🎭כשיום כיפור יהיה כמו פורים
🧊 טשטוש קפוא · frosted-blur
🎭

כשיום כיפור יהיה כמו פורים

שיעור של הרב יהודה טאוב

האם המצוות יתבטלו לעתיד לבוא? הזוהר, הרמב"ם והגמרא בנדה, ומה יישאר לנצח: מגילת אסתר, ימי הפורים וקרבן תודה

4 חלקים16 כרטיסיםחגים ומועדים
▶ צפייה בשיעור
פוריםיום הכיפוריםמצוות בטלות לעתיד לבואזוהררמב"םקרבן תודהתחיית המתיםשמחה

📜הזוהר על פורים ויום כיפור1/4

🖼️
כרטיס 1 מתוך 16

המגילה כולה בציור אחד

השיעור לקראת פורים מתמקד בדברי הזוהר המפורסמים על פורים ויום הכיפורים.

השיעור נפתח במצגת יפה שמישהו הכין, ובה כל סדר המגילה מצויר שלב אחר שלב: משתה אחשוורוש, ושתי, אסתר שנלקחת לבית המלך, עליית המן, מרדכי, ועד המהפך הגדול. כל המגילה מונחת לפנינו בבת אחת, וכל פרט מתחבר לפרט שלפניו.

אבל מתוך כל המגילה הרב בחר להתעכב על נקודה אחת, מדברי הזוהר. זה מאמר מפורסם מאוד, שכמעט כל אחד שמע עליו. אלא שהוא ידוע בציבור בצורה שאינה מדויקת. וכשקוראים אותו בפנים, מגלים שהוא אומר משהו אחר, ומעורר שאלה גדולה: האם יבוא יום שבו המצוות ישתנו?

מן השאלה הזו יוצא השיעור למסע רחב: מן הזוהר אל הרמב"ם, מן הרמב"ם אל הגמרא, ומשם אל מה שיישאר לנצח. והמסקנה תחזיר אותנו לפורים, ותלמד אותנו מה מיוחד כל כך בעבודת ה' מתוך שמחה.

📜
כרטיס 2 מתוך 16

מה הזוהר אומר באמת

הזוהר אינו משווה בין פורים ליום כיפור, אלא אומר שלעתיד לבוא יום הכיפורים יהיה כמו פורים.

כולם מכירים את הדרשה: יום הכיפורים הוא "כ-פורים", יום שהוא כמו פורים. ומכאן נוהגים לומר שפורים גדול אפילו מיום הכיפורים. אבל כשפותחים את הזוהר עצמו, רואים דבר אחר.

כך אומר הזוהר: פורים נקרא על שם יום הכיפורים, משום שעתידים ישראל להתענג ביום הכיפורים ולשנות אותו מעינוי לעונג. כלומר, יבוא יום שבו יום הכיפורים לא יהיה יום של צום ועינוי, אלא יום של שמחה ועונג, כמו פורים.

הזוהר אינו אומר כאן במפורש מי גדול ממי. יש בדבריו אולי רמז: אם לעתיד לבוא, כשהעולם יהיה מתוקן, יום הכיפורים יהפוך ליום של עונג, סימן שעבודת ה' מתוך שמחה היא מדרגה גבוהה יותר מעבודה מתוך עינוי. אבל לפני שמגיעים לזה, מתעוררת שאלה חזקה: איך ייתכן שמצוות התורה ישתנו?

📕
כרטיס 3 מתוך 16

"חקת עולם לדרתיכם"

הרמב"ם קובע שהתורה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, בלי שינוי ובלי גרעון.

הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת. והוא מביא ראיות: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ", "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת", ו"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם".

וזה גם מה שאנו שרים בכל יום ב"יגדל": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו". התורה לא תוחלף, והקדוש ברוך הוא לא ישנה אותה. זה אחד מיסודות האמונה, שכל יהודי מקבל עליו בכל בוקר.

