🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
כולם יודעים למה אליהו הנביא מגיע לכל ברית מילה — כעונש על שקינא וטען שעם ישראל "עזבו את בריתך", נגזר עליו לראות בכל דור שעם ישראל אכן מקיימים אותה. פירוש זה מקובל ונכון. אך פרשת השבוע, וירא, מגלה טעם נוסף, עמוק יותר, לכל עניינה של ברית המילה.
פרשת וירא פותחת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא". רש"י מבאר: לבקר את החולה. אך הספורנו מבאר פירוש נוסף, נועז: "כִּי שָׁם נִמּוֹל אַבְרָהָם וְכָל בֵּיתוֹ, נִמּוֹל לְאַמֵּתוֹ, שָׁם הוֹפִיעַ הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתוֹ, לַעֲמֹד בַּבְּרִית כְּמִשְׁפָּט לְכָל קוֹרְטֵי בְּרִית." ברית מילה, לפי זה, אינה רק מצווה להסיר ערלה — היא כריתת ברית ממש עם בורא עולם. וכשם שבכל כריתת ברית חייבים שני הצדדים להיות נוכחים, כך אי אפשר לכרות ברית עם הקדוש ברוך הוא בלי שהוא עצמו יגיע. לכן, אומר הספורנו, "וְאוּלַי בִּשְׁבִיל זֶה נָהֲגוּ לְהָכִין כִּסֵּא בְּעֵת הַמִּילָה וּבִמְקוֹמָהּ" — כיסא אליהו הנביא, נציגו של הקדוש ברוך הוא בברית.
מתי קיבל אליהו את השכר הנפלא הזה — להיות נציג השם בכל ברית מילה? כאשר פנחס (שלפי חז"ל הוא אליהו) קינא לה' על חילול ברית המילה במעשה זמרי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" — מהיום תהיה מלאך הברית, ברית המילה תהיה לפניך, ואתה תבוא לוודא שהיא נשמרת. וזהו שאין מזמינים אנשים לסעודת ברית — רק מודיעים. כותב הרמב"ם: "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּסְעֻדַּת בְּרִית מִילָה — הֲרֵי הוּא מְנֻדֶּה לְשָׁמַיִם" — לשון חמורה שלא מצינו בשום סעודת מצווה אחרת. מדוע? כי סעודת ברית מילה אינה סעודה רגילה, אלא סעודת כריתת ברית — כמו שכתוב אצל יעקב ולבן, שלאחר כריתת הברית "וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל" — אוכלים לחם יחד, לאהבה ולחברה.
ברית מילה, אומר בעל "יסוד ושורש העבודה", אינה מסתיימת ביום השמיני — היא נמשכת מיום השמיני והלאה, כל ימי חיינו. כשאדם מברך ברכת המזון ואומר "וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ", עליו לא רק לומר את המילים אלא לשמוח ולגיל שהוא זוכה עדיין, בכל רגע, בברית עם מלך מלכי המלכים. וכפי שמסופר על דוד המלך, שבבית המרחץ הרגיש חשוף ממצוות — עד שנזכר בברית המילה, וידע: הברית איתי ולא הופסקה לרגע, גם עכשיו אני חתום בבריתו של מלך מלכי המלכים.