✍️1.1 המחלוקת בנוסח
"לעסוק" מורה על לימוד, ו"על דברי תורה" כולל גם את קיום המצוות.
שיעור זה ממשיך סדרה בעניין ברכות התורה. כמה שבועות קודם לכן נשאלה השאלה על נוסח הברכה. בשולחן ערוך כתוב, וכך נוהגים הספרדים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על דברי תורה". והנוסח האחר, שמביא המשנה ברורה ושכך נוהגים האשכנזים: "לעסוק בדברי תורה". זו מחלוקת בראשונים.
בשיעורים הקודמים הובא ביאור הבית יוסף: "לעסוק" עולה על לימוד התורה כפשוטו, ואילו "על דברי תורה" הוא לשון כללית יותר, הכוללת גם את קיום המצוות. דברי תורה אינם רק לימוד, אלא גם קיום התורה.
השאלה הזאת אינה רק דקדוק לשוני. כל מילה בנוסח הברכה מגלה מה אנחנו מבינים על התורה עצמה: האם היא פעולה מוגדרת שעושים, או מציאות רחבה שכל חיינו מתנהלים בתוכה.