ואם כך, איך אומר הזוהר שיבוא יום שבו במקום לצום ביום הכיפורים יאכלו וישתו ויעשו משתה ושמחה? הרי זה שינוי מפורש של מצווה מן התורה! כאן נדרש בירור. וכדי להבין, צריך לראות מה אמרו חז"ל על השאלה הזו עצמה.

⚖️האם המצוות יתבטלו?2/4

🧵
כרטיס 4 מתוך 16

"מצוות בטלות לעתיד לבוא"

הגמרא בנדה למדה מהיתר לקבור מת בבגד כלאים שהמצוות בטלות לעתיד לבוא.

בגמרא במסכת נדה יש דיון מעניין. בגד שנמצאו בו כלאיים, אסור למכור אותו לנכרי, שמא יחזור וימכור אותו ליהודי. אבל מותר לעשות ממנו תכריכים למת. ואמר רב יוסף: זאת אומרת, מצוות בטלות לעתיד לבוא.

מה הראיה? אם מותר להלביש את המת בבגד כלאיים, הרי בתחיית המתים הוא יקום כשהוא לבוש בו. ואם לא אכפת לנו, סימן שבאותה שעה כבר לא יהיה איסור כלאיים. כלומר, המצוות יתבטלו.

ורבי יוחנן מביא לזה מקור מן הפסוק "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי": כיוון שמת אדם, נעשה חופשי מן המצוות. ולהלכה פוסקים שמותר לעשות תכריכים מבגד כלאיים.

אם כן, כאן לכאורה כתוב בפירוש שהמצוות יתבטלו. והרמב"ם עצמו פוסק כגמרא הזו. איך זה מתיישב עם מה שכתב שהתורה לא תשתנה לעולם? כדי ליישב, צריך לשאול: מה פירוש "לעתיד לבוא"? ובאילו מצוות מדובר?

🕰️
כרטיס 5 מתוך 16

מתי זה "לעתיד לבוא"?

בימות המשיח המצוות נוהגות כרגיל; השאלה היא על תחיית המתים או על עולם הנשמות.

"לעתיד לבוא" יכול להתפרש בכמה אופנים. אולי בימות המשיח? אולי בתחיית המתים? ואולי בעולם הנשמות? ובנוסף יש לשאול: האם כל המצוות יתבטלו, או רק חלקן?

יש דעה שהכוונה לימות המשיח, אבל כמעט כל המפרשים דחו אותה. הגמרא אומרת בכמה מקומות: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". העולם כמנהגו נוהג, וכל המצוות נוהגות. גם תקנות כמו נטילת לולב שבעת ימים זכר למקדש, נתקנו מתוך ציפייה שיחזרו לנהוג כבזמן המקדש. אין כאן ביטול אלא חזרה לשלמות.

לכן דעת התוספות ורבים אחרים היא שהכוונה לתחיית המתים. כשיקומו המתים, אז יהיו מצוות שיתבטלו. זו תקופה אחרת לגמרי, שבה גם הגוף וגם העולם יהיו במדרגה שונה מזו שאנו מכירים, ולכן אין פלא שגם דיני התורה יחולו בה באופן שונה.

ויש מן הראשונים שפירשו את הגמרא בדרך שלישית לגמרי: "מצוות בטלות" פירושו בשעה שהאדם מת. החידוש הוא שאפילו כמו שאסור להכשיל קטן באיסור, היה אפשר לחשוב שאסור גם להלביש מת בכלאיים. באה הגמרא ואמרה: המת חופשי לגמרי מן המצוות.

👘
כרטיס 6 מתוך 16

הבגד שבו יקום המת

הדיון על תכריכי כלאיים מעורר שאלות על תחיית המתים עצמה, ומראה כמה הגמרא מדייקת.

בשיעור התעוררו שאלות על ראייתו של רב יוסף. אולי הבגד פשוט יירקב באדמה, ולא יישאר ממנו כלום עד תחיית המתים? ואם כך, אין מכאן ראיה שהמצוות יתבטלו.

