קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עַל יְדֵי הוֹדָיָה

המצווה החמורה ביותר שבתורה, ודרך פשוטה ונגישה לקיימה בכל יום
מאת: הרב יהודה טאוב

🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן

לחץ כדי להתחיל האזנה, או לחץ על כל פסקה כדי להתחיל להקריא ממנה
1.0×
גודל טקסט: 100%

📑 תוכן העניינים

הקדמה

קידוש השם וחילול השם הם, לפי חז"ל, הקצה הגדול ביותר של המצווה והעבירה בתורה — האחת בגודלה, השנייה בחומרתה. שיעור זה, המבוסס על דברי הרד"ק, מגלה שקיום מצווה זו נגיש לכל אחד, בכל יום — לא רק בעת מסירות נפש, אלא פשוט על ידי הודיה על נפלאות הבריאה.

פרק א

הֶחָמוּר מִכֹּל וְהַגָּדוֹל מִכֹּל

📖 בפרק זה:

חילול השם — העבירה שאין לה כפרה

בפרשת אמור אנו קוראים על המצווה הגדולה ביותר ביהדות — ועל העבירה החמורה ביותר. איך יודעים שזו העבירה החמורה ביותר? על כל שאר המצוות נפסק "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר" רק בשלוש עבירות חמורות — אך על שאר האיסורים, ודאי במקום פיקוח נפש, נאמר "וָחַי בָּהֶם" — עדיף לאדם לחלל אפילו שבת ובלבד שלא ימות, כדי שיוכל להמשיך ולקיים עוד מצוות. חוץ ממצווה אחת: מצוות קידוש השם. במקום שרוצים להעביר יהודי על דתו בפרהסיא, לחלל שם שמים — יהרג ואל יעבור.

אומרת הגמרא במסכת יומא: ישנם ארבעה חילוקי כפרה — מצוות עשה, מצוות לא תעשה, מצוות לא תעשה שיש בהן כרת, וכן הלאה — אך החמור מכולם הוא חילול השם: עליו לא מיטה מכפרת, לא ייסורים מכפרים, שום דבר אינו מכפר, רק המוות. זהו לעומת זה: כשם שחילול השם הוא העבירה החמורה ביותר, כך קידוש השם הוא המצווה הגדולה ביותר — שכל בריאת האדם נוסדה בשביל להרבות כבוד שמים.

כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו

"כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (ישעיהו מג, ז)

כיצד אדם יכול לקיים מצוות קידוש השם? כמובן, המפורסם ביותר — כשאדם מוסר את נפשו על קידוש השם. אך אין חייבים למות כדי לקדש את שמו; אפשר גם לחיות לשם קידוש השם. אומרת הגמרא במסכת יומא: אם אדם מתנהג בצורה נפלאה, בצורה שכל מי שרואה אותו אומר "כמה יפים מעשיו!" — גם הוא מקיים מצוות קידוש השם. הפסוק בישעיהו מגלה עוד אופן: "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" — כל הבריאה כולה נבראה בשביל להרבות כבוד ה' בעולם, "בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ".

ב קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּלִי לָמוּת עָלָיו
✡
פרק ב

קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּלִי לָמוּת עָלָיו

📖 בפרק זה:

הרד"ק: התבוננות ביצירת האדם ובתיקון פרנסתו

שאלה: אם מטרת הבריאה היא כבוד שמים, כיצד אנו יכולים לקיים מצווה זו הלכה למעשה?

עונה הרד"ק על הפסוק "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו": צריך האדם להתבונן ביצירת האדם, ובתיקון פרנסתו, שנעשו בחוכמה ובתיקון מיום שנולד — "וְזֹאת הַחָכְמָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ, וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ, וְזֶהוּ כָּבוֹד". כלומר: כשאדם מתבונן בדברים הנפלאים שעשה לו בורא עולם, ומשבח אותו ומודה לשמו — זהו כבוד שמים. כך אדם מקיים מצוות קידוש השם, המצווה הגדולה ביותר ביהדות.

מצווה שכל אדם יכול לקיים בכל יום

למדנו מכאן דבר נפלא: כאשר אדם מסתכל בנפלאות מעשי הבורא ומודה לו עליהם, הוא מקיים מצוות קידוש השם — המצווה הגדולה ביותר ביהדות. וכך אנו אומרים בזמירות שבת: "בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ" — קידוש השם אפשר לעשות פשוט על ידי שמספרים כמה נפלא בורא עולם, כמה טוב בורא עולם. זה עצמו נקרא מצוות קידוש השם.

מצווה זו, שנראית לעיתים כמצווה רחוקה ונשגבה — קידוש השם — הופכת, לאור דברי הרד"ק, למצווה נגישה עד מאוד: כל התבוננות בחסדי ה' וכל מילת הודיה שיוצאת מן הפה בכוונה, מקיימת את המצווה הגדולה ביותר שיש. יהי רצון שנזכה תמיד לעשות כך.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. מסכת סנהדרין, דף עד ע"א — יהרג ואל יעבור בקידוש השם; ויקרא יח, ה — "וחי בהם"
  2. מסכת יומא, דף פו ע"א — ארבעה חילוקי כפרה; חילול השם אין לו כפרה עד המוות
  3. מסכת יומא, דף פו ע"א — קידוש השם על ידי התנהגות נאה
  4. ישעיהו מג, ז — "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו"; רד"ק שם
  5. זמירות שבת — "ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו"
▲