📿 שש זכירות
בין הזכירות שבסוף הסידור יש אחת שכמעט אין עושים ממנה עסק: זכירת מעשה מרים.
בסוף הסידור, אחרי התפילה, מופיעות הזכירות. אצל האשכנזים נהוג לומר שש זכירות, ואצל הספרדים עשר. את רובן כולנו מכירים היטב, ואנחנו מקיימים אותן בפועל.
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - אנחנו מקיימים בכל שבת כשאנו עושים קידוש. זכירת יציאת מצרים - אנחנו מקיימים בכל יום, כשאנו קוראים את פרשת ציצית ואומרים "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". זכירת מעשה עמלק - כל יהודי מגיע לבית הכנסת בשבת שלפני פורים, מוציאים ספר תורה וקוראים פרשת זכור.
אבל יש עוד זכירה אחת. הסיפור שלה מופיע בפרשת בהעלותך, והמצווה כתובה בפרשת כי תצא: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". זו מצוות עשה מן התורה.
בשיעור נשאלו המשתתפים אם מישהו נוהג לומר את הזכירות בכל יום, ואיש לא הצביע. הרב סיפר בפתח הדברים שבאותו שבוע ניסה לכתוב ערך חדש על נושא תורני, ומצא שקשה למצוא נושא שעוד לא נכתב עליו. והנה מצווה מן התורה שכמעט אין מדברים עליה.