מה קרה. אמרה: למה את הבד היפה לקחת לעצמך?

ענה לה: לא מספיק לך שקניתי לך בגד יפה לחג? והלך לישון. בלילה ראה בחלום את המילים "יגל אש", ולא הבין מה פירושן. בבוקר ניגש אל הרב וסיפר לו. שאל אותו הרב: מה היה אצלכם בבית אתמול? סיפר את הסיפור.

אמר לו הרב: "יגל אש" – אלה ראשי התיבות של "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" בסדר הפוך. ולמה התהפכו האותיות? כי אתה הפכת את היוצרות. לבשת את מה שהיה צריך להיות שלה. הבן איש חי אינו מספר על מי היה המעשה – אם היה זה הוא עצמו, או שהוא זה שפתר את החלום. הוא רק מביא אותו כמעשה שהיה.

המסקנה ברורה: אם יש שני חפצים, אחד יפה ואחד פחות – מצווה לתת לה את היפה. ואם יש חפץ אחד – לתת לה ראשונה. זה לא נימוס, אלא סדר נכון של הבית.

הגמרא: יאכל וישתה פחות ממה שיש לו, ויכבד את אשתו ובניו יותר ממה שיש לו – כי הם תלויים בו.
הרב יהודה טאוביותר ממה שיש לו

ציטוט 13 מתוך 19

🧥 יותר ממה שיש לו

עוד אומרת הגמרא: לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו. יש לך תקציב של אלף? תוציא שמונה מאות. ילבש ויתכסה במה שיש לו – בבגדים תוציא כמה שאתה צריך. אבל יכבד את אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. למרות שהתקציב שלך הוא כך וכך, בשבילם תוציא יותר.

למה? "שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ, וְהוּא תָּלוּי בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם". בזמן הגמרא הגבר היה המפרנס, והם היו תלויים בו – כשהיו צריכים משהו היו אומרים: אבא, תביא. ואתה תלוי במי שאמר והיה העולם. אם אתה תיתן להם יותר ממה שיש לך, גם בורא העולם ייתן לך יותר ממה שאתה צריך.

וכך כותב הרמב"ם בין שבעת הכללים: "מרבה בטובתה כפי הממון". אם יש לו אפשרות, ייתן לה גם דברים שהיא משתוקקת להם, לא רק את ההכרחי. וגם: "יהיה דיבורו עמה בנחת". וצריך לשבח אותה על מעשיה.

יש כאן חשבון של אמונה. בהוצאות על עצמו אדם צריך להיות זהיר וחסכן, ולשמור תמיד מעט פחות ממה שיש לו. אבל בהוצאות על אשתו ועל בניו, שזה כבודם, הוא אינו צריך לפחד. כי אינו נותן משלו בלבד: הוא נותן ממה שבורא העולם נותן לו, ומי שמרחיב לבני ביתו, מרחיבים לו מלמעלה.

שימו לב איך כל אלה מתחברים: הקדמה בחפצים, נדיבות בהוצאות, נחת בדיבור, שבח על המעשים. כולם ביטויים שונים של אותו דבר – הערכה פנימית שיוצאת החוצה.

כבוד אינו הפיכה למשרת, אבל עזרה כשהאישה עייפה היא חסד גדול – וגם רב העיר לא מתבייש בזה.
הרב יהודה טאובהרב שבא להוריד את הפח

ציטוט 14 מתוך 19

🗑️ הרב שבא להוריד את הפח

צריך להבהיר: הכבוד שהגמרא מדברת עליו אינו שהבעל ייעשה משרת – שעכשיו ישטוף כלים, יכין ארוחת ערב ויסדר את הבית. לא לזה הכוונה. ואין בזה בושה, חלילה. אם האישה עייפה, ודאי שזה חסד, ומצווה גדולה מאוד. אבל הכבוד שהגמרא דיברה עליו הוא פעולות שמראות שאתה מעריך אותה, כמו להקדים את צרכיה.

ויש מי שאומר: לא מכבודי להוריד את הזבל. על כך מסופר שפעם באו אל רב זוג שהתווכח. האישה אמרה שהבעל אינו מסכים להוריד את הפח, והבעל אמר: אני אדם מכובד, איך אוריד זבל? אמר להם הרב: אין בעיה, מחר יהיה הכל בסדר.

למחרת בשבע וחצי בבוקר נשמעו דפיקות בדלת. פתחו – והרב עומד בפתח. הרב, למה טרחת? אמר: שמעתי שיש לכם בעיה, מי יוריד את הפח. באתי אני להוריד לכם אותו. התביישו שניהם. רב העיר בא להוריד את הפח ואינו מתבייש – מה אנחנו נאמר? ובזה נגמרה המריבה.

לפעמים צריך חוכמה. הרב לא נתן הרצאה על כבוד ולא פסק מי צודק. הוא הראה במעשה שהכבוד האמיתי אינו נפגע ממעשה פשוט, ושמי שעושה למען הבית אינו מאבד דבר מכבודו.