אבל יש לזכור שחז"ל דיברו גם על כך שהצדיקים עתידים לעמוד בלבושיהם. ויש מתים שבגדיהם נשמרים זמן רב. אם יש אפשרות שאדם יקום בבגד שנקבר בו, והגמרא בכל זאת מתירה להלביש אותו בכלאיים, סימן שבאותה שעה לא יהיה בזה איסור.

הדיון הזה מראה כמה הגמרא מדייקת. מתוך הלכה קטנה, של מה מותר לעשות בבגד שנמצאו בו כלאיים, היא מגיעה לשאלה עקרונית גדולה: מה יהיה מעמדן של המצוות בעולם שאחרי תחיית המתים. ומשם יוצאים כל הביאורים שראינו, שכולם שומרים על היסוד שהתורה עצמה אינה משתנה.

📖
כרטיס 7 מתוך 16

מגילת אסתר לא תתבטל

כל הנביאים והכתובים עתידים להתבטל, אבל מגילת אסתר וימי הפורים יישארו לעולם.

בירושלמי נאמר: הנביאים והכתובים עתידים ליבטל, וחמשת חומשי תורה אינם עתידים ליבטל. ורבי שמעון בן לקיש הוסיף: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידות ליבטל. והביא את הפסוק: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

וכך פוסק הרמב"ם בסוף הלכות מגילה: כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטלות לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר "כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת", ימי הפורים לא יבטלו.

זה דבר מפליא. מה מיוחד כל כך במגילת אסתר, יותר מכל הנביאים והכתובים? יש בזה עניינים רבים, ולא את כולם אפשר לברר בשיעור אחד. אבל ננסה לראות את הכיוון, כי הוא מתחבר בדיוק לדברי הזוהר. הרי גם הזוהר מדבר על פורים כעל דבר שנשאר ומאיר גם בעולם העתיד, עד שאפילו יום הכיפורים ילבש את צורתו.

❓
כרטיס 8 מתוך 16

למה דווקא מגילת אסתר

בשיעור הועלתה האפשרות שמגילת אסתר מיוחדת מפני שבימיה קיבלו ישראל את התורה מחדש מאהבה.

השאלה למה מגילת אסתר עדיפה על כל הנביאים והכתובים עלתה בשיעור, והמשתתפים הציעו כמה כיוונים. מה כל כך מיוחד בה, יותר משירת דבורה, יותר מנבואות הגאולה של ישעיהו?

כיוון אחד שהועלה: בימי המגילה קרה דבר שלא היה כמותו מאז מעמד הר סיני. כל ישראל שבו אל ה', וקיבלו עליהם את התורה מחדש. חז"ל דרשו על הפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" – קיימו מה שקיבלו כבר. בהר סיני הקבלה הייתה מתוך יראה, ובימי אחשוורוש חזרו וקיבלו את התורה מאהבה.

אם כך, מובן שמגילת אסתר שייכת לעולם שבו עובדים את ה' מאהבה. וזה בדיוק העולם של העתיד. הנבואות על הצרות והנחמות יתבטלו כשהצרות עצמן יישכחו. אבל המגילה, שמתארת קבלת תורה מתוך שמחה והודיה, היא חלק מן הנצח.

הרב ציין שיש בזה עוד עניינים רבים, וגם שאלות מעניינות על מה שיהיה בימות המשיח, ולא את כולם אפשר לברר בשיעור אחד.

🛡️
כרטיס 9 מתוך 16

למה זה נושא רגיש

הראשונים נזהרו מאוד בעניין ביטול המצוות, כדי שלא יבואו לומר שהתורה הוחלפה.

הנושא של ביטול המצוות אינו רק שאלה למדנית. הוא נוגע ביסוד האמונה. לאורך הדורות היו מי שטענו שהתורה הוחלפה, שהמצוות היו רק לזמן מסוים, ושבא במקומן דבר אחר. זו הייתה טענתם של בני דתות אחרות כלפי עם ישראל.

