⚫ שחור-לבן — monochromeתפילה

בית הכנסת – מקום רינה

שיעור של הרב יהודה טאוב

בימים שבתי הכנסת סגורים: חשבון נפש, דברי אבא בנימין והשולחן ערוך, רש"י על "מקום רינה", והרמב"ן על תכלית ההתקבצות להודות

צפייה בשיעור ↗
04פרקים
08פריטים
27פסקאות

אינדקס

  1. 01חשבון נפשכשבתי הכנסת נסגרו
  2. 02קבלה לקראת החזרהכשבתי הכנסת נסגרו
  3. 03דברי אבא בנימין"אין תפילתו נשמעת"
  4. 04"ישתדל אדם""אין תפילתו נשמעת"
  5. 05"ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות"מקום רינה
  6. 06פסוקי דזמרה בנעימהמקום רינה
  7. 07תכלית ההתקבצותלהתקבץ ולהודות
  8. 08להשתוקק למקדשלהתקבץ ולהודות
א

כשבתי הכנסת נסגרו

02 פריטים
01

כשבתי הכנסת נסגרו / 🔒

חשבון נפש

כשבתי הכנסת נסגרו, צריך לשאול: אולי לא העריכו אותם ולא הודו עליהם.

השיעור נמסר בחודש אייר, בימים שבעוונותינו בתי הכנסת עדיין היו סגורים, ולא זכו להתפלל בהם. הרב הזכיר שבשיעורים הקודמים דובר על כך שעלינו לעשות חשבון נפש: למה עשה ה' כך לנו?

ואחת האפשרויות שהועלו: אולי זלזלנו בכבוד בתי הכנסת, בדיבורים מיותרים, או חלילה בדיבורים אסורים, או בטלפונים דולקים בשעת התפילה. ולא ידענו להעריך את גודל מעלתו וחשיבותו של בית הכנסת, וממילא גם לא הודינו על כך לה'. חשבנו, כמו על דברים רבים, שזה מובן מאליו: בכל מקום יש בית כנסת, ולפעמים כמה, בעיקר בארץ ישראל, אבל כמעט אין מקום בעולם שאין בו בית כנסת של יהודים.

ועכשיו, כשחסר לנו, מתחילים להעריך ולהודות לה' על כל השנים, על כל יום ויום ועל כל תפילה ותפילה שזכינו להתפלל בבית הכנסת. ואם יש מקומות בודדים שבהם עדיין מצליחים להתפלל בבית הכנסת על פי הכללים המותרים, ודאי שיש להודות שם פי אלף, שאפילו בזמן כזה יש אפשרות כזאת.

02

כשבתי הכנסת נסגרו / ✅

קבלה לקראת החזרה

ראוי לקבל על עצמנו לחזור לבית הכנסת בהערכה גדולה יותר, ולהודות בכל כניסה ויציאה.

לכן, כיוון שעדיין לא נפתחו בתי הכנסת, הציע הרב לקבל על עצמנו, בלי נדר, שבקרוב ממש נחזור להתפלל בבית הכנסת עם הערכה גדולה הרבה יותר, ועם שימת לב לערכו.

ואולי כדאי גם ללמוד שוב את הלכות בית הכנסת: איך נזהרים בו, מה צריך לעשות, איך מכבדים אותו. וכך נשמור עליהן יותר.

ועוד הציע: לקבל על עצמנו להודות ולהלל בכל פעם, בכניסה או ביציאה או בשתיהן, על שזכינו להתפלל בבית הכנסת, עם כל מה שמשתמע מכך: התפילה בציבור, הקדישים, הקדושות, האמנים. לתפילה בציבור, אמר, יש ערך גדול מאוד.

וכהכנה לקראת הרגע שבו נזכה לחזור ולהודות, ביקש לשתף בנקודה מיוחדת שה' האיר את עיניו בה, כשראה את הגמרא בברכות ואת דברי הראשונים על הגדרת בית הכנסת.

ב

"אין תפילתו נשמעת"

02 פריטים
03

"אין תפילתו נשמעת" / 📜

דברי אבא בנימין

"אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת": מילים מבהילות שמלמדות את מעלת המקום.