ד

⚖️ כגופו ויותר מגופו

2 ציטוטים
הגמרא מבדילה: אהבה "כגופו", כבוד "יותר מגופו". יש לכך שני הסברים בראשונים.
הרב יהודה טאובלמה "כגופו" ולמה "יותר"

ציטוט 15 מתוך 19

❓ למה "כגופו" ולמה "יותר"

הגמרא אומרת דבר מעניין מאוד: "האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו". למה באהבה מספיק "כגופו", ובכבוד צריך "יותר מגופו"? מה ההבדל?

משתתפים הציעו תשובות שונות: אולי משום שהיא מחזיקה את הבית ואת הכל. אבל בראשונים נאמרו בזה שני תירוצים עיקריים. התירוץ הראשון, שהובא בשם אחד הראשונים: אי אפשר לאדם לאהוב את השני יותר ממה שהוא אוהב את עצמו. ולכן כתוב "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – כמוך, ולא יותר. זה המקסימום שאדם מסוגל לו.

ולא רק זה: כדי לאהוב את השני כמוך, צריך האדם קודם כל לאהוב את עצמו. לדעת כמה הוא אדם חשוב, כמה בורא העולם שמח בו, כמה הוא זוכה לעשות דברים טובים בעולם – ללמוד תורה, להתפלל, להיות בן של מלך מלכי המלכים. מי שאינו מכיר בערך של עצמו, אינו יכול לתת ערך לאחר.

מסופר על גוי אחד שאהב מאוד יהודים, וביקש לפני פטירתו שיקברו אותו בקבר ישראל. אמר: בחיי לא זכיתי, לפחות במותי. ניסו בכל דרך ולא מצאו פתרון. זו זכות של יהודים בלבד. מכאן אפשר לדעת מהי זכות להיות יהודי. ומי שמרגיש את הזכות הזאת, יכול להעביר את התחושה הזאת גם לאחר.

האישה רגישה לכבוד ולבושה יותר מן האיש, ולכן משלמים לה לא רק בכסף אלא במטבע של מילים טובות.
הרב יהודה טאובמטבע של מילים

ציטוט 16 מתוך 19

🪙 מטבע של מילים

התירוץ השני, שהובא בשיעור בשם רש"י: לגבי כבוד צריך לכבד את האישה יותר מגופו, משום שהאישה רגישה לביזיון ולבושה יותר מן הבעל. יש תחומים שבהם הכבוד הוא הדבר הדומיננטי אצלה. כך ברא בורא העולם את האישה – הכבוד הוא החלק החזק אצלה.

האישה יכולה לטרוח שעות לסדר את הבית. ואיך משלמים לה? לא בכסף, אלא במטבעות של מילים. יש מטבע של כסף, ויש מטבע של מילים. אתה בא ואומר לה מילה טובה: איזה בית יפה, כמה ניקית, כמה נעים להיות בבית כזה, אשריי שזכיתי לאישה שמארגנת כך את הבית, מתי הספקת? לא להאמין. ובמטבע הזה היא יכולה לחיות.

ואמרו חז"ל שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם, ואחד מהם הוא אישה נאה. אבל כדי שהבית יהיה נאה, צריך שהאישה תרגיש שמעריכים אותה. האיש פחות צריך כבוד, זה פחות החלק שהוא חי עליו. האישה אינה יכולה בלי זה. בלי זה היא מרגישה כמו מתה. כל כולה תלויה בכך שבעלה מעריך אותה.

ולכן ציוו חז"ל: אל תאמר "לי לא אכפת מכבוד, ולכן גם לא אכפת לי מכבוד אשתי". "מכבדה יותר מגופו" – כי אצלה הכבוד חשוב מאוד, הרגש אצלה חזק מאוד, והיא נפגעת מהר יותר. מה שאינו מזיז לך, עלול לפגוע בה עמוקות.

ה

💰 הסגולה לעשירות

3 ציטוטים
רבא אמר לבני מחוזא, שאהבו כסף: כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו – ומקורו באברהם אבינו.
הרב יהודה טאובהוקירו לנשייכו

ציטוט 17 מתוך 19

💰 הוקירו לנשייכו

ועכשיו לסגולה לעשירות, שכולם מחכים לה. אומרת הגמרא: אמר רבא לבני מחוזא. בני מחוזא היו אנשים שהכסף היה אצלם העיקר. הם העריכו אדם לפי כמה שהוא מרוויח. יש מקומות כאלה גם היום, שבהם המדד הראשון לאדם הוא כמה הוא מרוויח, ויש מקומות שבהם בכלל לא שואלים את זה, אלא איפה אתה גר, איפה אתה מתפלל, מה הילדים שלך עושים.

אמר להם רבא: אתם רוצים להיות עשירים? "הוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ" – כבדו את נשותיכם, ותהיו עשירים. ומאיפה זה? מאברהם אבינו. אברהם היה עני בהתחלה. הוא הגיע מחרן לארץ ישראל בלי הרבה כסף, היה רעב, ירד למצרים, ובקושי נשאר לו משהו. ופתאום נעשה עשיר עצום: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב".

פרעה נתן לו. אבל כתוב "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ", ולא כתוב מי הטיב ובמה. ולמה זכה אברהם? אומרת הגמרא: בגלל שכיבד את אשתו. והשאלה המתבקשת: איפה רואים שכיבד אותה? והרי יש כאן קושיה גדולה, שכל המפרשים שואלים.

אברהם אבינו, כשנפגש עם מלך סדום, אמר: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" – שונא מתנות, אינו רוצה כלום, אפילו ממה שמגיע לו בדין כיבוש מלחמה. ובמצרים הוא אומר לשרה: אמרי שאת אחותי, "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" – כדי שיתנו לי מתנות. איך זה מתיישב?

אברהם קיבל מתנות כדי לומר לשרה בכל יום שהשפע בזכותה, ולכן הטיב לו ה' "בעבורה".
הרב יהודה טאובבזכותך יש לנו הכל

ציטוט 18 מתוך 19

🍞 בזכותך יש לנו הכל

התשובה מבוססת על מעשה ברבי יעקב קמינצקי, שבכנס גדול בארצות הברית בחר להיכנס דרך הדלת הראשית, למרות שהכל ישירו לכבודו. כששאלו אותו למה, אמר: יש לי אישה שאינני יכול לעזור לה הרבה, כי אני עסוק כל היום. עכשיו היא בעזרת הנשים, ותראה כמה מכבדים את בעלה. כמה נחת יהיה לה. כדאי לסבול את כל הכבוד, העיקר שלה יהיה נחת.

על פי זה מובן ההבדל בין מלך סדום לבין פרעה. אברהם שונא מתנות, אבל במצרים ידע: אם אקח, יבוא שפע גדול. ובכל בוקר, מול השולחן המלא, אוכל לומר לשרה: את זוכרת שהיינו אוכלים בצל וחציל? תראי מה יש היום. מאיפה כל זה? בזכותך. אין כמו שרה בעולם.

"למען ייטב לי" – לא בשבילי. "בעבורך" – כדי שאוכל לכבד אותך. ואמר הקדוש ברוך הוא: בשביל זה אתה רוצה את הכסף, כדי לכבד אותה? אתן לך בשפע. "ולאברם היטיב ה' בעבורה" – בעבור שרצה לכבד אותה.

ומכאן אמר רבא לבני מחוזא: כבדו את נשותיכם, ועל ידי זה תזכו להיות עשירים. וזו סגולה מאז ועד היום. אדם שמכבד את אשתו – הקדוש ברוך הוא שולח לו שפע גדול.

מידה כנגד מידה – מי שמכבד מכובד; והאישה היא מקור הברכה, וכשמכבדים אותה האור שלה מאיר.
הרב יהודה טאובשתי סיבות לסגולה

ציטוט 19 מתוך 19

✨ שתי סיבות לסגולה

למה זה כך? למה כבוד האישה מביא עושר? יש בזה שתי סיבות. הסיבה הראשונה: מידה כנגד מידה. הוא מכבד אותה במחמאות, בשבחים, בהקדמה – ובורא העולם מכבד אותו. ומה הוא כבוד אצל רוב האנשים? אמרו חז"ל: "אין כבוד אלא כסף וזהב". לרוב בני האדם כבוד הוא כסף וזהב, ולכן הם זוכים לכסף וזהב. ולמי שהוא תלמיד חכם, יש כבוד אחר – כבוד התורה. כבוד כנגד כבוד.

הסיבה השנייה: האישה היא מקור הברכה. זה נושא עמוק בספרי הקבלה, שמבארים למה דווקא האישה היא הצינור שדרכו מגיעה הברכה. כשהבעל מכבד אותה, האור שלה מאיר, והאור הזה מביא הרבה ברכה. וזה מה שהגמרא אומרת: אין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו.

לסיכום, למדנו היום מעט מן הנושא הגדול הזה. למדנו מה פירוש "מכבדה" בגמרא, ומה נקרא כבוד. למדנו את ההבדל בין כבוד של יהדות לבין הכבוד שברחוב. למדנו שהכבוד מתחיל בלב ויוצא למעשים – הקדמה, נדיבות, דיבור בנחת, מטבע של מילים טובות. ולמדנו על הסגולה העצומה שיש כאשר אדם זוכה לכבד.

יהי רצון שנזכה כולנו לכבד את האישה כראוי, ויהיה שפע טוב בכל דבר, ונזכה לברכת הפסוק: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". ומי שיתחיל כבר היום, במילה טובה אחת, יראה בעיניו כמה הכבוד משנה את הבית כולו.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה