פרשת שמות
פרעה הקטן
המרבה להודות
הרמב"ם כותב בהלכות ברכות (י, כו) שכל המרבה להודות לה' ולשבחו תמיד, הרי זה משובח. אדם שמרבה להודות לקדוש ברוך הוא, נעשה אדם משובח.
אבל להודות זה לא תמיד קל. יש מישהו שמפריע לנו, ודואג שלא יהיה לנו זמן ולא תהיה לנו מחשבה להודות לה'. מי הוא האויב הגדול הזה של התודה? את התשובה נמצא בפרשת השבוע.
אשר לא ידע את יוסף
בתחילת ספר שמות כתוב:
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א, ח).
וכי פרעה לא ידע מי היה יוסף?
רק לפני שנים מעטות יוסף הציל את כל מצרים בשנות הרעב. כל המצרים שמעו על כך מאבותיהם. ודאי שפרעה ידע. אם כן, מה פירוש "לא ידע"?
נדייק בלשון התורה. על שר המשקים כתוב: "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בראשית מ, כג). על פרעה לא כתוב "לא זכר", אלא "לא ידע". ידיעה בלשון הקודש פירושה חיבור, כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א).
פרעה ידע היטב מי היה יוסף, אבל הוא לא היה מחובר אליו. הוא לא הרגיש שום חובה להכיר לו טובה. ולכן יכול היה לשעבד את בני ישראל.
מכפיית טובה לכפירה
במשנת רבי אליעזר מבואר, שהכתוב מעניש ביותר את כפוי הטובה, מפני שכפיות טובה היא כעין כפירה בקדוש ברוך הוא. היום אדם כופר בטובתו של חברו, ומחר הוא כופר בטובתו של בוראו.
ושם מביאים ראיה מפרעה: "אשר לא ידע את יוסף", והלא עד היום המצרים יודעים את חסדו של יוסף? אלא שפרעה ידע, ולא השגיח בזה. ולבסוף כפר גם בטובתו של הקדוש ברוך הוא, ואמר:
"מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל, לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה, ב).
אדם יכול לזכור הכול, ובכל זאת לא להתבונן. ומי שלא מתבונן בחסדים שעושים לו, מגיע בסוף למצב של פרעה.
לב לדעת
ואיך זוכים לדעת את ה', כלומר להיות מחוברים אליו? הנביא ישעיהו אומר: "שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו" (ישעיהו ו, ט). ורש"י מבאר שם שה' אומר: אתם רואים את הניסים שעשיתי לכם, ואינכם נותנים לב לדעת אותי.
כשאדם נותן לב, ומתבונן כמה טובות ה' עושה איתו, הוא נעשה מחובר לבורא עולם. וזו ההבטחה של הנביא:
"ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני ה', והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלקים, כי ישבו אלי בכל לבם" (ירמיהו כד, ז).
פרעה שבתוך הלב
בספר מסילת ישרים (פרק ב) מגלה לנו הרמח"ל שבכל אדם יש פרעה קטן בתוך הלב:
"ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו, להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא ישאר להם ריוח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים... והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר: תכבד העבודה על האנשים".
היצר הרע יודע שאם אדם ישים לב לרגע, הוא יהיה אדם אחר. לכן הוא דואג שנהיה עסוקים כל הזמן: לרוץ מכאן לשם ומשם לכאן. העיקר שלא יהיו לנו חמש דקות ביום להתבונן בחסדי ה'.
פרעה במצרים אמר: "תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר" (שמות ה, ט). ופרעה הקטן שבלב אומר: תהיה עסוק במיליון דברים, ואל תשעה בדברי תודה. כי הוא יודע שמי שמתבונן בחסדי ה', מתחיל לאהוב את בורא עולם.
היסוד
היצר הרע לא תמיד מנסה לגרום לנו לשכוח. די לו שנהיה עסוקים מדי מכדי להתבונן. מי שמוצא כמה דקות ביום להתבונן בחסדי ה' ולהודות לו, נעשה מחובר אליו ואוהב אותו.
מעשה שהיה
הרב מספר על אישה אלמנה, שנתן לה את מספר הטלפון של הקו "קול תודה". מי שמתחבר להודיה לה', נהפך לאדם אחר, ויכול לצאת על ידי התודה מכל הצרות.
כעבור שבוע הוא שאל אותה, והיא אמרה: "כמה אתה צודק, אבל אין לי זמן לשמוע. אני רצה כל היום, עיסוקים כאלה ועיסוקים כאלה". והרב חשב לעצמו: הנה הוא שוב, פרעה שבחומש, שמגיע עד ימינו. העיקר שלא יהיה זמן להתרכז בתודה, במקום להתרכז כל היום במה שחסר.
תורה ותודה
המילים תורה ותודה דומות מאוד, וההבדל ביניהן הוא רק באות אחת: ר' או ד'. אומר הרב: כמו שהאנשים מתחברים לה' על ידי התורה, כך הנשים מתחברות לה' במיוחד על ידי התודה.
המהר"ל בספר גבורות ה' כותב, שבליל הסדר שלוש המצות הן כנגד שלושת האבות, וארבע הכוסות כנגד ארבע האמהות, כי יצאנו ממצרים בזכות האבות ובזכות האמהות. ולכן שותים דווקא יין, שהרי נאמר על האישה: "אשתך כגפן פריה" (תהלים קכח, ג). וארבע הכוסות הן כוסות של הודיה לה' על הניסים. נמצא שההודיה היא מהותה של האישה, ולכן היצר הרע כל כך רוצה להילחם בה.
חז"ל אמרו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים (סוטה יא, ב). ובעזרת ה', גם בזכות הנשים הצדקניות של דורנו, שמתחברות לה' על ידי התודה, נצא מהגלות ויבוא משיח צדקנו.
יזכנו ה' לנצח את פרעה הקטן שבלב, למצוא בכל יום כמה דקות להתבונן בחסדיו, ולהודות לו באהבה.
📚 עוד חומרי לימוד על פרשת שמות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/t/parasha.html
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/