כוחו של הקדיש
אמן יהא שמיה רבה
רבי יוסי בחורבה
הגמרא במסכת ברכות (ג, א) מספרת שרבי יוסי נכנס פעם לאחת החורבות של ירושלים כדי להתפלל. אליהו הנביא בא ושמר עליו ליד הפתח עד שסיים. אחרי שדיברו יחד, שאל אותו אליהו: מה שמעת בחורבה הזו?
ענה רבי יוסי: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת:
"אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות".
אמר לו אליהו: חייך וחיי ראשך, לא בשעה זו בלבד היא אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלוש פעמים. ולא זו בלבד:
"אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך, הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך".
כמה גדולה מעלת עניית אמן יהא שמיה רבה. גם בזמן הגלות, כשבית המקדש חרב, ה' שמח בעם שלו שמשבח אותו בכל לבו.
מבטל גזרות
ובמדרש מסופר שמלאך הראה לרבי ישמעאל את הצרות והייסורים העתידים לבוא על עם ישראל: צרות של שבי ושל ביזה. ואמר לו המלאך שבכל יום מתחדשות עליהם גזרות קשות. אבל כיוון שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים "אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", אין מניחים לגזרות לצאת לפועל.
עם זו יצרתי לי
בילקוט שמעוני על ספר משלי נדרש הפסוק:
"ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאם מחתת רזון" (משלי יד, כח).
אף על פי שיש לה' אלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים שמשבחים אותו, אין הוא רוצה אלא בשבחם של ישראל, כמו שנאמר:
"עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו" (ישעיהו מג, כא).
ועוד נאמר שם: מתי מתעלה שמו של ה' בעולמו? בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ועונים אמן יהא שמיה רבה מברך. באותה שעה ה' שמח ואומר למלאכי השרת: בואו וראו את העם שיצרתי לי, כמה הם משבחים אותי! ובאותה שעה המלאכים מלבישים את ה' הוד והדר.
היסוד
ה' אוהב את השבח של ילדיו יותר מכל שירת המלאכים. כשאנחנו עונים אמן יהא שמיה רבה בכל לבנו, אנחנו משמחים את אבינו שבשמים.
קורעין לו גזר דינו
ובמסכת שבת (קיט, ב) נאמר:
"אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, קורעין לו גזר דינו".
ורש"י מפרש "בכל כחו" - בכל כוונתו.
המהר"ל, בספר נתיבות עולם בנתיב העבודה, כותב שהמעלה הגדולה הזו לא נאמרה על מי שעונה "ברוך הוא וברוך שמו", וגם לא על מי שאומר קדושה. היא נאמרה דווקא על עניית אמן יהא שמיה רבה. למה?
מעל הטבע
מסביר המהר"ל שהשבח הזה מגיע עד העולם העליון, העולם הבא. זהו פירוש המילים "לעלם ולעלמי עלמיא". ולכן אפילו המלאכים אינם יכולים לומר את השבח הזה, כי הם אינם מגיעים למדרגה העליונה הזו. רק עם ישראל יכול להגיע לשם.
ומוסיף המהר"ל: אחרי "יהא שמיה רבה" אומרים שמונה שבחים: יתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר, ויתעלה, ויתהלל. המספר שבע רומז לעולם הזה ולטבע, שהרי העולם נברא בשבעה ימים. והמספר שמונה רומז למה שלמעלה מן הטבע.
וכך מבינים את גודל הכוח הזה. אפילו נגזרה על האדם גזרה לכל ימי חייו, שהם שבעים שנה, כמו שנאמר:
"ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורת שמונים שנה, ורהבם עמל ואון, כי גז חיש ונעפה" (תהלים צ, י).
שבעים הוא כפולה של שבע, מספר הטבע. אבל שבח שמגיע מעל הטבע, מעל העולם הזה, ממשיך על האדם שפע של ברכה מן העולם העליון, ויכול לבטל אפילו גזרה כזו.
בכל כוחנו
כשאנחנו שומעים את הקדיש בבית הכנסת, זה רגע יקר מאוד. זו שעה שבה ה' שמח בנו, ומספר למלאכים כמה הוא אוהב את העם שלו. כדאי לעצור הכול, לכוון את הלב, ולענות בכל הכוח ובכל הכוונה.
יהי רצון שנזכה לענות אמן יהא שמיה רבה בכל כוחנו, לשמח את אבינו שבשמים, לבטל כל גזרה קשה, ולזכות לביאת הגואל במהרה.
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה והודיה לה' – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/search/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
אותו שיעור, בסגנון כתיבה נוסף. אפשר לבחור את המהדורה הקרובה ללבכם.