סקירה כללית
⚙️ סקירה כללית
🛤️

הדרך הארוכה אל הסנהדרין

שיעור של הרב יהודה טאוב

חידוש הסנהדרין בימינו – חלק ג: ניסיונות בדורות האחרונים, מה יכול לקרות עוד לפני המשיח, והעצה של הרב קוק להתחיל בכינוס של חכמים

4פרקים
15נושאים
61פסקאות
0סומנו כנלמדו
#סנהדרין#סמיכה#הרב קוק#גר תושב#קורבן פסח#גאולה

📌 הודעה מוצמדת · מתוך: דרך ארוכה שהיא קצרה

וזה יהיה בלי ספק, כאשר יכשיר ה' לבות בני אדם, ויוסיפו במעשה הטוב, ותגדל תשוקתם לה' ולתורתו
לקריאה בהקשר ←
💭 חולמי הסנהדרין › רב בקהיר ושמו סמיכת חכמים
📕

רב בקהיר ושמו סמיכת חכמים

לפני למעלה ממאה שנה השקיע רב אחד את חייו בניסיון לאחד את רבני ישראל כצעד לקראת סנהדרין.

השיעור מסיים את הסדרה על חידוש הסנהדרין, ופותח בסיפור מעניין מלפני למעלה ממאה שנה. הרב אהרן מנחם מנדל הכהן היה רב בקהיר, וכיהן שם כרב ראשי כשלושים שנה. הוא השקיע בנושא הזה מפעל חיים, וכתב ספר בשם "סמיכת חכמים".

בספר הוא מביע את הדרישה לחדש את הסנהדרין, כדי להחזיר את סמכותה של ההוראה התורנית. ובשביל זה לא הסתפק בכתיבה. הוא נסע נסיעות אין ספור, ודרש בכל מקום.

הוא הקים אגודת רבנים בשם "כנסת גדולה", שמנתה יותר מחמש מאות חברים מכל קהילות ישראל, וכינס כינוס עולמי של רבנים בעיר קרקוב. הוא ביקש להקים לאט לאט גוף רבני משותף, ובספרו הוא מספר מה ענו לו הרבנים ומה חשבו על הרעיון.

גם הניסיון הזה לא הגיע לידי סנהדרין. אבל הרב מבקש שנכיר אותו, כי הוא מלמד שהחלום הזה לא נשכח. בכל דור היו חכמים שהאמינו שהוא אפשרי, והשקיעו בו את כוחם, גם כשידעו שאולי לא יזכו לראות את התוצאה בעצמם.

💭 חולמי הסנהדרין › חלומו של הרב מימון
🌙

חלומו של הרב מימון

הרב מימון ראה את חידוש הסנהדרין כהמשך טבעי לחלום שהתגשם על שיבת ציון.

הניסיון השלישי היה של הרב יהודה לייב מימון, בראשית ימי המדינה. הוא כתב ספר בשם "חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת", והרב קורא ממנו דף אחד.

הוא כותב שהוא יודע שהנושא יעורר עליו קטרוג מצדדים שונים. חידוש הסנהדרין ייראה לרבים כדמיון רחוק, כחלום מטושטש. יהיו מי שיפקפקו, ויהיו מי שיחשדו. יאמרו עליו: הנה בעל החלומות.

והוא מודה: מיום שעמד על דעתו, חלם על תחייתה של הסנהדרין, כשם שחלם על התחדשות מדינת ישראל. ו"שר החלומות" לוחש באוזנו גם עכשיו: כשם שהתגשם חלומך על המדינה העברית, שזכית לראותה בעיניך, כך יבוא יום וחלומך על הסנהדרין יקום ויהיה למציאות.

הוא כותב שאחרי עשרות שנים של עיון בתולדות עמנו ובספרות שנכתבה על הסנהדרין, הגיע להחלטה: יחד עם התחדשות המדינה, צריך לעשות מעשים ופעולות כדי לחדש את הסנהדרין בכל הודה והדרה.

