🎧 לצפייה בשיעור המקורי ביוטיוב: לחצו כאן
מי שמודה לה׳ מתחיל שרשרת שאינו יודע לאן היא תגיע. הודיה של סבא נוגעת בנכד. הודיה של אם נוגעת בשם של עם שלם.
איך אפשר לראות את זה? שלושה סיפורים מתחברים לפרשת ויחי: מנהג חסידי לפני שבת, זכרונו של סבא שהודה על חסדי ה׳ מאז השואה, ושמו של יהודה.
הסבא היה מרבה לשאול: למה החסידים פותחים את תפילת מנחה של ערב שבת בתהילים פרק קז? ״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה׳ אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר, וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם״ (תהילים קז, א–ג).
זה הפרק שמדבר על ארבעה שחייבים להודות. ולמה דווקא בו פותחים את מנחת ערב שבת? המקור, כך מסופר, בבעל שם טוב.
יהודי מרגיש שמגיע ליל שבת קודש ושעבר עליו שבוע מלא. בורא עולם עזר לו והציל אותו מכל כך הרבה פחים ומוקשים, צרות ובלגנים, כבישים, מחלות וכל מה שעבר. ברוך ה׳, הוא הגיע לשבת בריא ושלם. הוא מרגיש שבמהלך השבוע ממש עברו עליו מצבים של ארבעת החייבים להודות. לכן הוא פותח את מנחת שבת בפרק שמספר עליהם, ואומר: ״הודו לה׳ כי טוב״.
המרצה כתב בזמנו פירוש על תהילים קז. זה פירוש שמסביר על מי המזמור מדבר, מי הם אותם ארבעה שחייבים להודות, ומה הקשר בין הכותרת ״יאמרו גאולי ה׳״ לבין ארבעת הפרטים, ובין סוף המזמור, שמספר על ״אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ״ (תהילים קז, לד), לבין תחילתו. כל המפרשים התקשו בקשרים האלה.
בדיוק באותה תקופה נמצא בין כתבי סבו ז״ל כתב יד: יומן של מסע חייו. הוא תיאר איך עלה לארץ ישראל אחרי השואה, ומה עבר עליו בדרך. הוא קרא ליומן ״יומן חסדי ה׳״.
היומן הזה התאים ממש לפירוש. כמה הרגיש הסבא ״הודו לה׳ כי טוב״! סיפור חייו התאים בדיוק לפרק קז.
ומכאן לפרשת השבוע. יעקב אבינו מברך את יהודה: ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ״ (בראשית מט, ח). מה פירוש ״יהודה אתה״? הרי ברור שהוא יהודה. הרי לא כתוב ״ישכר אתה״ או ״ראובן אתה״.
מסביר תרגום יונתן: ״יהודה, אתה, כשמך כן אתה. הודית על מעשה תמר ולא בושת. כשם שהודית, כך יודו לך אחיך בעתיד, וימליכו אותך אחריהם, ויקראו יהודים על שמך״. יהודה הודה ולא התבייש להודות, ובזכות זה זכה שכולם יודו לו, ושכל העם יקרא על שמו.
ויש במדרש עוד דבר נפלא. היות שלאה אמנו הודתה לה׳ כשנולד יהודה, זכתה שהבן שנולד לה יהיה זה שמודה, ושכולם ייקראו על שמו.
מכאן רואים כמה כוח יש בהודיה. כשאדם מודה לה׳, יש כאן השפעה לדורות. הסבא שמודה לה׳ בתהילים קז משפיע על נכדו שיכתוב פירוש לפרק קז וישתמש בסיפור חייו כדי להבין אותו. יהודה, שמודה, זוכה שכולם יודו לו ויקראו על שמו. לאה אמנו, שהודתה, זוכה שיהודה נולד ממנה.
ומיהודה יצא דוד המלך, שהוא האדם שאולי הודה לקדוש ברוך הוא יותר מכולם, וכתב לנו את ספר תהילים. ראו כמה גדול הכוח של הודיה: דוד המלך השפיע לדורות עולם.
יום שמח, מלא אהבת ה׳ והודיה.