חג הפסח
השמחה שאני יהודי
מה לוקחים מפסח?
פסח הסתיים. את כלי הפסח כבר קיפלנו, אבל אנחנו לא רוצים שהחג יעבור וילך. בתפילת מוסף של המועדים אנחנו מבקשים:
"והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום, לשמחה ולששון".
"והשיאנו" הוא מלשון משא ומטען: שה' יטעין עלינו את ברכת המועד, והיא תישאר איתנו גם אחרי החג. אם כן, מהי ההודיה המיוחדת שאפשר לקחת מפסח לכל השנה?
למה "פסח"?
מכל הניסים והמופתים של מצרים, למה נקרא החג דווקא על שם זה שה' פסח על בתי בני ישראל?
ויש עוד שאלה. המכות נעשו על ידי משה רבינו ומטהו, בשליחות ה'. אבל על מכת בכורות אנחנו אומרים בהגדה:
"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור בארץ מצרים, אני ולא שרף. ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים, אני ולא השליח. אני ה', אני הוא ולא אחר" (הגדה של פסח).
למה דווקא כאן היה צריך הקדוש ברוך הוא לבוא בעצמו?
האבא בא בעצמו
מבאר הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: כשם שבמעמד הר סיני היינו צריכים שה' יתגלה בעצמו, כדי שנקבל את התורה ממנו, כך גם ביציאת מצרים היה הכרח שה' בכבודו ובעצמו יוציא אותנו. כי ביציאת מצרים לא הייתה רק יציאה מעבדות, אלא לקיחה: ה' לקח אותנו לו לעם, כמו שנאמר:
"ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלקים, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו, ז).
ביציאת מצרים ה' בחר בנו מכל העמים, ורומם אותנו מעל כל הבריאה. היינו שקועים במ"ט שערי טומאה, והוא ניתק אותנו משם ונשא אותנו "על כנפי נשרים" אליו (שמות יט, ד). דבר כזה לא יכול להיעשות על ידי שליח.
מכות ומופתים אפשר לעשות על ידי שליחים. אבל כשאבא בא לבחור את בנו, הוא בא בעצמו. זה פירוש "פסח": ה' דילג על כל בית של ישראל, ובאותו רגע בחר בהם להיות "בני בכרי ישראל" (שמות ד, כב).
ולכן אנחנו אומרים בכל יום בקריאת שמע: "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, אני ה' אלקיכם" (במדבר טו, מא). פעמיים "אני ה' אלקיכם", לפני יציאת מצרים ואחריה, כי זו הנקודה הגדולה של יציאת מצרים: ה' נעשה אבינו, ואנחנו בניו.
שמחת הפסח
השמחה הגדולה של פסח היא שהקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו, בחר בנו מכל העמים להיות בניו. ועל זה אנחנו מודים לו: תודה לך, מלך מלכי המלכים, שבחרת בי.
הבוחר בעמו ישראל באהבה
בעל "יסוד ושורש העבודה" היה מחזק את עצמו תמיד בעבודה הגדולה הזו. בצוואתו (פרק יב) הוא מבקש מבניו האהובים: בכל מקום בתפילה שבו מוזכרת הבחירה בעם ישראל, כמו בחתימת ברכת "אהבה רבה", "הבוחר בעמו ישראל באהבה", ובערבית, "אוהב עמו ישראל", תתנו את דעתכם ותחשבו בשמחה עצומה: אני נותן שבח והודיה לך, שבראת גם אותי בתוך עמך ישראל הקדושים.
והוא מוסיף, שזהו עיקר ושורש רצון הבורא בבריאת האדם בעולם השפל הזה: שהיהודי ישמח בכך שה' בחר בו. "זכרו בני אהובי, ואל תשכחו עבודה זו".
יוצרי ובוראי אתה
ובמקום אחר (פרק ל) הוא מספר על עצמו: לבו היה בוער תמיד בשמחה עצומה, על שיש לו אלוה כזה, שברא עולמות אין מספר, ובחר דווקא בו, בשר ודם, לברוא אותו בתוך עם ישראל הקדוש, כדי שגם הוא יכיר את גדולתו.
ומרוב שמחה, גם בשעה שלא עסק בתורה ובתפילה, היה אומר בפה מלא שלוש תיבות, פעמים רבות זו אחר זו:
"יוצרי ובוראי אתה".
ואחריהן היה מוסיף: אני מאמין באמונה שלמה שאתה בראת את כל העולמות, העליונים והתחתונים, ואני מאמין באלקותך הקדושה, עלי ועל בני ועל בני בני עד סוף כל הדורות.
אשרי העם
כך מובן גם מה שמובא במשנה ברורה על תפילת "עלינו לשבח": כשאומרים אותה, כל צבא השמים שומעים, והקדוש ברוך הוא עומד עם פמליה של מעלה, וכולם עונים ואומרים: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלקיו" (תהלים קמד, טו).
למה כזו שמחה? כי זו העבודה הנפלאה: שיהודי יודע להרגיש ולהודות על שזכה להיות בנו של מלך מלכי המלכים.
ריח נרות השבת
מסופר על הגר הצדק, רבי אברהם בן אברהם, שהיה בן למשפחת אצילים עשירה מאוד, ובחר להתגייר ולהיות יהודי. כשנתפס, הובילו אותו להורג בכיכר העיר.
אמו ניסתה לדבר על לבו שיחזור בו, והבטיחה לו את כל עושרה, את כל הכבוד ואת כל המעמד. אבל הוא דחה הכול ואמר:
"הריח היוצא מנרות השבת כשהם כבים, שווה לי יותר מכל הזהב והכסף שבעולם".
הוא הבין את מה שאנחנו לפעמים שוכחים: אין שמחה גדולה מזו, שה' אוהב אותנו ובחר בנו להיות עמו.
יזכנו ה' להרגיש בכל יום את השמחה העצומה, "אשרינו מה טוב חלקנו", שאנחנו בניו האהובים של מלך מלכי המלכים.
📚 עוד חומרי לימוד על חג הפסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/