פרשת לך לך
בעל הבירה
למה מחכים לגשם?
בשבעה בחשון אנחנו מתחילים לבקש בתפילה על הגשמים, ואומרים: "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה". אבל למה רק אז? הרי חג הסוכות נגמר כבר שבועיים קודם, והאדמה צמאה למים.
המשנה במסכת תענית מסבירה: מחכים חמישה עשר יום אחרי החג, כדי שגם היהודי האחרון שעלה לרגל לבית המקדש יספיק לחזור לביתו, הרחק עד נהר פרת, בלי שהגשם יפריע לו בדרך.
אם כן, למה מחכים גם היום, כשאין בית מקדש ואין עולי רגל?
בספר "באר הפרשה" של הרב אלימלך בידרמן מובא דבר נפלא. נכון, הטעם עצמו כבר לא שייך היום. אבל המוסר שבו שייך תמיד. חז"ל רצו שנזכור: כדאי שכל עם ישראל ימתין, ולא יבקש את הגשם שכל כך נחוץ לו, רק כדי שיהודי אחד, האחרון והרחוק מכולם, לא יירטב, לא יקפא מקור ולא ישקע בבוץ.
כל עם ישראל מוכן לחכות, ובלבד שאף יהודי לא יסבול.
וזו בדיוק המידה שאנחנו פוגשים בפרשת השבוע אצל אברהם אבינו, עמוד החסד. מי לימד אותו שה' רוצה שנהיה גומלי חסדים?
המשל של הבירה
המדרש בתחילת הפרשה שואל: למה נגלה ה' דווקא אל אברהם? ומשיב במשל:
"משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת. אמר: תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: אני הוא בעל העולם" (בראשית רבה לט, א).
אדם עובר בדרך ורואה ארמון גדול ומפואר, מואר באורות. הוא לא יכול להאמין שאין לו בעלים. כך אברהם הסתכל על העולם, וראה כמה הוא יפה ומסודר, והבין שיש לו בורא ומנהיג.
אבל הרי גם צדיקים אחרים הכירו את הבורא, כמו חנוך, מתושלח ונח. למה דווקא אל אברהם נגלה ה' יותר מכולם?
אברהם מתפעל
המפרשים מבארים: אברהם אבינו לא רק הכיר שיש בורא. הוא ראה את הטוב העצום שיש בבריאה, את השפע האדיר, את כל הדברים הנפלאים שה' נותן לנו. והוא התפעל. כל כולו היה מלא התפעלות מהחסד של ה'.
ומתוך ההתפעלות הזו נולדה אצלו שאלה: מה אני יכול להחזיר לבורא העולם? איך אני יכול להכיר לו טובה? מה ה' רוצה ממני?
אברהם התבונן, וראה שכל הבריאה עושה חסד. השמש מאירה ביום, והירח מאיר בלילה. האדמה מצמיחה פרחים ופירות, והאוויר נותן לכולם לנשום. כל נברא נותן משהו לאחרים.
מכאן הבין אברהם שה' רוצה שנידבק בדרכיו, ושגם אנחנו נטיב לאחרים כמו שהוא מטיב לנו. לכן נדבק אברהם במידת החסד, ובזכות זה זכה שה' נגלה אליו.
מה ה' דורש ממך
את השאלה של אברהם אנחנו מוצאים גם בדברי הנביא מיכה. הנביא מזכיר את מה שיעץ בלק מלך מואב, ואת מה שענה לו בלעם, ושואל בשם עם ישראל:
"במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום, האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה. הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן, האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי" (מיכה ו, ו-ז).
כלומר: איך אוכל להחזיר טובה לה'? אולי הוא רוצה קרבנות רבים, אלפי אילים? והנביא משיב:
"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך" (מיכה ו, ח).
ה' לא צריך מאיתנו אלפי אילים. הוא רוצה שנהיה כמוהו. כמו שהוא מטיב לנו, כך גם אנחנו נטיב לאחרים.
היסוד
עשיית חסד היא הדרך הנפלאה ביותר להגיד תודה לה'. מי שמרגיש כמה ה' מטיב לו, הולך בדרכיו ומטיב גם לבריותיו.
תודה במעשים
כשאנחנו מתבוננים בכל הטוב שה' נותן לנו, בשמש, בגשם, בלחם, במשפחה, הלב מתמלא אהבה אליו. והאהבה הזו מבקשת לצאת החוצה.
היא יוצאת כשאנחנו עוזרים לחבר, כשאנחנו מחכים בסבלנות בשביל מישהו אחר, וכשאנחנו דואגים שגם "האחרון", החלש והרחוק, יגיע הביתה בשלום. כל מעשה חסד כזה הוא מכתב תודה קטן לאבינו שבשמים.
יזכנו ה' להתפעל תמיד מחסדיו, ומתוך אהבה אליו ללכת בדרכיו ולהיטיב עם כל ברואיו.
📚 עוד חומרי לימוד על פרשת לך לך – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/t/parasha.html
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/