🎧 לצפייה בשיעור המקורי ביוטיוב: לחצו כאן
הפסוק הראשון בתורה הוא ״בראשית ברא אלוקים״, והפירוש הראשון של רש״י עליו הוא שאלה: ״אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם׳, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל״. אם התורה היא ספר הוראות, למה היא מתחילה בסיפורים?
אולי התורה אינה קודם כל ספר חוקים. אולי היא ספר ברית, סיפור של אהבה בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.
ספר הלכה פותח בהלכה: הלכה ראשונה בשולחן ערוך עוסקת בקימה בבוקר ובנטילת ידיים, ולא בסיפור על העבר. אבל התורה מתחילה בבריאת העולם, באדם הראשון, במבול ובאבות, ורק אחרי כמעט אלפיים פסוקים מגיעה המצווה הראשונה לעם ישראל.
השיעור מציין שחוץ מזה, ספר בראשית הוא הספר שאפשר ללמוד בכל גיל, מן הגן ועד גיל מאה ועשרים, וכל אחד מוצא בו משהו לפי רמתו. על המילה ״בראשית״ לבדה כתבו בתיקוני זוהר שבעים פירושים.
רש״י עונה: ״כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם״ (תהילים קיא, ו). אם יאמרו אומות העולם לישראל ״לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים״, יענו ישראל: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא, הוא בראה ונתנה למי שישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
זו תשובה חזקה. אבל השיעור מציין שמפרשים שואלים: לשם כך מספיקות כמה פרשיות, ולא ספר שלם. ועוד, הקושיה של רש״י נשארת: למה לא לכתוב קודם את המצוות, ולהגיע לכיבוש הארץ אחר כך?
התורה נקראת ״ספר הברית״. השיעור מציע משל: זוג שנישא לא מתחיל את סיפורו בחוזה טכני, ״אתה תביא ירקות מהחנות ואני אגדל את הילדים״. זה הסכם עבודה, ולא נישואין. נישואין הם סיפור משותף: איך נפגשו, מה מצא כל אחד בשני, למה בחרו זה בזה.
גם בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל יש ברית, ולכן התורה פותחת בסיפור: למה בחר ה׳ דווקא בנו. הוא ברא אדם, והאדם חטא; מבניו אחד רצח ואחד נרצח; אחרי כמה דורות בא נח, ולא כל ילדיו נשארו בדרך; עד שנמצא אברהם, שהלך באמונה ולבבו נמצא נאמן. כך נבחר העם.
השיעור מביא את דברי הרמב״ן על מחלוקת יעקב ועשו על הברכה. לפי הרמב״ן, יצחק התלבט מי מבניו יירש את ברכת אברהם, כלומר את הארץ ואת ההיות בעל ברית עם אלוקים. לכן כשעשו מבקש ״הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי?״ (בראשית כז, לח), אי אפשר לברך שני בנים באותה ברכה: לברית עם ה׳ יש מקום לאחד.
ומכאן עומק גדול: הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים, אהב אותנו ורצה בנו. והמתנה שהוא נותן בברית הזאת היא ארץ ישראל.
המשל שבשיעור: חתן בנה בית מופלא לכלה, והיא אומרת ״תודה על הבית, אבל אני מעדיפה לא לגור בו״. מה משמעות הנישואין כך? הבית המשותף הוא המימוש של הקשר.
ארץ ישראל איננה עוד סעיף בחוזה. היא ״לגור בבית של אלוקים״. בעולם הזה היא אדמה, והיא הולכת ומתעלה עד שתהיה לעולם הבא כגן עדן. ובמקום הזה, כמו שכותב הרמח״ל בדרך ה׳, האדם נברא כדי להתענג על ה׳.
בפרשת וזאת הברכה משה רבנו נפרד מעם ישראל וברך כל שבט. בעיקר הוא ברך את השבטים בארץ: ליוסף ״מִמֶּגֶד שָׁמַיִם״, לנפתלי ״שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳״, לאשר ״וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״. כשאדם נפרד מילדיו הוא מברך אותם בצדקות, בפרנסה ובבריאות, ומשה ברך בארץ מבורכת. כי ארץ ישראל מבורכת היא הבית של ה׳, וזו המתנה הגדולה.
השיעור מספר על מבקרת נכרית בשמחת תורה, שאמרה: ״יפה מאוד, אבל לא הבנתי למה רוקדים עם ספר חוקים״. התשובה: ספר התורה אינו ספר הוראות. הוא הכתובה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. כמו כלה ששומרת את הכתובה כל חייה, כי היא מראה שבעלה בחר בה, כך אנחנו רוקדים עם ספר שבו ה׳ מספר למה בחר בנו.
התורה מתחילה בבראשית כדי לומר לנו: ה׳ ברא את העולם כולו, ובכל העולם בחר דווקא בנו.
התורה כולה היא סיפור אהבה: למה בחר ה׳ בנו, ומה הוא נתן לנו בבית שבנה בשבילנו.