📖"שאינך כפוי טובה" ו"הרמת קול"
האמרי אמת מלמד ששני הפירושים של רש"י הם פירוש אחד: הודיה שנאמרת בקול רם.
בפרשת כי תבוא מצווה התורה להביא ביכורים, את הפירות הראשונים והמובחרים, אל בית המקדש, ולהודות לה' על הארץ ועל כל הטוב. הרב סיפר שנתקל כמעט באקראי בפירוש נפלא, והודה קודם כול לקדוש ברוך הוא שזימן לו אותו. זהו פירוש בשם האדמו"ר מגור, בעל האמרי אמת.
בפסוק הראשון נאמר: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן... וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ". ומפרש רש"י: "ואמרת אליו" – שאינך כפוי טובה. ובהמשך נאמר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי". ושם מפרש רש"י: "וענית" – לשון הרמת קול.
שואל האמרי אמת: מהו הפירוש האמיתי? האם העיקר שלא להיות כפוי טובה, או שהעיקר לומר את הדברים בקול רם? ועונה: אין כאן שני פירושים, אלא פירוש אחד, ושני הדברים משלימים זה את זה. התורה מלמדת שכאשר אנחנו מכירים בטובה ומודים לקדוש ברוך הוא, ההודיה צריכה לבוא בהרמת קול, בעוצמה, בדיוק כמו שאנחנו מבקשים.