🕶️ זכוכית כהה · dark-glass

חג האהבה האמיתי

שיעור של הרב יהודה טאוב

ט"ו באב: שמחת הבציר, היום שבו גילה ה' את אהבתו לישראל, הקשר לשידוכים, ומזמור לתודה שישירו בחנוכת המקדש

4פרקים15כרטיסים6נושאים
▶ צפייה בשיעור
א
פרק 1 מתוך 4 · 2 כרטיסים

❓ חג בלי מצווה?

💞01

מהו "חג האהבה"?

הכינוי "חג האהבה" מוכר, אבל צריך להבין מה באמת מקורו ומשמעותו.

השיעור נאמר לקראת ט"ו באב, והרב רצה "להכניס את השמחה והמחולות של ט"ו באב אל השולחן". הוא פתח בשאלה: היום מכנים את ט"ו באב "חג האהבה". האם זה סילוף? ואם לא, מה בדיוק הפירוש?

הגמרא מונה כמה טעמים לשמחת היום, והם רבים: ביום הזה פסקו מתי מדבר, הותרו השבטים לבוא זה בזה, ביטל הושע בן אלה את השומרים שהציב ירבעם בדרכים לירושלים, ניתנו הרוגי ביתר לקבורה, ועוד. אבל כל חג ביהדות אינו רק דיבורים. יש לו ביטוי מעשי. בסוכות בונים סוכה, בפסח אוכלים מצה, בשבועות נשארים ערים כל הלילה ואוכלים מאכלי חלב.

ומה הביטוי המעשי של ט"ו באב? המשנה מספרת: בנות ירושלים יצאו בכלי לבן שאולים, וחולות בכרמים, ומי שלא היה לו אישה היה הולך לשם. חיפשו שידוכים. וכך היה עוד קודם, בשילה: "הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה". הרב סיפר ששמע שגם היום נשים באות לשילה ורוקדות שם בט"ו באב.

אבל מה הקשר בין הטעמים לשידוכים? מה הקשר בין ביטול השומרים של ירבעם למחולות בכרמים? זו השאלה שהשיעור מנסה לענות עליה. והתשובה, כפי שנראה, מגלה שכל הטעמים יונקים משורש אחד: גילוי האהבה בין ה' לעם ישראל.

🍇02

שמחת הכרם

ט"ו באב היה גם חג חקלאי – סוף הבציר – והענבים באשכול מסמלים חיבור ואחדות.

כל החגים בתורה הם גם חגים חקלאיים: פסח, שבועות וסוכות. גם ט"ו באב היה, כנראה, חג חקלאי. זה היה הזמן שבו גמרו לבצור את הענבים. התורה אומרת "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים", ובט"ו באב הבציר כבר הסתיים.

ולכן גם בני בנימין, כשנאמר להם לקחת להם נשים מבנות שילה, הלכו דווקא לכרמים. שם הייתה השמחה, שמחת הכרם שנגמר בצירו.

הרב הביא פירוש מעניין על הפסוק "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ". יש מפרשים "חיללו" מלשון פדיון, שהוציא את הפירות לחולין. אבל יש פירוש נוסף: כשהכרם נותן לראשונה ענבים טובים, האדם עושה שמחה גדולה, מביא חלילים, וכולם רוקדים במחול ומודים לה'. "ולא חיללו" – עוד לא עשה את שמחת החלילים. כך הייתה שמחה בכל שנה בט"ו באב, בעונת הבציר.

ויש כאן גם רמז: הפרי שמבטא יותר מכל את החיבור בין רבים הוא הענבים. באשכול אחד גדלים ענבים רבים, יחד, בהרמוניה. לכן הכרם מתאים כל כך ליום של שידוכים ושל אחדות. "גפן" היא משל לכנסת ישראל, שכולם בה יחד.