💭 חולמי הסנהדרין › מי היה הרב מימון
🧳

מי היה הרב מימון

הרב מימון היה תלמיד חכם גדול שהקדיש עשרות שנים לעידוד העלייה לארץ.

הרב מספר שהרב מימון הוא אחד האנשים המעניינים ביותר. במשך קרוב לחמישים שנה, עוד לפני קום המדינה, הוא הסתובב בעולם כולו ודיבר עם יהודים על החשיבות לבוא לארץ ישראל. הוא נסע, הלך וחזר, ודרש דרשות במקומות רבים.

הוא היה בוגר ישיבות ליטא, ותלמיד חכם גדול מאוד. העריכו אותו במקומות רבים, והוא ידע תמיד מה להשיב.

ולכן החלום שלו לא היה חלום של אדם רחוק מן התורה. הוא הכיר את המקורות לעומק, את הרמב"ם ואת ויכוחי צפת וירושלים, ובכל זאת היה בטוח שיבוא יום והסנהדרין תחזור. גם אם הוא עצמו לא יזכה לראות זאת, הדבר יקרה בעזרת ה'.

הרב מעיר שבחלק הקודם ראינו שגדולי תורה באותה תקופה התנגדו לניסיון שלו, וכך הוא לא הצליח. אבל הספר שלו נשאר עדות לכך שהשאלה עמדה במלוא חומרתה בפני דור התקומה.

💭 חולמי הסנהדרין › שרשרת של ניסיונות
🔗

שרשרת של ניסיונות

כל ניסיון לחדש את הסנהדרין נעצר, אבל כל אחד מהם השאיר אחריו דרך שאפשר להמשיך בה.

אם נסכם את כל הסדרה, נראה שרשרת של ניסיונות. לפני כחמש מאות שנה, חכמי צפת סמכו את מהר"י בירב, אבל חכמי ירושלים התנגדו, והסמיכה לא נמשכה. לפני למעלה ממאה שנה, רב בקהיר כינס מאות רבנים בניסיון לבנות "כנסת גדולה". בראשית ימי המדינה, הרב מימון כינס רבנים וכתב את ספרו. ובדורנו, קבוצה של רבנים ניסתה להקים "סנהדרין חדשה".

אף אחד מן הניסיונות לא הצליח להקים סנהדרין שכל ישראל מקבלים אותה. ובכל זאת, הרב אינו רואה בהם כישלון גמור. כל ניסיון העלה מחדש את השאלה, חידד את ההלכות, ולימד מה חסר.

ומה חסר בכולם? אותו דבר שהרמב"ם עצמו הצביע עליו: ההסכמה. "ישראל מפוזרים, ואי אפשר שיסכימו כולם". מי שרוצה להתקדם, צריך לחשוב קודם כול איך בונים הסכמה.

ולכן, אחרי שנעבור על מה שיכול לקרות לפני המשיח, נגיע לעצה של הרב קוק, שעוסקת בדיוק בזה: איך מתחילים לבנות את ההסכמה, צעד אחר צעד.

🌅 מה יכול לקרות לפני המשיח › התכלת
🧵

התכלת

גם מה שנאמר שיתגלה רק לעתיד יכול להתחיל להופיע עוד קודם, באופן מועט.

הרב עובר לשאלה רחבה יותר: מה יכול לקרות עוד לפני ביאת המשיח? הוא עובר על רשימה של נושאים.

הראשון הוא התכלת. מובא בשם האר"י שהתכלת נגנזה אחרי שנחרב בית המקדש, ולא תתגלה עד ימות המשיח. אם כן, האם אפשר שהתכלת תימצא לפני כן?

הרב משיב שהתכלת לא נגנזה לגמרי בחורבן. יש עדויות בגמרא שגם אחרי החורבן היה להם תכלת. מה הכוונה אם כן שאחרי החורבן אין תכלת? שהיא לא הייתה מצויה הרבה.

