🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
פרשת השבוע פותחת במדרש: מדוע נגלה הקדוש ברוך הוא דווקא אל אברהם אבינו? "אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת. אָמַר: תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה הַזֹּאת בְּלֹא מַנְהִיג? הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹמֵר: תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג? הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם" (בראשית רבה, לט). מדוע דווקא בזכות המסקנה הזו זכה אברהם להתגלות — הרי צדיקים רבים לפניו, כנח וחנוך ומתושלח, הכירו גם הם בבורא עולם?
מבאר יסוד נפלא: אברהם אבינו לא רק הכיר את בורא עולם — הוא ראה את הטוב העצום שיש בבריאה, את השפע האדיר, את כל הטובות שהקדוש ברוך הוא נתן, והתפעל מהחסד המופלא שבבריאה. הוא היה כולו אחוז התפעלות. וכתוצאה מכך, הוא חיפש: מה אני יכול להשיב לקדוש ברוך הוא? כיצד אוכל להכיר לו טובה? מה רוצה הקדוש ברוך הוא ממני?
אברהם אבינו התבונן: הנה כל הבריאה כולה עושה חסד עם זולתה — השמש מאירה ביום, הירח מאיר בלילה, הארץ מוציאה פרחים ואוויר. הבין אברהם אבינו מכך שהקדוש ברוך הוא רוצה שנידבק בדרכיו, ונהיה גם אנחנו מיטיבים לזולתנו. לכן דבק אברהם אבינו במידת החסד, ובזכות זה נגלה אליו הקדוש ברוך הוא.
וזהו בעצם פסוק מפורש: "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה'... הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ" (מיכה ו, ו–ח). עם ישראל שואל: במה יכולים אנו להחזיר טובה לבורא עולם? אולי בעולות וקורבנות רבים? והתשובה: הקדוש ברוך הוא רוצה הכרת הטוב שמתבטאת בכך שנהיה כמותו — כשם שהוא מיטיב עמנו, כך גם אנו מיטיבים לזולתנו.
נמצא שעשיית חסד היא אמצעי נפלא להכרת הטוב לבורא עולם: אם אתה מכיר שבורא עולם מיטיב עמך, ואתה עושה גם לזולתך — הרי אתה הולך בדרכי הקדוש ברוך הוא, ובכך מחזיר לו טובה על החסד שהוא עשה עמך. זה סוד גדולתו של אברהם אבינו — עמוד החסד — שהתחיל מהתפעלות עמוקה מחסדי הבריאה.