ב
פרק 2 מתוך 4 · 5 כרטיסים

💞 קירוב אחרי ריחוק

⛺03

השנה האחרונה במדבר

בשנה הארבעים נגמרה הגזירה, ולפי התוספות התפילה מכל הלב היא שביטלה אותה.

כדי להבין, צריך לחזור לשורש. בתשעה באב, בדור המדבר, עם ישראל לא רצה בארץ ישראל: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה". דיברו רעה על הארץ, ונגזר עליהם שכל הדור, מבן עשרים ועד בן שישים, ימות במדבר.

חז"ל מספרים שבכל תשעה באב חפרו קברים ושכבו בהם, ובבוקר מי שנשאר חי קם. כך במשך ארבעים שנה. ובשנה הארבעים חפרו, שכבו, וכולם קמו חיים. לא הבינו מה קרה. אמרו: אולי טעינו בתאריך. חיכו עוד יום ועוד יום, עד ט"ו באב, כשראו את הלבנה במילואה, והבינו שנגמרה הגזירה.

התוספות מסבירים שבאמת גם הם היו אמורים למות. מה קרה? בכל שנה, כל אחד חשב: אולי לא אני, יש עוד רבים. אבל בשנה האחרונה כל אחד ידע: זהו, השנה זה אני. ומתוך כך התפללו תפילה מכל הלב, והתפילה הזאת קרעה את הגזירה.

ואיך התיישב הדבר עם הגזירה? הרב הסביר שהכל תלוי ממתי מונים את ארבעים השנה: מחטא המרגלים, או מיציאת מצרים. כשהתפללו, הקדוש ברוך הוא "הקדים" את החשבון, ומנה מן היציאה, וכך ניצלו בני השנה האחרונה.

🙏04

תפילה שקורעת גזירה

כל עוד אדם חושב שהגזירה תפגע באחר, תפילתו חלשה; כשהוא מרגיש שהיא נוגעת לו, תפילתו פורצת.

כדאי להתעכב על דברי התוספות, כי יש בהם לימוד גדול. במשך שלושים ותשע שנים מתו בכל תשעה באב אלפים. ובכל שנה, כל אחד מבני הדור ידע שזה עלול להיות הוא. ובכל זאת, הגזירה לא בטלה.

מה היה שונה בשנה האחרונה? בכל שנה, החשבון היה: אולי לא אני. יש עוד הרבה אנשים, הסיכוי שלי אחד מתוך רבים. אבל בשנה הארבעים, כל מי שנשאר ידע בוודאות: השנה זה אני. אין עוד אחרים שיכולים "לקחת" את המקום.

ומתוך הוודאות הזאת יצאה תפילה אחרת. לא תפילה של שגרה, אלא תפילה מעומק הלב, כמו של אדם שעומד על סף מוות. והתפילה הזאת קרעה את הגזירה.

יש כאן שיעור לכל אדם: התפילה החזקה ביותר היא זו שבה האדם מרגיש שהדבר נוגע לו באמת, ולא רק "אולי". וגם מכאן מובן למה ט"ו באב הוא יום של שמחה גדולה כל כך: הוא היום שבו התגלה כוחה של תפילה כזאת.

✨05

ה' מתגלה באהבה

בט"ו באב חזר ה' לדבר עם משה בחיבה, וציווה לרשת את הארץ – זה גילוי האהבה.

אבל זו רק שמחה של אותו דור. מה זה נוגע לנו? קרה באותו יום דבר גדול יותר. בט"ו באב חזר הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה רבנו פנים אל פנים, בחיבה ובאהבה. ומה אמר לו? נגמר חטא המרגלים. הגיע הזמן לרשת את ארץ ישראל.

והם מתחילים לכבוש את עבר הירדן המזרחי, את ארץ סיחון ועוג, ממלכות האמורי, שהוא אחד משבעת העממים. זו ההתחלה של ירושת הארץ.

