🛤️ "דרך אמונה בחרתי"
שירה ואמונה אינן שמורות לימים הטובים; אפשר לשיר גם מתוך החשיכה.
נושא השיעור הוא סוד השירה והאמונה גם כאשר האדם נמצא בחשיכה. הוא נפתח בדבר שקרה ממש באותם ימים. אחת החטופות ששוחררו מן השבי, בדרכה חזרה הביתה, כתבה את הפסוק מתהילים: "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי".
היא סיפרה אחר כך איך השתדלה לשמור בשבי, ככל שיכלה, על יום הכיפורים ועל איסור חמץ בפסח. ומשפחתה ביקשה בקשה מיוחדת: שלא יחללו שבת בשבילה בעת השחרור, בשידורים ובכל מה שמסביב. בתחילה היו שלגלגו על כך, כי שבת אחר שבת עברה והבת לא שוחררה. ובסוף היא אכן שוחררה באמצע השבוע, ביום חמישי, ולא חיללו שבת בשבילה.
בשיעור הוזכר גם שזו הייתה שאלה הלכתית שאינה פשוטה, ושהפוסקים נדרשו לה. אבל עיקר הדברים אינו ההלכה, אלא הפסוק שנכתב בדרך חזרה. אדם שעבר את הלילה החשוך ביותר בוחר לומר: בדרך אמונה בחרתי. מכאן ממשיך השיעור אל השורש של כוח זה, בפרשת השירה.