מהו "חג האהבה"?
הכינוי "חג האהבה" מוכר, אבל צריך להבין מה באמת מקורו ומשמעותו.
השיעור נאמר לקראת ט"ו באב, והרב רצה "להכניס את השמחה והמחולות של ט"ו באב אל השולחן". הוא פתח בשאלה: היום מכנים את ט"ו באב "חג האהבה". האם זה סילוף? ואם לא, מה בדיוק הפירוש?
הגמרא מונה כמה טעמים לשמחת היום, והם רבים: ביום הזה פסקו מתי מדבר, הותרו השבטים לבוא זה בזה, ביטל הושע בן אלה את השומרים שהציב ירבעם בדרכים לירושלים, ניתנו הרוגי ביתר לקבורה, ועוד. אבל כל חג ביהדות אינו רק דיבורים. יש לו ביטוי מעשי. בסוכות בונים סוכה, בפסח אוכלים מצה, בשבועות נשארים ערים כל הלילה ואוכלים מאכלי חלב.
ומה הביטוי המעשי של ט"ו באב? המשנה מספרת: בנות ירושלים יצאו בכלי לבן שאולים, וחולות בכרמים, ומי שלא היה לו אישה היה הולך לשם. חיפשו שידוכים. וכך היה עוד קודם, בשילה: "הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה". הרב סיפר ששמע שגם היום נשים באות לשילה ורוקדות שם בט"ו באב.
אבל מה הקשר בין הטעמים לשידוכים? מה הקשר בין ביטול השומרים של ירבעם למחולות בכרמים? זו השאלה שהשיעור מנסה לענות עליה. והתשובה, כפי שנראה, מגלה שכל הטעמים יונקים משורש אחד: גילוי האהבה בין ה' לעם ישראל.