הרב הביא שאלה ששמע במאמר על ט"ו באב: למה לא מצאנו חג על הכניסה לארץ בימי יהושע? אחרי מאות שנים עם ישראל יורש את ארצו, ואין חג? והתשובה: אין יום אחד שבו אפשר לומר "נכנסנו". הכיבוש נמשך שנים, והושלם רק בימי דוד. אין יום כמו בדורנו, שבו בבת אחת הוכרע שאיננו עוד תחת שלטון זר.

אבל יש יום שבו אפשר לשמוח על האפשרות להיכנס לארץ: ט"ו באב, היום שבו נאמר "הגיע הזמן". ולכן ט"ו באב הוא, בעומקו, היום שבו גילה הקדוש ברוך הוא את אהבתו לעם ישראל.

💍06

אהבה למעלה ולמטה

אהבה בין איש לאישה מעוררת אהבה בין ה' לישראל, ולהפך – ולכן היום מסוגל לשידוכים.

ואיך כל זה קשור למחולות בכרמים? כאן יש יסוד, שהוא שיעור בפני עצמו. הגמרא אומרת שכל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות. מה הקשר בין שמחת חתן וכלה למתן תורה?

הקשר הוא שמתן תורה היה כביכול חתונה בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. האיש והאישה הם דמות של הקשר הזה, ולא רק כמשל. כשאיש אוהב את אשתו כראוי, בקדושה ובטהרה, הוא מעורר למעלה את אהבת הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. ולכן בשבע ברכות אומרים "שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה" – מה הקשר לגאולה? כי שמחת חתן וכלה למטה גורמת לשמחת הגאולה למעלה.

וגם להפך: כשהקדוש ברוך הוא מגלה את אהבתו לישראל, מתעוררת אהבה למטה. איש ואישה יכולים ביתר קלות למצוא זה את זה. ולכן בט"ו באב, היום שבו גילה ה' את אהבתו, יצאו לחפש שידוכים. זה היום שבו יש הרבה סיכויים למצוא את הזיווג המתאים.

🎁07

מתנה לאישה?

"חג האהבה" פירושו יום שבו ה' גילה את אהבתו, ולכן מסוגל גם לחיזוק האהבה בבית.

הרב סיפר שמישהו פנה אליו ושאל: אשתי רמזה שהיא מצפה למתנה בט"ו באב. האם זה חג שלנו, או מנהג זר?

הרב השיב: בוא אסביר לך מה פירוש "חג האהבה" האמיתי. ביום הזה הקדוש ברוך הוא גילה את אהבתו לעם ישראל: נגמרה גזירת המרגלים, ואמר "לכו ורשו את הארץ". ובעקבות זה, האהבה מתגלה גם למטה.

ולא רק למצוא שידוך. זה יום מסוגל שגם מי שכבר נשוי יחזק את הקשר. אם אתה יכול לעשות דברים שיועילו לקשר ביניכם, שיהיה בבית יותר אהבה ואחווה ושלום ורעות – זה יום טוב ומסוגל מאוד לכך. למה לא? מה שאתה יכול לעשות ביום הזה כדי להרבות אהבה, זה דבר טוב.

כך מקבל הכינוי המודרני משמעות עמוקה: לא חג רומנטי במובן החיצוני, אלא יום שבו האהבה האלוקית מתגלה, ומאירה גם את הקשרים שבין בני אדם.

ומי שרוצה לנצל את היום כראוי, יכול לשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות היום כדי להוסיף אהבה בביתי, כדי לשמח את בן הזוג, כדי לקרב את מי שהתרחק? כל מעשה כזה הוא המשך של מה שה' עשה באותו יום, כשגילה את אהבתו לישראל.

ג
פרק 3 מתוך 4 · 3 כרטיסים

🌅 מתשעה לתשועה

🌅08

מתשעה לתשועה

בין תשעה באב לט"ו באב שישה ימים, כמו ימי השבעה, ובט"ו קמים מן האבל.

הרב הביא רמז שראה: "תשעה" ו"תשועה" נבדלות באות אחת, ו', שערכה שש. בין תשעה באב לט"ו באב יש שישה ימים. כשמוסיפים את השישה, התשעה הופכת לתשועה.

ועוד: בתשעה באב יושבים כביכול שבעה על החורבן. מתי קמים מן השבעה? נספור: עשרה, אחד עשר, שנים עשר, שלושה עשר, ארבעה עשר, חמישה עשר. ביום השביעי, ט"ו באב, קמים. מקצת היום ככולו. נגמר האבל, והגיע הזמן לקום ולגלות את הגאולה.

חודש אב כולו בנוי כך: מתאבלים על חורבן המקדש בתשעה באב, ומתגעגעים לבניינו. ובאותו חודש יש גם יום של שמחה גדולה, שבו מודים על העתיד, על בניין בית המקדש השלישי.

וזה החידוש הבא של השיעור: ט"ו באב אינו רק זיכרון של מה שהיה. הוא קשור למה שיהיה.

כך גם בחיים: אחרי כל "תשעה באב" פרטי, אחרי תקופה של צער ואבל, יש זמן לקום. מי שיודע שהאבל נועד להסתיים, ושאחריו באה תשועה, יכול לעבור את הימים הקשים בלי להישבר, ולחכות ליום שבו יקום וישמח.

🏛️09

רבי צדוק: יום בניין המקדש

לפי רבי צדוק הכהן, "ביום שמחת לבו" שבמשנה רומז שבית המקדש השלישי ייבנה בט"ו באב.

המשנה בסוף מסכת תענית, אחרי שמתארת את מחולות ט"ו באב, מביאה את הפסוק "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ". "ביום חתונתו" – זה מתן תורה. "וביום שמחת לבו" – זה בניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו.

רבי צדוק הכהן מלובלין למד מכאן שבית המקדש השלישי קשור לט"ו באב. מאין ידע זאת? מן השורש: תשעה באב היה יום חטא המרגלים, ובו נחרבו שני הבתים. ובט"ו באב נגמר החטא. אם בתשעה באב נחרב המקדש, מתי ראוי שייבנה? בט"ו באב, יום התיקון.

הרב הוסיף הבחנה: אולי הכוונה שחנוכת בית המקדש תהיה בט"ו באב, ולא בהכרח תחילת בנייתו. ויש כאן שאלה גדולה, שהיא נושא לשיעור שלם: האם המקדש ייבנה בידי אדם או יירד מן השמיים? הרב סיפר שבתו הקטנה למדה בגן שבונים את המקדש במצוות, ושאלה איך ייגמר דווקא בט"ו באב.

הרב ציין שזה נושא רגיש ומעורר בציבור, ולא נכנס אליו. העיקר: יהיה איך שיהיה, יש קשר עמוק בין ט"ו באב לבניין הבית.

וזו הסיבה שהשמחה של היום אינה נוסטלגיה. היא ציפייה. כל שנה, כשמגיע ט"ו באב אחרי החושך של תשעה באב, אנחנו נזכרים שהחורבן אינו סוף הסיפור, ושהיום הזה מסוגל לבניין.

🔭10

להודות על העתיד

שאר ימי השמחה של מגילת תענית בטלו, אבל ט"ו באב נשאר – כי הוא גם הודיה על מה שעוד יבוא.

במגילת תענית היו ימים טובים רבים, על ניסים שקרו בזמנם. אחרי החורבן כמעט כולם בטלו, כי אין טעם לחגוג נס מקומי שעבר. אבל ט"ו באב נשאר, ועד היום אין אומרים בו תחנון. למה?

לפי מה שראינו, התשובה ברורה. ט"ו באב אינו רק זיכרון של מה שהיה פעם. הוא קשור לעתיד: ליום שבו ייבנה בית המקדש ויחנכו אותו בשיר של תודה. הודיה על העתיד אינה יכולה להתבטל.

וזה דבר מיוחד מאוד. בדרך כלל אדם מודה על מה שכבר קיבל. אבל בט"ו באב מודים על מה שעוד לא בא, מתוך אמונה שלמה שיבוא. כמו שהיה בדור המדבר: בט"ו באב עוד לא נכנסו לארץ, אבל ה' אמר "הגיע הזמן", והם שמחו.

מי שמודה על העתיד מראה שהוא בוטח. והביטחון הזה, כמו שנראה בסוף השיעור בדברי המצודות, הוא עצמו מה שמקרב את הישועה.

ד
פרק 4 מתוך 4 · 5 כרטיסים

🎶 שיר חנוכת המקדש

🎶11

שתי תודות ושיר

כשמוסיפים על העיר ועל העזרות, עושים זאת בשתי תודות ובשיר – שיר של הודיה.

ואיך תיראה חנוכת המקדש? המשנה במסכת שבועות אומרת: "אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתֻמִּים וּבְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וּבִשְׁתֵּי תוֹדוֹת וּבְשִׁיר". כלומר, כדי להרחיב את קדושת ירושלים או את העזרה, צריך גם קרבנות תודה, וגם שיר.

מה השיר? יש שהבינו שזה שיר של תודה, "מזמור לתודה". והרב הוסיף: אם כך עושים כשמוסיפים על המקדש, קל וחומר כשמחנכים אותו בפעם הראשונה. ובמזמור עצמו נאמר "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה" – לשערי העזרה באים בתודה, ולחצרות בתהילה, בשירה ובזמרה.

הרב הזכיר שבמפרשים יש דיון מהו בדיוק השיר שנאמר בחנוכת הבית, ויש שמזכירים את "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד". אבל המזמור שנקרא "שיר של תודה" שייך מאוד לחנוכת המקדש.

הרב סיפר עוד שבעבר היו שואלים איזה לחן יש למזמור לתודה, וכמעט לא היו. ובשנים האחרונות נוספו לחנים רבים. למה? כי כולם מתכוננים לגאולה.

📖12

ששת מזמורי הגאולה

המזמורים מ"לכו נרננה" ועד "מזמור לתודה" הם סדרה שמתארת את הגאולה, ופסגתה היא מזמור לתודה.

הרב הראה דבר יפה על מבנה ספר תהילים. יש בו שלוש סדרות של שישה פרקים. הראשונה: מ"לְכוּ נְרַנְּנָה" ועד "מִזְמוֹר לְתוֹדָה". השנייה: ששת המזמורים האחרונים שאומרים בכל בוקר, שכולם פותחים ומסיימים ב"הללויה". השלישית: פרקי ההלל.

כל סדרה נבנתה בכוונה, ויש בה הקבלות בין המזמור הראשון לאחרון. למשל: ב"לכו נרננה" נאמר "נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה", ובמזמור לתודה – "בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". ב"לכו נרננה" נאמר שה' "הוּא עָשָׂנוּ", ובמזמור לתודה – "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ".

לפי רש"י, המזמורים האלה מיוחסים למשה רבנו, והם מתארים את גילוי כבוד ה' בגאולה, שלב אחר שלב. לכן אומרים אותם בכניסת השבת, שהיא מעין עולם הבא. ופסגת הסדרה היא מזמור לתודה.

הרב העיר שבני עדות המזרח אומרים את מזמור לתודה גם בקבלת שבת, ולכן הם מבינים את הסדרה בשלמותה. בני אשכנז מדלגים עליו בשבת, כי קרבן תודה אינו בא בשבת. אבל מי שמכיר את המבנה יודע: זה המזמור המשלים, שייאמר כשייבנה המקדש.

🕎13

"אז אגמור בשיר מזמור"

בחנוכה אנו מבקשים לגמור בשיר מזמור את חנוכת המזבח – ושיר שהוא מזמור הוא מזמור לתודה.

