לילה של בלגן?
נקודת כוחהלילה נקרא "ליל הסדר" משום שכל דבר בו נעשה בזמנו ובמקומו, כמו ארבע הכוסות.
הרב פתח בשאלה: למה קוראים ללילה הזה "ליל הסדר"? אילו היה תלוי בו, אמר בחיוך, היה קורא לו "ליל הבלגן": פעם קוראים, פעם שותים, פעם טובלים, פעם אוכלים, קדש, ורחץ, כרפס, יחץ – מיליון דברים. מה כל כך מסודר כאן?
התשובה הפשוטה: חז"ל תיקנו לשתות בלילה הזה ארבע כוסות. אדם יכול לחשוב: ארבע כוסות? אשתה אותן אחת אחרי השנייה, כמו בפורים, וגמרתי. אבל אומרים לו: לא כך. לכל כוס יש זמן ותפקיד. כוס ראשונה – קידוש. שנייה – הגדה. שלישית – ברכת המזון. רביעית – הלל. מי ששתה את ארבעתן בבת אחת לא יצא ידי חובה. הלילה הזה הוא לילה שבו כל דבר צריך להיעשות לפי הסדר שסידרו.
והרב העיר שחוץ מכוס הקידוש, כל הכוסות נשתות אחרי שירה: "אין אומרים שירה אלא על היין". הכוס השנייה – אחרי שאמרנו "בצאת ישראל ממצרים". הכוס השלישית – על ברכת המזון, שגם היא שירה, כמו שאנו שרים בזמר "צור משלו אכלנו": "עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ". והרביעית – על ההלל, שכולו שירה.
ואם הכוסות מסודרות כל כך, נשאלת השאלה: האם גם להגדה עצמה יש סדר?