חצי פסוק
// בקיצורהמילה "ונטעתם" אינה מיותרת: ממנה למדו חז"ל שיש מצווה לנטוע עצים בארץ ישראל.
השיעור עוסק במצווה שרבים מקיימים בט"ו בשבט, אבל מעטים יודעים איפה היא כתובה ומה דיניה: מצוות נטיעת אילנות בארץ ישראל. ולמה חשוב לדעת? כי מי שיודע ועושה אינו דומה למי שעושה סתם, מתוך הרגל. מי שיודע מה הוא עושה, מכוון, ומתחבר למצווה בכל לבו.
לפני שנים רבות היו תולים בכל מקום כרזות עם חצי פסוק: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם". היו מי שצחקו על כך: מה זה חצי פסוק? הרי הפסוק ממשיך ומדבר על איסור ערלה, על שלוש השנים הראשונות שבהן הפרי אסור. האם יש חצי מצווה?
אבל זו לא הייתה טעות. נקרא את הפסוק בפרשת קדושים: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ". אילו רצתה התורה רק לאסור את הפרי, הייתה יכולה לכתוב בקצרה: פרי של עץ אסור בשלוש שנותיו הראשונות.
כך כתבה התורה במקום אחר. על כלאיים לא נאמר "כי תבואו אל הארץ ותתפרו לכם בגדים", אלא בקצרה: "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ". ואילו כאן התורה מספרת סיפור: באתם לארץ, נטעתם עץ מאכל. למה הסיפור הזה? מכאן דייקו חז"ל במדרש שיש כאן מצווה בפני עצמה: כשתבואו לארץ, מצווה עליכם לנטוע.