לכן הראשונים נזהרו מאוד בפירוש המאמר "מצוות בטלות לעתיד לבוא". יש מהם שהעדיפו לפרש שמדובר בעולם הנשמות, שבו אין גוף כלל, וממילא ודאי שאין בו מצוות מעשיות. ויש שפירשו שמדובר ברגע המיתה עצמו. כך נשאר היסוד של הרמב"ם שלם: התורה לא תוחלף לעולם.

ובשיעור הודגש שגם לפי מי שמפרש שבתחיית המתים יהיו שינויים, אין זו החלפת התורה. כך נאמר מראש למשה רבנו: המצוות נועדו לעולם הזה כמו שהוא, ובעולם אחר הדין יחול על מציאות אחרת. הכול כלול בתורה עצמה, ושום דבר אינו חיצוני לה.

🔄מה ישתנה ומה יישאר3/4

🔄
כרטיס 10 מתוך 16

לא התורה משתנה – המציאות משתנה

המצוות אינן מוחלפות; כשהמציאות תשתנה, יש מצוות שפשוט לא יהיה בהן צורך.

דעת רוב הפוסקים היא שכאשר נאמר "מצוות בטלות לעתיד לבוא", אין הכוונה שהתורה תוחלף. התורה נשארת כמו שהיא. מה שמשתנה הוא המציאות. וכשהמציאות משתנה, יש מצוות שאינן שייכות עוד.

דוגמה מפורסמת מביא האור החיים. מובא במדרש: למה נקרא שמו חזיר? שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישראל. איך ייתכן? הרי התורה אסרה לאכול חזיר. ומבאר האור החיים: הטבע של החזיר ישתנה. היום הוא מפריס פרסה ואינו מעלה גרה. לעתיד הוא יתחיל להעלות גרה, ואז יהיה מותר באכילה לפי אותה תורה עצמה.

כלומר, התורה לא השתנתה. סימני הטהרה נשארו אותם סימנים. המציאות היא שהשתנתה, והדין חל על מציאות חדשה. כך גם בשאר המצוות: העיקרון נשאר, אבל יש מקרים שבהם המצווה כבר לא תהיה שייכת.

🕯️
כרטיס 11 מתוך 16

סוד שגילה המלאך

לפי המגיד מישרים, כשיתבטל היצר הרע יתבטלו המצוות שנועדו להילחם בו.

דוגמה נפלאה מופיעה בספר "מגיד מישרים". את הספר כתב רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, מתוך דברים שגילה לו מלאך שהיה מתגלה אליו ולומד עמו תורה. ושם, בין שאר הדברים, נמסר לו סוד גדול על המאמר "מצוות בטלות לעתיד לבוא".

חז"ל אמרו שהעולם קיים ששת אלפים שנה, ואלף שנה הוא חרב. ומה פירוש "חרב"? לפי הנאמר שם, העולם ייחרב מן התאוות והכיסופים של היום. כל מה שהאדם רודף אחריו היום מתוך יצר, ייעלם מן העולם.

וכשאין יצר הרע, מצוות רבות כבר אינן נחוצות. רוב מצוות לא תעשה באו כנגד היצר: לא תרצח, לא תנאף, ושאר האיסורים. גם איסור חמץ בפסח רומז להשבתת היצר הרע. ואם אין יצר הרע כלל, אין מה להשבית.

ומה יהיה במועדים? לא יעבדו בהם מתוך מלחמה ביצר, אלא יזמרו בהם זמירות ושירים ותשבחות לקדוש ברוך הוא. כל החגים יהיו כולם שירה ואהבה.

שימו לב לדיוק: אין כאן ביטול של המועדים עצמם. פסח יישאר, ואולי גם יאכלו בו מצות לזכר יציאת מצרים. מה שיתבטל הוא החלק שבא להילחם ביצר, כמו ביעור החמץ. החג עצמו יישאר, ויתמלא כולו בשבח.

