כי הם חיינו
התורה היא חיים לא רק בעולם הבא; מי שלומד ומתעמק, חי יותר במלוא מובן המילה.
השיעור הזה הוא המשך ישיר לשיעור על אוזני המן ועל סוד המשולש, ונפתח בהערה קצרה. אנו אומרים בכל ערב: "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ". בדרך כלל מבינים זאת על החיים הנצחיים, על העולם שכולו טוב.
אבל בשיעור הובא שגם מחקרים בימינו מראים שעיסוק שכלי מתמיד, לימוד ועיון יום יום, קשור לחיים ארוכים ובריאים יותר. אם כן, "כי הם חיינו" הוא גם פשוטו כמשמעו. מי שבא ולומד כל יום, מתעמק ומתאמץ, חי.
ומכאן עוברים למגילת אסתר, ולמצוות שאנו מקיימים בפורים. נראה שבתוך פסוק אחד במגילה מקופלת כל התורה שלמדנו על המשולש ועל האהבות שבלב האדם.
המגילה מספרת שהיהודים קיבלו על עצמם "לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה", "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב". מן הפסוק הזה אנו לומדים שכל החודש כולו הוא זמן לשמוח.