ואם כך, אפשר להבין גם את מה שאומרים שהתכלת תשוב בימות המשיח: אז היא תהיה מצויה לכולם. אבל מי אמר שלא יכולה להיות תכלת כבר היום, באופן מועט? כך גם בשאר הדברים: מה שיהיה בשלמות בימות המשיח, יכול להתחיל להופיע עוד קודם.

🌅 מה יכול לקרות לפני המשיח › מקדש, סנהדרין וצבא
🛡️

מקדש, סנהדרין וצבא

לפי המקורות, בית המקדש והסנהדרין יכולים להתחדש לפני המשיח, וגם צבא יהודי כבר קיים.

האם בית המקדש יכול להיבנות לפני שיבוא המשיח? הרב מזכיר את מה שלמד בשיעור אחר: בירושלמי כתוב במפורש שבית המקדש ייבנה לפני ביאת המשיח, וכך עולה גם מסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה.

והסנהדרין? הרמב"ם כותב במפורש בפירוש המשניות, מן הפסוק "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה", שציון תיפדה על ידי משפט כמו שצריך. הרב אומר שאילו חי הרמב"ם היום, אולי היה אומר שחלק גדול מן הצרות שאנו סובלים מהן נובע מכך שאין לנו סנהדרין.

צבא יהודי – כבר קיים. ויש בו הלכות רבות, שהרב גורן עסק בהן ופרסם פסקים בעניינן.

ומלך? זו שאלה מורכבת מאוד. הרב מזכיר שבספר שמואל יש סוגיה שלמה בשאלה אם המלוכה היא דבר חיובי או שלילי, ושעל כך ידבר בהזדמנות אחרת.

🌅 מה יכול לקרות לפני המשיח › שירת הלויים וקורבנות בלי מקדש
🎶

שירת הלויים וקורבנות בלי מקדש

בתחילת ימי בית שני הקריבו קורבנות שנים רבות על מזבח, לפני שנבנה הבית.

נושא נוסף הוא שירת הלויים. הרב מספר על מכון המקדש, שהקים הרב ישראל אריאל, ועל מכון שהוקם לשירת הלויים. יש שם להקה של לויים שלומדת ומתאמנת לשיר את השירים כפי שהיו במקדש, ומכינים גם את הבגדים.

ומה עם קורבנות בלי בית מקדש? הרב מזכיר את תפילת מוסף של ראש חודש: "מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו". מזבח חדש – לא בית מקדש שלם, אלא מזבח.

ויש לכך תקדים. בתחילת ימי בית שני, כשעולי בבל חזרו, הם התחילו לבנות, ונאסר עליהם להמשיך. עברו כעשרים שנה עד שחזרו לבנות את הבית. ובמשך כל השנים האלה הקריבו קורבנות על המזבח, בהר הבית, בלי בית מקדש.

מכאן שעקרונית אין מניעה להקריב קורבנות גם לפני שנבנה הבית. השאלה היא מה הדבר דורש בפועל, ומי יכריע בכל הפרטים ההלכתיים הרבים והמסובכים שהוא מעורר בימינו, ועל כך נעמוד מיד, כשנדבר על קורבן הפסח.

🌅 מה יכול לקרות לפני המשיח › קורבן פסח בימינו
🐑

קורבן פסח בימינו

יש רבנים הסוברים שאפשר להקריב קורבן פסח בימינו, אבל הדבר דורש מזבח, בגדי כהונה והכרעה מוסמכת.

למה לא מקריבים היום קורבן פסח? יש רבנים שסוברים שמותר ואפשר. טומאה הותרה בציבור, ולכן הטומאה עצמה אינה מעכבת קורבן ציבור כמו קורבן פסח.

אבל להקריב קורבן אינו פשוט. אי אפשר להקריב בלי מזבח, וצריך לבנות מזבח כהלכתו. צריך גם כהנים שלבושים בבגדי כהונה. ויש שאלות נוספות, למשל האם כל הכהנים של היום הם כהנים בוודאות.

