המציל והמלך
על הצלת המלך נקבע פרס: שעה אחת בבית האוצרות, לקחת כל מה שירצה.
השיעור נפתח, כדרכו, בהודיה לבורא עולם על כל החסדים שעשה, עושה ויעשה עמנו, ובהודיה מראש על הגשמים שה' עתיד להוריד. ומשם הגיע הרב למשל שראה, לדבריו, באחד הספרים על הודיה, ושהובא גם באחד העלונים של "קול תודה". משל שמאיר את כל עניין ההודיה: כשמתרגלים להודות, מאירים את כל החיים.
היה מלך גדול, ששלט על מדינות רבות. פעם הפליג בספינת המלכות, וסערה גדולה הטביעה את הספינה. כמעט כולם טבעו, ורק המלך ועוד כמה בודדים הצליחו להיאחז בקרשים. המלך, רטוב כולו, נאבק על חייו בים.
עברה שם ספינה קטנה של יהודי. הוא ראה אנשים טובעים, הושיט יד, והעלה את המלך לספינתו, בלי לדעת כלל מי הוא. כשהגיעו לחוף, ראה מרכבה מלכותית ואנשים רבים שמחכים. ואז אמרו לו: אתה מבין מה עשית? הצלת את המלך!
המלך הוחזר לארמונו, וציווה לתת פרס גדול למי שהציל אותו ממוות לחיים. ונקבע הפרס: שעה אחת בבית האוצרות הגדול של המלך, ובשעה הזאת יוכל לקחת ככל אשר יחפוץ.