🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
השבוע, בדיוק בשבת פרשת בהעלותך, יצאה מהדורה שנייה של חוברת "תוך מרים" — חוברת המספרת על מרים הנביאה, אם השירה והתודה בישראל. לפני שנגיע אליה, ראוי לפתוח בסיפור קצר שממחיש עד כמה קל לאדם להתלונן, גם כשמוצף בטובה.
פגש יהודי את המספר ושאל אותו: "תגיד, איך אתה בכלל יכול להבין את פרשת השבוע? הרי מסופר שם שיורד לעם ישראל מן — כזה דבר נפלא, אין כדוגמתו, שאפשר לטעום בו כל טעם שרוצים. היית מצפה שאנשים יהיו מאושרים ממש. ומה כתוב? המתלוננים אומרים 'אין מה לאכול', 'איפה החציר, איפה הבצלים'. תגיד, איך זה ייתכן? מצד אחד הכול טוב, הכול נפלא כדבש, ומצד שני הם מתלוננים 'אין מה לאכול'?"
המשיך אותו יהודי: "אני אגיד לך למה זה לא מפתיע אותי יותר. השנה, בורא עולם שלח לנו מתנה מיוחדת — חיסון נפלא, כמעט בלי עלות, וכמעט בלי תופעות לוואי. וברוך השם, בזכותו אין כמעט מחלה, אפשר ללכת לכל מקום, לבתי כנסת, לחתונות, וכמעט אף אחד לא נדבק ולא נפגע. היית מצפה שכולם יפתחו בשירה וריקודים והודיה לקדוש ברוך הוא. ומה קורה בפועל? אנשים צועקים 'זה מסוכן', 'זה בעייתי', כל מיני דברים. אחרי שראיתי את זה, הבנתי — יש אנשים שאוהבים כל כך להתלונן, שגם על מה שבא מן השמים הם מוצאים למה להתלונן."
הסיפור הזה הוא הקדמה נאה לפסוק הפותח את מעשה המתאוננים: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים" — וזה רע מאוד באוזני השם. הקדוש ברוך הוא כועס מאוד על תלונה. ומיד לאחר מכן, בהמשך הפרשה, אנו מצווים במצוות עשה מהתורה — לזכור את מעשה מרים.
פרק אבפרשת השבוע אנו מקיימים מצוות עשה מן התורה — לזכור את מעשה מרים, ולו מעט להתבונן בו. מה אנו רואים במעשה הזה? מרים דיברה לשון הרע. אך לא סתם דיברה — מרים דאגה מאוד לעם ישראל. היא ראתה שמשה רבנו עושה דבר שנראה לה לא קשור, ורצתה להוכיח אותו על כך, ודיברה עם אהרן: כיצד מוכיחים את משה על דבר שנראה לא קשור, שיכול לגרום לתופעות שליליות? מה עושים? היא התכוונה לתועלת. היא עצמה הצילה את משה כתינוק! ולמרות זאת נענשה.
והשאלה זועקת: למה נענשה, אם התכוונה לתועלת? מה יש כאן? מבאר החפץ חיים באריכות (כפי שמובא בספרו): מה שהיה חסר לה, הוא שלא דנה אותו לכף זכות. היה עליה לשאול אותו, לדבר איתו, לבדוק, לדון לכף זכות — לחשוב, אולי משה רבנו רואה משהו שהיא אינה רואה. וזה שהיא לא חשבה בצורה חיובית, לא חשבה בצורה טובה על בן אדם — זה היה שורש החטא שלה.
מכאן למדנו כמה אדם צריך להתאמץ לראות את הטוב בחיים, לראות את הדברים היפים של בורא עולם, לחשוב תמיד באופן חיובי על בני אדם ועל מעשה האלוקים.
יהי רצון שנזכה כולנו לקחת את הטוב, ולזכור תמיד לדון לכף זכות. בארץ ישראל נוהגים היהודים לקרוא לפרי מסוים "תוף מרים" — בכל העולם קוראים לפרי הזה בשם אחר, אך היהודים, שכל כך אוהבים לשיר לבורא עולם, רוצים תמיד להיזכר במעלותיה של מרים הנביאה. קוראים לו "תוף מרים" כדי לזכור את מרים הנביאה, ששאלה לבורא עולם, ותמיד חיפשה איך לשיר ולהודות למלך מלכי המלכים.
יהי רצון שנלמד ממרים הנביאה שני דברים כאחד: גם לדון כל אדם לכף זכות, וגם לחפש בכל עת דרך לשיר ולהודות לקדוש ברוך הוא — יום טוב, מלא שמחה ותודה.