וחוץ מן השאלות ההלכתיות, יש גם מגבלות מעשיות על הר הבית שאינן בידינו. הרב מוסיף שאפילו אם יתאפשר הדבר, בלי גוף מוסמך שלוקח אחריות ומכריע, קשה שיצא מזה תועלת רבה. אדם יחיד שעולה ומקריב לא יביא לכך שהעם כולו יקבל זאת.

הרב מזכיר שהמחלוקת על הקרבת קורבנות בזמן הזה אינה חדשה. כבר בימי רבי עקיבא איגר דנו בה חכמי ישראל בהרחבה. ומה שחסר אז, וחסר גם היום, הוא גוף אחד שיכריע.

🌅 מה יכול לקרות לפני המשיח › גר תושב והסנהדרין החדשה
🌍

גר תושב והסנהדרין החדשה

קבוצת גויים שביקשה לקבל שבע מצוות בני נח הובילה לניסיון לחדש סנהדרין.

נושא אחרון ברשימה הוא גר תושב. הרב מספר על הרב יואל שוורץ, שכתב ספר בשם "אור לגויים", על תפקידם של הגויים ועל שבע מצוות בני נח. כשכתב אותו, לא ידע אם יהיה לו ביקוש. הוא אמר: אני אעשה את שלי.

יום אחד התגלגל הספר לקבוצה של גויים בארצות הברית, שהתעניינו מאוד במה שהבורא רוצה מהם. הם התלהבו מן הספר, תרגמו אותו לאנגלית, ובאו לארץ ללמוד אצלו. הספר תורגם לשפות רבות, ונוצרה קהילה גדולה של לומדים.

חלק מהם רצו להתגייר גיור גמור. אחרים רצו להיות "גר תושב" – מי שקיבל עליו את שבע מצוות בני נח וגר בארץ ישראל. לגר תושב יש דינים מיוחדים: הוא אינו גוי גמור ואינו יהודי.

אבל, לפי מה שהרב אומר, כדי לקבל גר תושב צריך סנהדרין. מכאן קם ניסיון לחדש סנהדרין, שנקרא "הסנהדרין החדשה", והשתתפו בו רבנים מחוגים שונים, וביניהם הרב יואל שוורץ והרב ישראל אריאל. הרב מעיר שהניסיון נשען על כללים מצומצמים ולא על כל כללי ההלכה, ולא יצא ממנו הרבה.

⚖️ מה תביא הסנהדרין › השיבה שופטינו – ומה אחריה
🙏

השיבה שופטינו – ומה אחריה

סדר הברכות מלמד שגם אחרי שיחזרו השופטים, עדיין יהיו מתנגדים.

האם מוכרח שהסדר יהיה כך? ודאי שלא. אבל הרב מראה שבתפילה שלנו משמע שזה הדבר שעוצר אותנו. הגמרא במגילה אומרת שהברכות בנויות לפי סדר הגאולה: תחילה ארץ ישראל נותנת פירות בברכה, אחר כך קיבוץ גלויות, ואחר כך "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה".

ושימו לב מה כתוב באותה ברכה: "וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". הרב אומר שמה הקשר בין שופטים ליגון ואנחה, הדור שלנו מבין היטב בחוש.

ומיד אחריה באה הברכה "וְלַמַּלְשִׁינִים". הרב מסיק מן הסדר הזה שגם כשתהיה סנהדרין, עדיין יהיו מתנגדים ומי שיעשו קשיים. הם לא ייעלמו מיד.

אבל סוף סוף תהיה הכרעה, ומי שמבקש לדעת מה לעשות יוכל לשאול ולקבל תשובה ברורה ומחייבת, שכל ישראל מקבלים אותה. הרב מסכם שחלק גדול מן הקשיים שעם ישראל עובר נובע מכך שעדיין אין לנו סנהדרין.