🕎
כרטיס 12 מתוך 16

חנוכה ופורים אינם בטלים

בחנוכה ובפורים אין מלחמה ביצר אלא רק הודיה ושירה, ולכן הם כבר עכשיו כמו העולם המתוקן.

וכאן מגיע הסוד: מה שאמרו שחנוכה ופורים אינם בטלים לעולם, מבואר שם כך. בחנוכה ובפורים אין איסורים מיוחדים שבאים להילחם ביצר. אין בהם אלא הודיה ושירה על הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא. משתה, שמחה, הלל והודאה.

ולכן הם לא יתבטלו. אדרבה, כל המועדים לעתיד לבוא יהיו בדוגמת חנוכה ופורים. כמו שבפורים עושים משתה ושמחה ומודים לה', כך יעשו בכל החגים. זה הפירוש של דברי הזוהר: יום הכיפורים יהיה כמו פורים.

ומכאן מובן גם המדרש המפורסם: כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא, וקרבן תודה אינו בטל. כל התפילות בטלות, וההודאה אינה בטלה. על מה יביא אדם קרבן חטאת אם לא יחטא? על מה יתפלל אם יהיה לו הכול? מה שיישאר הוא רק להודות ולהלל.

פורים הוא אם כן טעימה מן העולם המתוקן כבר עכשיו. יום שכולו הודיה ושמחה.

📋
כרטיס 13 מתוך 16

מה עוד יתבטל

במדרשים מופיעים עוד דברים שיתבטלו, וכולם מאותו יסוד: דברים שלא יהיה בהם עוד צורך.

במדרשים ובגמרא מופיעים עוד דברים שנאמר עליהם שיתבטלו לעתיד לבוא. מצוות זכירת מעשה עמלק, למשל: כשלא יהיה עוד עמלק בעולם, לא יהיה את מה לזכור ולמחות. ויש מדרשים שמדברים על שינויים בדיני טהרה, ועל דברים נוספים שנצרכים היום רק מפני שהעולם אינו מתוקן.

וגם שמו של הקדוש ברוך הוא: הגמרא אומרת שבעולם הזה נכתב השם באותיות אחדות ונקרא באותיות אחרות. לעתיד לבוא ייכתב וייקרא באותו אופן. "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". הגילוי יהיה שלם, ולא יהיה פער בין הנסתר לנגלה.

כל הדוגמאות האלה מראות את אותו יסוד. לא התורה היא שמשתנה, אלא העולם. מצוות שבאו לתקן חיסרון, לא יידרשו כשהחיסרון יתוקן. ומה שנשאר הוא מה ששייך לעולם השלם: הודיה, שמחה ואהבת ה'.

🎉לעבוד את ה' מתוך שמחה4/4

🍯
כרטיס 14 מתוך 16

תענית שהופכת לעונג

יום הכיפורים יישאר יום של טהרה וקדושה, אבל הדרך להתקרב תהיה דרך אהבה ושמחה.

איך מתיישב הזוהר עם יסוד נצחיות המצוות? יש כמה ביאורים, וכולם באותו כיוון. העיקרון נשאר, והצורה משתנה לפי מדרגת העולם.

יש מי שביאר שהתענית עצמה לא תיעלם, אלא תקבל משמעות חדשה. האדם ירגיש ביום הכיפורים עונג רוחני כה גדול, שהוא יהיה בעיניו לא פחות מן האכילה והמשתה של פורים. העונג הרוחני יחליף את הצום.

ויש מי שביאר שכאשר העולם יגיע לשלמותו, לא יהיה צורך בכפרה דרך עינוי הגוף. הקדושה תהיה גלויה ומוחשית, ולא יהיה חטא שצריך לטהר ממנו. יום הכיפורים יישאר יום של התעלות, של טהרה ושל קדושה. אבל במקום להתקרב דרך צום ועינוי, יתקרבו לה' דרך שמחה ושפע אלוקי.