בגמרא במסכת ברכות נאמר: תניא, אבא בנימין אומר, אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה": במקום רינה, שם תהא תפילה.

המילים כפשוטן, אמר הרב, מבהילות ומזעזעות. אין התפילה נשמעת אלא בבית הכנסת, ובמקום אחר אינה נשמעת? לפי פשוטם של דברים, אין להתפלל שום תפילה מחוץ לבית הכנסת. ואם כן, מה ערך יש לתפילותינו היום, שאינן בבית הכנסת? ומה ערך לתפילת מי שנאנס ואינו מתפלל בבית הכנסת?

ועוד יותר, כשרואים בגליון הגמרא שהדברים נפסקו בשולחן ערוך וברמב"ם. אם כן, מה עושים? הרב פתח את השולחן ערוך, וראה שיש בדבר גם הרגעה מסוימת, אבל הרושם הגדול של מעלת בית הכנסת צריך להישאר.

04

"אין תפילתו נשמעת" / ⚖️

"ישתדל אדם"

השולחן ערוך פוסק שישתדל להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, וההשתדלות צריכה להיות בכל הכוח.

התוספות, במסכת עבודה זרה, גורסים בדברי אבא בנימין "אלא עם הציבור", וכך גורסים עוד ראשונים. וגם הטור פירש ש"בבית הכנסת" פירושו עם הציבור.

ולפי זה פוסק השולחן ערוך, בסימן צ: ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור. כלומר, הוא התחשב בשתי הגרסאות. ואם הוא אנוס ואינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוון להתפלל בשעה שהציבור מתפללים. ואם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. כלומר, לפי כל הראשונים יש עניין גדול בבית הכנסת עצמו.

השולחן ערוך הרגיע אותנו מעט: לא עד כדי כך שאין שום ערך לתפילה שלא בבית הכנסת ושלא בציבור. אבל צריך לדעת, אמר הרב, ש"ישתדל" אין פירושו השתדלות קטנה. הכוונה בכל כוחו, בכל הצדדים, ולא לחפש פטורים בנקל.

רואים כמה חשובה בעיני חז"ל התפילה בבית הכנסת והתפילה בציבור. וגם היום, כשיש אפשרות להתפלל בציבור במקומות פתוחים, ודאי עדיף להתפלל בציבור ולהחשיב זאת יותר.

ג

מקום רינה

02 פריטים
05

מקום רינה / 🎶

"ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות"

רש"י מבאר שבית הכנסת נקרא מקום רינה, כי שם אומרים שירות ותשבחות בנעימת קול ערב.

ועכשיו לנקודה שנוגעת לענייני ההודיה. מה הראיה מן הפסוק "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" שמדובר בבית הכנסת? כאן, אמר הרב, נמצאת המציאה הגדולה, ובשבילה הובאו כל הדברים: לשונו הנפלאה של רש"י.

רש"י על "במקום רינה" כותב: בבית הכנסת, ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב. איזו לשון זהב, אמר הרב, איזו לשון מתוקה. כלומר, "מקום רינה" הוא כמעט שם נרדף לבית הכנסת. ולמה? משום שזה המקום שבו הציבור אומר שירות ותשבחות בנעימה.

ומשמע מכאן שזו עיקר מהותו ויעודו של בית הכנסת: לשיר ולשבח לה' בשירות ותשבחות. גם ההודיה שבתוך התפילה, "מודים" ו"מודים דרבנן" וכל הברכות שיש בהן הודיה, וגם עיקר השירות והתשבחות שתיקנו חז"ל לפני התפילה: פסוקי דזמרה, שירותיו של דוד המלך. וידוע שגדולי עולם הקפידו מאוד על פסוקי דזמרה, ואמרו אותם מילה במילה, כמונה מרגליות.

06

מקום רינה / 🌅

פסוקי דזמרה בנעימה

גדולי ישראל אמרו פסוקי דזמרה לאט ובעריגה, ולא דילגו כדי להשיג את הציבור.