⚖️ מה תביא הסנהדרין › שופטים בכל שעריך
🏛️

שופטים בכל שעריך

סנהדרין תביא הוראה אחת, תקנות לפי הצורך, והשראת שכינה בישראל.

מה יהיה כשתקום סנהדרין? הרב מונה כמה דברים. יהיה מי שיורה הלכה בכל מקום, ויהיה לו כוח לפסוק בכל מקום. כמו שפרשת השבוע פותחת: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ".

יהיה מי שייתן כיוון לאן הולכים ואיך צריך להתנהג. יהיה מי שיוכל לגדור פרצות בישראל ולתקן תקנות לפי צורך השעה. ויהיה, סוף סוף, מקום אחד שכולם מתאחדים סביבו.

והגמרא אומרת שהסנהדרין גורמת להשראת השכינה בישראל. לא רק סדר ומשמעת, אלא קרבה לה'.

הסנהדרין יכולה גם לעזור בשאלות שאין להן היום כתובה. שאלות של קורבנות, של הר הבית, של מלחמה וביטחון – כל זמן שאין גוף מכריע, זה אומר כך וזה אומר כך, וקשה מאוד לעשות משהו. הרב מזכיר שבפרשת השבוע יש הלכות מפורטות על מלחמה ועל מצור, ושאלות כאלה צריכות הכרעה תורנית מוסמכת.

⚖️ מה תביא הסנהדרין › חוק עברי ומקדש אחד
📘

חוק עברי ומקדש אחד

רק כשההלכה תוכרע במקום אחד, תוכל להיות חוקה עברית, ויהיה מקדש אחד לכל ישראל.

הרב מביא הסבר ששמע: היום קשה מאוד לבקש מן המדינה שתיקח את ההלכה כבסיס לחוקיה. למה? כי ההלכה אינה מסודרת וקבועה בצורה אחידה. זה אומר כך וזה אומר כך, ואין ספר חוקים אחד שאפשר לקבל כתחליף.

היו ניסיונות לסדר "משפט עברי", אבל לא הצליחו. ייתכן מאוד שאם תקום סמכות שתכריע בהלכה בצורה ברורה, יהיה הדבר אפשרי.

וכך גם לגבי בית המקדש. ייתכן שיבוא יום ויתאפשר לבנות אותו. אבל אם לא תהיה סמכות רבנית אחת שמחליטה – איך ייבנה? של איזה ציבור יהיה? אי אפשר לבנות מקדש אחד לספרדים ומקדש אחר לאשכנזים. יש מקום אחד בלבד.

ולכן, אומר הרב, ברגע שתהיה שפה אחת ודברים אחדים, בעזרת ה' יוכל להיות הכול. כשהלבבות יתאחדו, יסכימו כולם על אחד, והוא יהיה סמוך.

🛤️ מאיפה מתחילים › אתערותא דלתתא
✋

אתערותא דלתתא

האדם מתחיל במה שבידו, והקדוש ברוך הוא משלים.

מה אפשר לעשות עכשיו? הרב מסביר כלל בעבודת ה' ובגאולה: אנחנו מתחילים משהו, והקדוש ברוך הוא עוזר. יש השתדלות, וכביכול הקב"ה מחויב לעזור, כמו במצוות פריקה וטעינה: כשאדם מתחיל, ה' מסייע לו.

הוא קורא מדברים שנכתבו בזמנו על מי שהתחילו לעסוק בעניין: רצון ה' הוא שהאדם יתעורר מעצמו לכל דבר טוב, ולשם כך נברא בבחירה חופשית. ואם ההתעוררות שלו מעטה בכמות, ואין בכוחו לגמור את המעשה – די בזה, כי ה' יגמור בעדו. האדם עושה מה שבידו, והשאר יהיה בידי שמים.

ועוד נכתב שם: הדברים שהודיעו הנביאים מראש צריכים תמיד להתחיל לקום בדרך הטבע. כמו בימי שיבת ציון הראשונה, כשבני הגולה עלו מבבל, ועזרא ונחמיה התאמצו בכל כוחם, בדרך הטבע.