לפי זה אין שום סתירה. התורה לא הוחלפה. יום הכיפורים קיים, הטהרה קיימת, הקדושה קיימת. רק הדרך השתנתה: מעינוי לעונג, ממלחמה לאהבה.

ויש בזה לימוד גם לימינו. גם היום, כשאדם מתקרב לה' ביום הכיפורים, הצום אינו המטרה עצמה. הוא אמצעי לטהרה ולקרבה. ומי שזוכה להרגיש ביום הקדוש גם שמחה, את השמחה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו יום של כפרה ומחילה, כבר טועם משהו מן היום שבו הכפרה כולה תבוא מתוך עונג.

🙌
כרטיס 15 מתוך 16

כשאין על מה לבקש

מי שיש לו הכול אינו צריך לבקש, אבל תמיד יש לו על מה להודות.

כדאי להתעכב עוד רגע על המדרש "כל התפילות בטלות, וההודאה אינה בטלה". למה דווקא ההודאה נשארת?

תפילה רגילה היא בקשה. אדם מבקש כי חסר לו: בריאות, פרנסה, שלום. אבל דמיינו עולם שבו יש לאדם הכול. יש שפע, אין מקטרגים, אין אויבים, אין חטא. על מה יתפלל? אין לו מה לבקש. ובכל זאת יש לו דבר אחד שלעולם לא ייגמר: להודות על כל הטוב.

לכן השולחן ערוך מביא ש"מזמור לתודה" צריך לומר בשמחה ובנגינה, כי זו השירה שתישאר לנצח. מי שאומר אותו כראוי, אינו רק מקיים מנהג. הוא מתחבר אל מה שיהיה קיים גם בעולם השלם.

וזו אולי הסיבה העמוקה שפורים לא יתבטל. פורים כולו הודיה: על הנס, על ההצלה, על ההשגחה הנסתרת. ומי שלומד בפורים להודות מכל הלב, מכין את עצמו לעולם שבו ההודיה תהיה כל העבודה.

🎉
כרטיס 16 מתוך 16

המדרגה הגבוהה

עבודת ה' מתוך שמחה ואהבה היא המדרגה של העולם המתוקן, ופורים מאפשר לטעום ממנה.

ומכאן לומדים כמה גדול הדבר שאדם יכול להתקרב לבורא עולם מתוך שמחה ואהבה. זו לא רק דרך אפשרית. זו הדרך של העולם השלם, של הימים שבהם יתגלה כבוד ה' בעולם.

בעולם הזה יש לנו צומות, יש עינויים, יש מלחמה ביצר. אלה דרכים חשובות ונחוצות, ואסור לזלזל בהן. כל עוד העולם אינו מתוקן, הן הכלים שבהם אנחנו מתקנים אותו, והתורה ציוותה עליהן במפורש. מי שמבטל אותן בטענה שהוא כבר "בעולם של שמחה", טועה טעות גדולה. אבל המטרה שאליה הן מובילות היא עולם שבו כל העבודה תהיה שירה, הודיה ושמחה. ופורים הוא היום שבו אפשר כבר עכשיו לטעום מן העולם ההוא.

לכן יש לפורים מעלה עצומה. מי ששמח בפורים, ששותה ומודה ומהלל, אינו רק מקיים מצווה של היום. הוא מתאמן בעבודת ה' של העתיד. הוא לומד להתקרב לבורא עולם לא מתוך צער אלא מתוך אהבה.

יהי רצון שנזכה לשמוח בפורים כראוי, להודות לה' על כל נסיו, ולראות במהרה את היום שבו כל המועדים יהיו כמו פורים, וכל העולם כולו יזמר לפני ה' בשמחה.

אהבת ה'
ומכאן לומדים כמה גדול הדבר שאדם יכול להתקרב לבורא עולם מתוך שמחה ואהבה.
↖ במקומו בשיעור
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה