🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
למה חשוב להתחזק תמיד בנושא ההודיה להשם? מה מיוחד בה יותר משאר המצוות, ובכלל — למה כל כך חשוב נושא ההודיה להשם? בפרשת ואתחנן אנו קוראים בסוף הפרשה: "וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הָאֱלֹקִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר". כאשר יהודי מקיים מצוות הקדוש ברוך הוא, השם שומר לו חסד — לא רק לו, אלא גם לדורותיו, עד אלף דור.
שואל רש"י: "לְאֶלֶף" — אלו? הרי בעשרת הדברות, באותה פרשת ואתחנן עצמה, כתוב: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" — שם כתוב "לַאֲלָפִים", כלומר, שני אלפים דור. כאן, לעומת זאת, נאמר רק "לְאֶלֶף". מביא רש"י את תירוץ רבותינו: אין זו קושיה — כאן מדובר בעושה מיראה, שם מדובר בעושה מאהבה. כאן כתוב "לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו" — לבד — נשמע שמדובר בשומרי מצוות מיראה, ולכן זוכה לאלף דור. שם, בעשרת הדברות, כתוב "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי" — נשמע השכר לאוהבַי, אלה שעושים מאהבה, זוכים לאלפיים.
וכשקראתי את זה, הייתה לי קושיה עצומה: האם אדם שעובד את השם מאהבה מקבל רק פי שניים? אתם יודעים מה זה לעבוד מאהבה? הזוהר אומר: אין פולחן לפני הקדוש ברוך הוא כמו העושה מאהבה. אין דבר שעושה נחת רוח לקדוש ברוך הוא כמו יהודי שעובד אותו מאהבה. וזה כל השכר — פי שניים? זה הכול? קשה להאמין. אך כך כתוב.
וזימן הקדוש ברוך הוא לידי את דברי האור החיים הקדוש, שיש לו בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן, דברים נפלאים על אהבת השם. האור החיים הקדוש עומד על השאלה הזאת ומתרץ תירוץ נפלא: לא ייתכן שכל מה שיגיע למי שעושה מאהבה הוא רק פי שניים — הרי מי שעושה מאהבה, "אין קץ" למה שמגיע לו, שכרו רב לאין ערוך. אלא מה שכתוב בתורה, "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" — "אֲלָפִים" האמור באהבה, לשונו רבים, יכול לומר עד מאה אלף. אתה יודע כמה זוכה אדם שעושה מאהבה? הרבה יותר מ־2,000, עד 100,000! לא כתבה התורה "2,000" — כתבה "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" — כמה "אלפים"? עד מאה אלף.
ושואל האור החיים: אם כן, מדוע לא כתבה התורה "מאה אלף" במפורש? ועונה משפט מבריק ומדהים: "כִּי אֵין שִׁעוּר שָׁוֶה לְאַהֲבָה" — יש בין אוהב לאוהב הבדלי כפל כפליים. אי אפשר לומר ששכר העובד מאהבה הוא בדיוק מאה אלף, כי יש דרגות מעל דרגות באהבה — כמה אדם אוהב את השם, כמה הוא שמח בבורא עולם. יש בזה דרגות בלי שיעור. איך אפשר לומר ששכר של אדם העובד מאהבה הוא מאה אלף בדיוק? זה תלוי כמה אהבת השם יש לו — לפי כמות האהבה, כך כמות השכר.
"קָטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים כִּפְלַיִם כְּגָדוֹל שֶׁבַּיְּרֵאִים."
אור החיים הקדוש, דברים ז, ט, בביאור דברי חז"לומסביר האור החיים: זו כוונת חז"ל שאמרו "לְאֶלֶף לְעוֹבֵד מִיִּרְאָה, לְאַלְפַּיִם לְעוֹבֵד מֵאַהֲבָה" — קטן שבאוהבים כפליים כגדול שביראים. אדם מלא יראת השם — יראת השם אמיתית ועמוקה — ובכל זאת, הקטן שבאהבה גדול ממנו, מהענק שביראת השם. אלו מילים מדהימות: הקטן ביותר שבאהבה, גדול מהגדול ביותר שביראה.
ואני שואל אתכם שאלה, ומבקש שכל אחד יתבונן בה, כי היא שאלה חזקה מאוד: היום, בשוק העבודה, מקבלים שכר לפי התואר שיש לך — תואר ראשון, שני, דוקטורט. אנשים הולכים ללמוד עוד שנים באוניברסיטאות, עושים השתלמויות, כדי לקבל עוד כמה שקלים לשעה. שווה להם להשקיע ולעבור השתלמויות ולימודים ארוכים בשביל תוספת קטנה בשכר. אז מדוע? כי אדם משקיע כדי שהמשכורת שלו תהיה גבוהה יותר. בכל אופן, גם מי שלא משקיע כל כך הרבה שעות — לא יהיה אדם שלא ישקיע עשר דקות ביום בשביל לקבל משכורת כפולה. אם יגידו למישהו: "אם תקרא ספר או תעשה משהו עשר דקות, תקבל כפול על כל שעה" — לא יהיה אדם שלא יסכים.
ועכשיו אני שואל אתכם, מאזינים יקרים: אם נעשה מאהבה, אפילו בדרגה הקטנה ביותר של אהבה — נקבל כפול. המינימום, כפול על התפילה, כפול על החסדים, כפול על התורה, כפול על הכול. וכמה נחת רוח נעשה לבורא עולם בזה! האם לא כדאי להשקיע כמה דקות ביום להתעורר לאהבת השם? נותנים לך — בכמה דקות תוכל לקבל כפול. לא כדאי כמה דקות ביום לעורר את הלב לאהבת השם? איך יכול להיות שלא?
ואיך עושים זאת, כיצד מעוררים את הלב לאהבת השם — ולפחות זוכים להיות מהקטן שבקטנים באהבה? אנחנו מנסים, בדרך כלל בשיעורים, לעורר דברים המביאים את האדם לאהבת השם — לומר דברי תורה שמעוררים אותה. כיצד עושים זאת בפועל? על ידי שאדם קובע לו כמה דקות ביום שמייחד רק לשם, כפי שכתב החפץ חיים בסוף ספר שמירת הלשון — גם הוא כאב לו מאוד שיהודים אינם מתעוררים לאהבת השם, וכתב שצריך אדם כמה דקות ביום להתעורר לנושא הזה, להתבונן בחסדי השם, ולרשום בפנקס ההודיה את החסדים הגדולים שהיו לו. ולפני התפילה, מומלץ מאוד — כפי שאמר לנו רבי שלום שבדרון — לעבור על החסדים שהיו איתך בעבר, ומיד תתעורר בך אהבת השם. וכשתגיע ל"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" — תיזכר בחסדים שהיו לך, ויתעורר בליבך אהבת השם יתברך, ותזכה לקיים את מצוות אהבת השם.