ומכאן לשאלה המעשית: אם רוצים להתחיל, מאיפה מתחילים? על כך כתב הרב קוק.

🛤️ מאיפה מתחילים › העצה של הרב קוק
🕯️

העצה של הרב קוק

הרב קוק הציע להתחיל בכינוס שנתי של גדולי הרבנים מן הארץ ומן הגולה, שידונו יחד בשאלות הגדולות.

הרב קוק, שהקים את הרבנות הראשית לישראל, גם הוא עסק בשאלה הזאת. הוא לא האמין שבימיו אפשר לחדש מיד את הסנהדרין, אבל הציע איך להתחיל בכיוון.

הוא כותב שאם יעלה בידינו לסדר באופן הגון את הרבנות הראשית בארץ ישראל, נוכל לפנות לכל ישראל, ובייחוד לרבנים הגאונים המשפיעים ביותר שבגולה – ובאותה תקופה רוב הרבנים ישבו בגולה. בזמן קבוע בשנה יתכנסו שלוחים מרבני ארץ הקודש ומרבני הגולה, וזו תהיה "הרבנות הכוללת" של כל ישראל, שתדון בשאלות הגדולות ביותר.

הרב מסביר: אם אתה רוצה להתחיל בדרך אל הסנהדרין, עשה כינוס. פעם בשנה, כל הרבנים הגדולים מתכנסים למקום אחד, דנים יחד בשאלות הגדולות, שומעים זה את זה, ומנסים להכריע. אולי מוציאים דף עקרונות משותף.

וכשהדרכים האלה יצליחו במידה מסוימת, כותב הרב קוק, אז יוכלו לגשת לשאלת חידוש הסמיכה במדרגה של קימה ממשית. לפני כן, כל מי שירצה יוכל לפלפל בשאלה – דרוש וקבל שכר.

הרב מדגיש את החכמה שבעצה הזאת. במקום להתחיל מן הסוף – מינוי של אדם אחד שכולם יקבלו – מתחילים מן ההתחלה: מפגש, היכרות, שיחה. חכמים שאינם מכירים זה את זה, ושאינם יושבים יחד, לא יגיעו לעולם להסכמה. חכמים שנפגשים בכל שנה, דנים יחד ושומעים זה את זה, בונים לאט לאט אמון. ומתוך האמון הזה יכולה לצמוח ההסכמה שהרמב"ם דיבר עליה.

🛤️ מאיפה מתחילים › דרך ארוכה שהיא קצרה
🛤️

דרך ארוכה שהיא קצרה

הדרך המובילה באמת אל המטרה היא דווקא הדרך הארוכה.

הרב קוק מסיים: ואף על פי שזו דרך ארוכה, כבר ידוע לנו שהדרך המובילה אל המטרה היא דווקא הדרך הארוכה. יש דרך שנראית קצרה ומתארכת, ויש דרך שנראית ארוכה ומגיעה בבטחה.

כלומר, מתחילים ברבנות כוללת, בכינוס, בשיחה בין חכמים, ולאט לאט, יבוא יום ובאיזו צורה תקום גם הסנהדרין.

והרב חוזר לסיום אל הרמבם, שבו התחילה הסדרה. הרמבם כתב שאם תהיה הסכמה מכל החכמים, תתחדש הסמיכה. אחרת, איך יקוים "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה"? המשיח לא יחדש דינים. ולכן, כתב הרמב"ם, הסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח, וזה יהיה מסימניו.

ומתי זה יקרה? מסיים הרמב"ם: וזה יהיה בלי ספק, כאשר יכשיר ה' לבות בני אדם, ויוסיפו במעשה הטוב, ותגדל תשוקתם לה' ולתורתו – לפני בוא המשיח. יהי רצון שנזכה כולנו במהרה: "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה".

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה