🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
בפרשת נח נאמר על נח: "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" — ומבארים חז"ל שנח הלך תמיד עם יראה, עם פחד מהקדוש ברוך הוא. אך "יראת שמים" אינה מדרגה אחת פשוטה — היא סולם שלם, שאי אפשר לטפס בו אלא החל מהשלב הראשון. השיעור הזה מברר מהן המדרגות, ולמה בלי היסוד התחתון אי אפשר להגיע לשום דבר גבוה יותר. ולבסוף — סיפור מפעים שממחיש שכל מה שקורה לאדם בעולם הזה שורשו, למעשה, גבוה בהרבה ממה שנראה לעין.
המדרגה הראשונה והבסיסית ביותר של יראת שמים היא יראת העונש: הפחד שמא, חס ושלום, יעבור אדם על מצוות השם ויקבל עונש. זו הנקודה שממנה מתחיל הכול, ובלעדיה אי אפשר להגיע לשום מדרגה גבוהה יותר. יראת שמים היא כמו סולם — אי אפשר להגיע לשלב העליון בלי לעבור קודם דרך השלב התחתון. ובשביל שיראת העונש תהיה אמיתית, חייב האדם קודם כול לדעת את ההלכות: מהם דברי התורה, מה אסור ומה מותר, "לדקדק בכל תג ותג". מי שאינו יודע מה מבקש ממנו הקדוש ברוך הוא, אינו יכול לפחד באמת מלעבור על רצונו — כי אינו יודע כלל היכן הגבול. זהו הא"ב: ללמוד את ההלכה, ורק אחר כך להתקדם.
מעל יראת העונש נמצאת מדרגה גבוהה יותר — יראת הרוממות: אדם המתבונן כיצד הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם במאמר פיו, ומהווה אותו מחדש בכל רגע ורגע. הוא מתבונן בגדלות הבורא, וממילא חש עד כמה הוא עצמו קטן וזעיר לעומתה. ויש עוד מדרגה, שכתוב שגם היא נחשבת סוג של יראת שמים: יראה הבאה מתוך התבוננות בחסדי השם — אלה המתבוננים ורואים כמה הקדוש ברוך הוא רב חסד, וכל מה שהוא עושה עמנו הוא חסד. גם זו נקראת יראת שמים, אף שלכאורה מדובר על אהבה ולא על יראה — כי ההתבוננות בגודל החסד מולידה גם היא הכנעה ויראה.
מספר הגאון רבי בונים אליהו לופיאן: שמע מפי רב צדיק שראה בפנקס אישי של רבה של עיירה — שם כיהן בזמנו רב גדול, בעל חיבור תורני נודע — סיפור מדהים. נשיא (מנהיג) קהילה נפטר, והשאיר אחריו בת אלמנה עם בת קטנה משלה. הבת והנכדה יצאו למקום רחוק לקנות נדוניה, ולקחו איתן סכום כסף גדול. בדרכן נסעו יחד עם גוי אחד, שכשראה את הכסף תכנן לגזול אותו. הוא שידל אותן להיכנס לביתו — ושם קרא לחבריו, שקשרו את הבת ואת הנכדה, הבעירו אש גדולה בתנור לחימום הבית, ותכננו לזרוק את השתיים לתוך האש כדי שלא יישאר עד לפשע ולגנוב את כל הכסף.
בעודם יושבים ומחלקים ביניהם את הכסף שהניחו על השולחן — נפתחה הדלת לפתע, ונכנס קצין גרמני. כל הרוצחים ברחו מיד לנפשם, והקצין שחרר את הבת ואת הנכדה מהחבלים והצילן.
בלילה שלאחר מכן, הופיע הנשיא הנפטר בחלומה של בתו. הוא סיפר לה: כשנודע לו בשמים על הגזירה הרעה שנגזרה על בתו ונכדתו, הוא עלה למקום גבוה בשמיים כדי להתפלל עליהן — ונאמר לו שאינו יכול להתפלל, מפני שהבת והנכדה עברו באותה נסיעה על איסור ייחוד, כשהתייחדו עם אותו גוי. הוא עלה למקום גבוה עוד יותר, וביקש שם רחמים בזכות התורה שלמד בעולם — ובזכות אותה תורה בוטלה הגזירה.
כלומר: קשירת החבלים והאיום לזרוק אותן לאש — לא הגוי הוא ש"גרם" לכך, אלא עוון הייחוד היה השורש שכמעט הביא לאסון. וההצלה — לא הקצין הגרמני הוא שהציל אותן במקרה, אלא תפילת הנשיא בזכות תורתו היא שביטלה את הגזירה למעלה, וממילא נשלח הקצין למטה. כל מה שקורה לנו בעולם הזה אינו "מקרי" וגשמי — הוא תוצאה ישירה של מה שקורה למעלה, בהתאם למעשינו ולעמידתנו במצוות ה'.
זהו סיכום נפלא לכל הסולם שלמדנו: מי שרוצה להגיע ליראת הרוממות וליראה מתוך חסד, חייב תחילה לחיות בבירור עם יראת העונש — לדעת בדיוק מה הקדוש ברוך הוא דורש ממנו, ולהיזהר מכך. רק כך זוכה אדם, כמו הנשיא בסיפור, שזכות תורתו תעמוד לו ולצאצאיו גם לאחר לכתו מן העולם.