הרב סיפר שזכה להכיר מעט את ראש ישיבת אופקים, הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל. היה לו מנהג, שנודע רק בסוף ימיו, שבשבת, מכניסתה ועד צאתה, לא היה ישן כלל, כדי לנצל כל רגע יקר בשבת, שהיא מעין עולם הבא. הוא היה לומד כל הלילה וכל היום, ובחר למסור את שיעורו הכללי דווקא בשבת אחר הצהריים, כדי לרומם את השבת בתורה.

וכשהיה בא בבוקר לתפילה בישיבה, היה מקדים לפני כולם. בימות הקיץ היה יושב בחצר שלפני בית הכנסת, עם סטנדר וסידור, ואומר פסוקי דזמרה באיזו עריגה, באיזו אהבה ובאיזו נעימות, מתענג על כל מילה ומילה, לאט לאט. ממש "נעימת קול ערב". והבחורים היו מתעוררים לקול הניגון שלו.

כך ידעו גדולי עולם להעריך מה הם פסוקי דזמרה, ולא כמונו, שמחפשים איך לצאת ידי חובה ומדלגים. הרב הזכיר תלמידי חכמים שמתחילים פסוקי דזמרה עם הציבור, לאט, וכשהציבור מקדים אותם, אינם מדלגים אלא עוברים למניין הבא, ובינתיים מתענגים עוד יותר. ולפעמים אף מרוויחים כך עוד קדושות ועוד קדישים.

ד

להתקבץ ולהודות

02 פריטים
07

להתקבץ ולהודות / 🕍

תכלית ההתקבצות

הרמב"ן מלמד שכוונת בתי הכנסיות היא שיתקבצו בני אדם ויודו לה' שבראם.

ועוד הביא הרב את דברי הרמב"ן הידועים בסוף פרשת בא, שבתוכם לשון מבהילה. הרמב"ן כותב שכוונת המצוות היא שנודה לה' ונאמר לפניו: בריותיך אנחנו. וזו כוונת בתי הכנסיות וזכות תפילת הרבים: שיהיה לבני אדם מקום שבו יתקבצו ויודו לה' שבראם, ויפרסמו זאת.

כלומר, לא רק שבית הכנסת נקרא מקום רינה, אלא ההתקבצות בו להודות היא תכלית גדולה בעבודת האדם. שני דברים יש כאן: מעלת בית הכנסת, וההתקבצות, הציבור. ומה יאמרו שם? אתה בוראנו, ולך נאה להודות.

אם כן, מרש"י ומן הרמב"ן רואים כמה גדולה מעלת בית הכנסת: כל מהותו היא להודות לקדוש ברוך הוא, לומר לו "אתה בוראנו", ולשיר לפניו שירות ותשבחות בנעימה.

ויהי רצון שנזכה בקרוב שייפתחו כל בתי הכנסיות, ונחזור אליהם עם הכרה חדשה במה שהם.

08

להתקבץ ולהודות / ✨

להשתוקק למקדש

גם הסגירה עצמה יכולה לעורר אותנו להשתוקק לבניין בית המקדש.

בסיום הזכיר הרב דבר ששמע לאחרונה, אף שעדיין לא ראה את הלשון בפנים: מצטטים מן הרמח"ל, במאמר הגאולה שלו, שלפני הגאולה עלול להיות מצב שבו ייסגרו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולמה? כדי שנשתוקק. שלא נרגיש שאנחנו מסודרים, שיש לנו מקדש מעט, אלא שנשתוקק לבניין בית המקדש.

ואין ספק, אמר הרב, שלפי דברי הצדיקים אנחנו בתהליכים של הגאולה השלמה. אם כן, יש כאן עוד טעם למה שעשה ה' לנו: כדי שנשתוקק לבית המקדש, שבו יעמדו כל ישראל יחד, ברינה ובאחדות שלמה, וישירו שבח לה' עם הלוויים, ששרו בבית המקדש בכל יום.

ויהי רצון שנשתוקק לבניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, ושם נשיר, נודה ונהלל לה'.

✦ מתוך השיעור

ויהי רצון שנשתוקק לבניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, ושם נשיר, נודה ונהלל לה'.
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה