🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
בפרשת לך לך אנו קוראים על אברהם אבינו, אבי האומה, שהחזיר בתשובה המונים והכניס אותם תחת כנפי השכינה. איזה מפתח היה בידו? מהי השיטה שבה קירב את הבריות אל בורא עולם, ודאג שיאהבו אותו? התשובה, כפי שנראה, היא ההודיה.
כתוב בפסוק: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם". דורשים חז"ל: אל תקרא "ויקרא" אלא "ויקריא" — מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל עובר ושב. וכיצד עשה זאת בפועל? לאחר שאכלו אורחיו ושתו, עמדו לברכו. אדם מרגיש מטבעו רגש הכרת הטוב — אכל, נהנה, מרגיש צורך להודות למישהו. אמר להם אברהם: וכי משלי אכלתם? משל אלוקי עולם אכלתם! אודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם. עמדו כולם, הודו וברכו — ברכו ברכת המזון, הודו לבורא עולם. וכך, על ידי ההודיה על האוכל, עלו והתעלו עד שהתגיירו והצטרפו לגיונו של מלך מלכי המלכים, והשכו מתורת רבם לאחרים.
זה היה אברהם אבינו — כך החזיר בתשובה, על ידי ההודיה. כשאדם מתחיל להודות לבורא עולם, הוא מתחיל להיות דבוק במלך מלכי המלכים. וכך מסביר רש"י המפורסם על "מודים דרבנן", על "שאנו מודים לך": "שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך". כשמודים לבורא עולם, נהיים דבוקים בו. אדם שמודה בכל ליבו, באמת, מרגיש הכרת הטוב לבורא עולם על הטוב שנתן לו — הוא נהיה דבוק במלך מלכי המלכים.
אברהם אבינו לימד את אורחיו: בואו תברכו ברכת המזון, תדעו על מה שאכלתם. לאט לאט זה החזיר אותם וקירב אותם לבורא עולם.
זה מה שאמרו חז"ל על הפסוק "וּמָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ": אל תקרא "מה" אלא "מאה" — מאה ברכות. אדם צריך הרבה דברים — ליראה את השם, ללכת בכל דרכיו, לעבוד אותו. מה המפתח לכל הדברים הנפלאים האלה? אומרים לנו חז"ל: אם תברך מאה ברכות כראוי, אם תודה לבורא עולם כמו שצריך על כל הדברים — את הכל תשיג. זה המפתח ליראת שמיים, לאהבת השם, למידות טובות, לעבודת השם בכל לבבך ובכל נפשך. זה מה שהקדוש ברוך הוא שואל מעמך: אם יהיה לך את זה, תוכל להשיג את כל השאר.
אברהם אבינו החזיר בתשובה את כולם על ידי הודיה לבורא עולם, כי ידע שזוהי נקודת ההתחלה — רק מכאן מתעלים, ורק מכאן ממשיכים ומתעלים עוד ועוד, אפילו מהאכילה הפשוטה ביותר. ועל זה אמרו חז"ל: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" — בזכות אברהם, שהכיר את הקדוש ברוך הוא והרגיל את שמו בפי הבריות, נבראו שמים וארץ. זו הדרך לקרב את בני האדם לבורא עולם.
אברהם, אבי הפרשה, בכל פעם שבורא עולם נגלה אליו — כתוב שהוא בונה מזבח ומקריב זבחים. מסביר רש"י דבר שראוי לשים לב אליו: מה פשר בניית המזבח בכל פעם? כמו שראינו כבר אצל נח, כך אצל אברהם אבינו — בכל פעם שבורא עולם נותן לו בשורה טובה, עליו להודות לבורא עולם. לכן, בכל מקום בפרשה שבו בורא עולם נותן לאברהם בשורה טובה, מיד הוא הולך ובונה מזבח ומודה. הכלל: כל פעם שמגיע דבר טוב, צריך להודות לבורא עולם. אדם שמודה, זוכה לקרב את עצמו ולקרב את הבריאה כולה למלך מלכי המלכים.
נביא כאן דבר יפה לסיום, ונראה עד כמה אברהם אבינו חי את ההודיה תמיד. פרשת השבוע מספרת שאברהם יורד למצרים, ופוחד שיהרגו אותו בגלל יופייה של שרה. הוא אומר לה: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ". מה ההבדל בין "בעבורך" ל"בגללך"? לבן אומר ליעקב: "נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ". יצחק אומר לעשו: "עֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים... בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי". ולאברהם כתוב בפרשה: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ".
יש כאן קושיה עצומה: מה זה "למען ייטב לי בעבורך"? אומר רש"י: "יתנו לי מתנות". והרי בהמשך הפרשה אומר אברהם למלך סדום: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ, וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" — אברהם שונא מתנות. אז מה קרה כאן ב"למען ייטב לי בעבורך"?
אלא שאברהם אבינו היה מכבד את אשתו. הוא בא אליה ואומר: תגידי אחותי את — למה? כדי שיתנו לי מתנות. ומה יקרה עם המתנות? אברהם יגיד לשרה: הכל בזכותך — הגיע לנו שפע גדול, שבת מלאה עונג, והכל בזכותך. זה מה שאמר "למען ייטב לי בעבורך" — "בעבורך", כלומר בשבילך, כדי שאוכל להכיר לך טובה, לכבד אותך תמיד. "וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" — לא "בשבילך", אלא "בגללך": בגלל שאת מכבדת אותי, אני נהנה ואוכל להישאר חי בזכותך.
מכאן אנו לומדים שאברהם אבינו הוא אדם שחי הודיה — לא רק ברגע אחד. בכל פעם שהוא נהנה מהמתנה, בכל פעם שהוא רואה אותה, הוא אומר: עוד דבר טוב מבורא עולם. כביכול בורא עולם עצמו אומר "למען ייטב לי בעבורך" — תן לי, בורא עולם, דברים טובים כדי שאוכל להודות לך שוב ושוב ושוב. כמה זה יכול לפתוח שערי שמיים!
מובא בשם הרב דרוק סיפור על עיוור ברחובות שכך עשה: ביקש והתחנן מהקדוש ברוך הוא ואמר: תן לי שתי עיניים כדי שאוכל להודות לך. ואכן, בורא עולם נתן לו.
"למען ייטב לי בעבורך" — בורא עולם מראה לנו מאברהם אבינו את הדרך להכיר אותו, את הדרך להידבק בו: להודות, ולחיות בשביל להודות. "כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" — זו תכלית החיים.
יהי רצון שנזכה, בעקבות אברהם אבינו שהיה מקרב את העולם כולו על ידי הודיה, ותמיד היה מחפש עוד לאן אפשר להודות.