שבעת ימים מצות תאכל
✦התורה מצווה לאכול מצה שבעת ימים, אך הגמרא מגדירה זאת כ"רשות" לעומת לילה הראשון שהוא חובה — הגאון מוילנה מיישב את הסתירה.
כתוב בפרשת בא: ״שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה׳. מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים... וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכׇל גְּבוּלֶךָ״. הגמרא לומדת מכאן שהחיוב לאכול מצה הוא רק בלילה הראשון; שאר שבעת הימים — ״אוֹכֵל אִם רוֹצֶה, רְשׁוּת״.
בא הגאון מוילנה, במעשה רב, הלכות פסח, ואומר: ״שבעת ימים תאכל מצות״ — כל שבעה, זו מצווה מהתורה! שואל הגאון: אבל הגמרא אמרה שזה רשות, כיצד אני אומר שזו מצווה? עונה הגאון: אין כוונת הגמרא לומר שזו לא מצוות עשה; ודאי מצוות עשה מהתורה לאכול שבעת הימים מצות, אלא שהגמרא רצתה לומר שבלילה הראשון חובה לאכול מצות, ובשאר הימים זו מצווה שהיא ברשות.