← לכל החוברות בגופנים

הכוח העצום
של החוויה
עולם הרגש היהודי
התניה במחקר וביהדות
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: IBM Plex Sans Hebrew

עולם הרגש היהודי

הכוח העצום של החוויה

כפתור של רגש

האם אדם יכול לעורר בעצמו שמחה, אהבה או התלהבות, בלי שקרה דבר? כאילו יש כפתור קסם: לוחצים עליו, והרגש שהיה פעם חוזר. זה נשמע מוזר, אבל המחקר והתורה מלמדים שיש כפתור כזה, ושהוא פועל לטובה ולרעה.

איוון פבלוב, מדען רוסי שזכה בשנת 1904 בפרס נובל על מחקריו במערכת העיכול, גילה זאת אצל כלבים. כלב שרואה אוכל מפריש רוק. פבלוב הפעיל פעמון בכל פעם שהביא אוכל. אחרי פעמים רבות הפעיל את הפעמון בלבד, והכלב הפריש רוק וחיכה. במוחו נקשר הפעמון לאוכל, והפעמון לבדו עורר את מה שקודם עורר רק האוכל.

כך פועלות גם הפרסומות: מחברים מוצר לדמות שאנחנו אוהבים, והאהבה עוברת אל המוצר. אם אחרים יודעים לחבר בשבילנו כדי למכור, אנחנו יכולים ללמוד לחבר בעצמנו כדי לשמוח.

התנועה החיצונה

המסילת ישרים שואל: מה יעשה מי שאין לו חשק למצוות? והוא עונה שיזדרז ברצונו, ומתוך כך תיוולד בו החמדה:

"כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית" (מסילת ישרים, פרק ז).

ואפשר להבין את הסוד. אצל האדם מקושר שרצים אל מה שאוהבים, כמו שאמר דוד המלך:

"דרך מצותיך ארוץ, כי תרחיב לבי" (תהלים קיט, לב).

כשהגוף רואה שהאדם רץ, הוא מעורר את רגש השמחה, כמו הפעמון. וכך גם חיוך: מי שיוצא אל השמש ומחייך, אפילו בלי סיבה, מרגיש אחרי זמן קצר שמשהו בלבו השתחרר.

למה דווקא עם סבא?

הגמרא אומרת שהמלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני:

"והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחרב" (דברים ד, ט-י).

למה סבא יותר מאבא? הרב הציע הסבר מן החיים. אבא שלומד עם בנו מעיר לו לא מעט: למה אינך זוכר, מה יהיה במבחן. סבא אינו שואל "למה לא ידעת". הוא מסביר בנחת ובשמחה. וכך נבנית אצל הנכד חוויה טובה של תורה, שנקבעת בלבו כמו מעמד הר סיני.

כשהחוויה רעה

מסופר על אדם מלומד שחיפש "חולשה" בתורה, וכינס אנשים שעזבו את דרך התורה כדי לשמוע מהם את טענותיהם. אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, סיפרו על חוויות של פגיעה: מלמד שהעליב, מורה שהשפיל. אף אחד לא הביא קושיה של שכל. הערב הזה היה בשבילו המקפצה לחזור בתשובה.

מה למדנו מזה?

חוויה קשה עלולה לקשור את התורה לכאב. ולכן כל הורה ומחנך אינו מלמד רק חומר. הוא קובע מה ירגיש הילד כשיפגוש את התורה כל ימי חייו.

אשרינו מה טוב חלקנו

ילדים צמאים ויתרו על שתייה שלא הייתה בהכשר שלהם. אביהם שמח בהם מאוד, ושר איתם "אשרינו מה טוב חלקנו". כעבור שבועיים התבטל להם טיול שחיכו לו. ושני הילדים קמו באוטובוס ושרו "אשרינו", וכל הילדים הצטרפו בשמחה. השבח של האב נעשה עוגן של שמחה.

ומכאן גם המאכלים של החגים: תפוח בדבש, סופגנייה, אוזני המן, מצה. אין זה מקרה. כל חג בונה חוויה טובה, ואחר כך עצם הזכרת החג מעוררת את השמחה.

היסוד

כל מצווה שנעשית בשמחה מפקידה בלב רגש טוב, ובפעם הבאה הרגש חוזר מעצמו. מי שמחבר את המצוות לחוויות טובות, בונה לב שאוהב את ה'.

יהי רצון שנזכה לחבר כל מצווה לחוויה של שמחה, ואז רק נזכיר אותה, וכבר יתעורר בלבנו רגש של אהבה לבורא עולם.

📚 עוד חומרי לימוד על עולם הרגש היהודי – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/search/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לכל החוברות בגופנים