ובחנוכה אומרים ב"מעוז צור": "אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ". הרב שאל: מה פירוש "שיר מזמור"? אילו שירים יש בתהילים שנקראים גם שיר וגם מזמור?

התשובה: מזמור לתודה. הוא פותח במילה "מזמור", והוא נקרא "שיר של תודה". לכן "אז אגמור בשיר מזמור" – כשבית המקדש ייגמר והמזבח יעמוד על מכונו, אגמור את חנוכת המזבח בשיר שהוא מזמור, במזמור לתודה.

בשיעור העיר אחד המשתתפים שיש שמפרשים את "שיר מזמור" על "מזמור שיר חנוכת הבית", והרב הסכים שזו אפשרות. בכל מקרה, התמונה ברורה: בחנוכת המקדש העתידי ישירו שירת הודיה.

ומכאן הסיכום של החלק הזה: ט"ו באב קשור לחנוכת הבית העתידית, וחנוכת הבית קשורה למזמור לתודה. היום הזה הוא יום של הודיה על העתיד.

😊14

"היינו שמחים"

מי ששמח בה' כבר בגלות, זוכה לישועה; ומי ששר את מזמור לתודה היום, ישיר אותו בשלמות לעתיד.

השולחן ערוך כותב שמזמור לתודה צריך לומר בנגינה. והרב הסביר זאת לאור דברי המצודות על הפסוק "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה... הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים".

המצודות מסביר: כשהגויים יראו את הישועות הנפלאות שה' יעשה לישראל בגאולה, ישאלו: מדוע זכו לכך? ועם ישראל יענה: "היינו שמחים". כי כבר בגלות, בתוך הצרות, שמחנו בה' ובטובו. ולכן זכינו לכל הישועה הזאת.

ומכאן לימוד נפלא: מי שכבר היום חש את שמחת ההודיה לה' על חסדיו, ושר את מזמור לתודה בנגינה, בלב מלא אהבה ושמחה, יזכה לשיר אותו לעתיד לבוא באופן מושלם. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

לכן ההלכה לומר את המזמור בנגינה אינה רק הידור. היא הכנה. מי ששר היום, מכניס את ליבו להכרה בחסדי ה', ומתכונן לשיר שישיר כשייבנה הבית.

💃15

מחולות של הודיה

בסוף השיעור שרו את מזמור לתודה – זכר למחולות ט"ו באב.

בסיום הביא הרב לחנים שנכתבו בשנים האחרונות למזמור לתודה, והמשתתפים שרו אותם יחד. ילד אחד שלח לרב לחן, ועוד לחנים נשמעו. זה היה, כלשון הרב, זכר למחולות שהיו עושים בט"ו באב.

כך התחבר השיעור כולו. ט"ו באב הוא יום שבו ה' גילה את אהבתו לישראל, ולכן גם יום של אהבה למטה, בין איש לאישה. הוא יום שבו נגמר האבל של תשעה באב, יום של תשועה. והוא יום שקשור לבניין בית המקדש, שבחנוכתו ישירו מזמור לתודה.

ומה עושים בו היום? שמחים, מחזקים את האהבה בבית ובין יהודים, ושרים לה' בהודיה. לא רק על מה שהיה, אלא על מה שיהיה. כמו שאמרו: "היינו שמחים" – כבר עכשיו.

יהי רצון שנזכה במהרה לשיר את מזמור לתודה בחנוכת בית המקדש השלישי, ושהשמחה של ט"ו באב תתגלה בשלמותה, בשמחה ובאהבה, בבית ובכל עם ישראל.

מתוך השיעור

ולכן ט"ו באב הוא, בעומקו, היום שבו גילה הקדוש ברוך הוא את אהבתו לעם ישראל.
כרטיס 05 ←
ט"ו באבשידוכיםדור המדברבית המקדשמזמור לתודהשמחה
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה