🕯️ "לא תתעב מצרי"
התורה אינה מצווה לזכור דברים רעים סתם; היא מכוונת את הזיכרון אל מה שאפשר ללמוד ממנו.
השיעור נאמר ביום שבו מציינים בארץ ישראל את זכר השואה. הרב פתח בשאלה יסודית: מה התכלית של הזיכרון? יש שרצו לקשור את זכר השואה למצוות "זכור את אשר עשה לך עמלק". אבל צריך לשאול: האם יש מצווה לזכור דברים רעים רק כדי לזכור אותם?
הרב מבאר שלא. ראיה לכך הוא מביא מן הפסוק "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". המצרים שעבדו את ישראל בפרך שנים רבות. אדם מישראל שפוגש מצרי יכול להיזכר בשני דברים: בכל הצרות והשעבוד, או בימים שלפני כן, כשהיה רעב בארץ כנען ומצרים קיבלה את בני יעקב. והתורה מכוונת אותו: היזכר בטוב.
הרב הוסיף שגם בעולם המחקר מתארים את נטיית האדם להתמקד במחשבות שליליות הרבה יותר מבחיוביות. התורה באה ומלמדת דרך אחרת. הזיכרון אינו כלי לשקוע ברע, אלא כלי לבנות ממנו טוב.
ומכאן לשואה. לפי דרכו של הרב, אין המטרה רק לשמר את זכר האסון, אף שזכר הנספים קדוש ויקר. המטרה היא לשאול מה אפשר ללמוד, ומה אנחנו יכולים לעשות טוב יותר בעקבות מה שקרה.